ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 52: ואכלת ושבעת וברכת על הארץ - סוד מרכז הארץ הקדושה וקבורת משה › פיסקה 1 (קנז ע"א)

ואכלת ושבעת וברכת על הארץ - הקב"ה חלק את הישוב סביב נקדת ארץ הקדושה

תרומה · ואכלת ושבעת וברכת על הארץ - סוד מרכז הארץ הקדושה וקבורת משה · מאמר 52 · פיסקה 1 · דף קנז ע"א

לשון הזוהר

פָּתַח רִבִּי יוֹסִי וְאָמַר, ׳וְאָכַלְתָּ וְשָבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יהו"ה אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ׳ (דברים ח, י). אִי בְּאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל מְבָרְכֵינָן, לְבַר מֵאַרְעָא מְנָלָן. דְּהָא בְּגַוְונָא דָּא לָא אִצְטְרִיךְ. אֶלָּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּד בָּרָא עָלְמָא, פָּלִיג אַרְעָא, יִשׁוּבָא אִיהוּ לִסְטַר חַד, וְחַרְבָּא אִיהוּ לִסְטַר אָחֳרָא. פָּלִיג יִשׁוּבָא, וְאַסְחַר עָלְמָא סַחֲרָנֵיהּ דִּנְקוּדָה חֲדָא. וּמַאן אִיהוּ, דָּא אַרְעָא קַדִּישָׁא, אַרְעָא קַדִּישָׁא אֶמְצָעִיתָא דְּעָלְמָא. וּבְאֶמְצָעִיתָא דְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, אִיהוּ יְרוּשָׁלַ ם. אֶמְצָעִיתָא דִּיְרוּשָׁלַ ם אִיהוּ בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וְכָל טִיבוּ וְכָל מְזוֹנָא דְּכָל יִשׁוּבָא, תַּמָּן נָחִית מִלְּעֵילָּא. וְלֵית לְּךָ אֲתָר בְּכָל יִשׁוּבָא דְּלָא אִתְּזַן מִתַּמָּן.

תרגום

פָּתַח רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר, ׳וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךְ עַל הָאָרֶץ׳ (דברים ח, י) - הַ בָה ׳אֲשֶׁר נָתַן לָךְ׳ - אִם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְבָרְכִים, בְּחוּץ לָאָרֶץ מִנַּיִן לָנוּ, שֶׁהֲרֵי בְּגָוֶן זֶה לֹא צָרִיךְ? אֶלָּא, כְּשֶׁבָּרָא הקב"ה אֶת הָעוֹלָם, חִלֵּק אֶת הָאָרֶץ. הַיִּשּׁוּב הוּא לְצַד אֶחָד, וְהֶחָרָבָה הִיא לְצַד אַחֵר. חִלֵּק אֶת הַיִּשּׁוּב וְהִקִּיף אֶת הָעוֹלָם סְבִיב נְקֻדָּה אַחַת, וּמִי הִיא? הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה. הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה הִיא מֶרְכַּז הָעוֹלָם, וּבְאֶמְצַע הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה הִיא יְרוּשָׁלַיִם. אֶמְצַע יְרוּשָׁלַיִם הוּא בֵּית קֹדֶשׁ הַקְּדָשִׁים. וְכָל הַטּוּב וְכָל הַמָּזוֹן שֶׁל כָּל הַיִּשּׁוּב יוֹרֵד לְשָׁם מִלְמַעְלָה, וְאֵין לְךְ מָקוֹם בְּכָל הַיִּשּׁוּב שֶׁלֹּא נִזּוֹן מִשָּׁם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח רבי יוסי ואמר, ׳ואכלת ושבעת וברכת את יהו"ה אלהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך׳ (דברים ח, י). אי בארעא דישראל מברכינן, לבר מארעא מנלן. דהא בגוונא דא לא אצטריך. אלא, קודשא בריך הוא כד ברא עלמא, פליג ארעא, ישובא איהו לסטר חד, וחרבא איהו לסטר אחרא. פליג ישובא, ואסחר עלמא סחרניה דנקודה חדא. ומאן איהו, דא ארעא קדישא, ארעא קדישא אמצעיתא דעלמא. ובאמצעיתא דארעא קדישא, איהו ירושל ם. אמצעיתא דירושל ם איהו בית קדש הקדשים, וכל טיבו וכל מזונא דכל ישובא, תמן נחית מלעילא. ולית לך אתר בכל ישובא דלא אתזן מתמן.

התרגום: פתח רבי יוסי ואמר, ׳ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך על הארץ׳ (דברים ח, י) - ה בה ׳אשר נתן לך׳ - אם בארץ ישראל מברכים, בחוץ לארץ מנין לנו, שהרי בגון זה לא צריך? אלא, כשברא הקב"ה את העולם, חלק את הארץ. הישוב הוא לצד אחד, והחרבה היא לצד אחר. חלק את הישוב והקיף את העולם סביב נקדה אחת, ומי היא? הארץ הקדושה. הארץ הקדושה היא מרכז העולם, ובאמצע הארץ הקדושה היא ירושלים. אמצע ירושלים הוא בית קדש הקדשים. וכל הטוב וכל המזון של כל הישוב יורד לשם מלמעלה, ואין לך מקום בכל הישוב שלא נזון משם.

מן המפרשים

מקדש מלך: ובאמצעיתא דארעא קדישא איהו ירושלים אין הכוונה שירושלים היא באמצע ארץ ישראל כי משנה ערוכה היא במסכת תמיד שמיריחו לירושלים אין שם אלא מהלך יום אחד אלא הכוונה שכל השפע של ארץ כולה הוא מירושלים אי נמי ר"ל באמצעית. פירש בתוך א"י…

הסולם: פתח ר' יוסי וכו': פתח ר' יוסי ואמר, ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך. שואל, אם בארץ ישראל מברכים, בחוץ לארץ מאין לנו שצריכים לברך, שהרי משמע שבאפן זה, בחו"ל, לא צריכים לברך. ומשיב, אלא הקב"ה, כשברא העולם…

מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: פלוג ארעא ישובא איהו לסטר חד וכו' כתב הרח"ו ז"ל שחילוק זה הוא העו"הז שהוא מוכן להתיישב בו הבריות לצד אחד וחרבה הוא גהינם התחתון לצד אחר דהיינו לצפון שאין בו חלק לישוב. ומ"ש לקמן ממדבר שהלכו בו ישראל: אין הכוונה שהוא אות'…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: