ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 5: אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון - ששת ימי בראשית ותקון השבת › פיסקה 7 (קכח ע"א)

קדוש האפריון ועטרת מנוחה - שבת שם עליון ודבקות הכל

תרומה · אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון - ששת ימי בראשית ותקון השבת · מאמר 5 · פיסקה 7 · דף קכח ע"א

לשון הזוהר

כְּדֵין אִתְקַדָּשׁ הַאי אַפִּרְיוֹן, בְּקִדּוּשִׁין עִלָּאִין וְאִתְעַטָּר בְּעִטְרוֹי, עַד דְּסָלִיק בִּסְלִיקוּ דְּעִטְרָא דְּנַיְיחָא, וְאִקְרֵי שְׁמָא עִלָּאָה, שְׁמָא קַדִּישָׁא, דְּאִיהִי שַׁבָּת. נַיְיחָא דְּכֹלָּא, תִּיאוּבְתָּא דְּכֹלָּא, דְּבֵקוּתָא דְּכֹלָּא, דְּעֵילָּא וְתַתָּא כַּחֲדָא. וּכְדֵין כְּתִיב, ׳אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן׳ (שיר השירים ג, ט).

תרגום

וְאָז מִתְקַדֵּשׁ הָאַפִּרְיוֹן בִּקְדֻשּׁוֹת עֶלְיוֹנוֹת וּמִתְעַטֵּר בְּעַטְרוֹתָיו, עַד שֶׁעוֹלֶה בַּעֲלִיָּה שֶׁל עֲטָרָה שֶׁל מְנוּחָה, וְנִקְרָא שֵׁם עֶלְיוֹן, שֵׁם קָדוֹשׁ, שֶׁהוּא שַׁבָּת. מְנוּחַת הַכֹּל, תְּשׁוּקַת הַכֹּל, דְּבֵקוּת הַכֹּל, שֶׁלְּמַעְלָה וּלְמַטָּה כְּאֶחָד. וְאָז כָּתוּב, ׳אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן׳ (שיר השירים ג, ט).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כדין אתקדש האי אפריון, בקדושין עלאין ואתעטר בעטרוי, עד דסליק בסליקו דעטרא דנייחא, ואקרי שמא עלאה, שמא קדישא, דאיהי שבת. נייחא דכלא, תיאובתא דכלא, דבקותא דכלא, דעילא ותתא כחדא. וכדין כתיב, ׳אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון׳ (שיר השירים ג, ט).

התרגום: ואז מתקדש האפריון בקדשות עליונות ומתעטר בעטרותיו, עד שעולה בעליה של עטרה של מנוחה, ונקרא שם עליון, שם קדוש, שהוא שבת. מנוחת הכל, תשוקת הכל, דבקות הכל, שלמעלה ולמטה כאחד. ואז כתוב, ׳אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון׳ (שיר השירים ג, ט).

מן המפרשים

מקדש מלך: דאיהו שבת נ"ב בינה נייחא דכולא תיאובת' וכו' כפל ג' לשונות אלו לפי שנ' כלים יש במ' חיצוניים אמצעים פנימיים. ובעיבור א'. באים מוחין מכלים החיצונים דאימא לכלים החיצונים דזעיר ומשם לכלים החיצונים דמ' וביניקה באים מאמצעים דאימא…

אור החמה: תיאובתא דכלא. כל העולמות מתאוים ליום זה וזהו חמדת ימים אותו קראת. דבקותא דכלהו כל העולמות נכללים זה בזה עשיה ביצירה ויצירה בבריאה ובריאה באצילות והאצילות בעצמו נכללים זה בזה עד שנדבקים כלם בא"ס ב"ה כדקייל"ן בסוד קבלת שבת…

הסולם: כדין אתקדש האי וכו': אז נתקדש אפריון הזה בקדושות עליונות, ונתעטר בעטרותיו, עד שעלה בעלית עטרת המנוחה, ונקרא שם עליון, שם קדוש, שהוא שבת. מנוחת הכל תאות הכל, דבקות הכל, שלמעלה ושלמטה יחד, ואז כתוב, אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: