שלחן שלא נאמרו עליו דברי תורה - כי כל שלחנות מלאו קיא צאה בלי מקום
תרומה · ועשית שלחן עצי שטים - סוד שלחן המלך ותקון הכבוד התחתון כעליון · מאמר 47 · פיסקה 3 · דף קנג ע"ב
לשון הזוהר
שֻׁלְחָן דְּלָא אִתְּמַר עָלֵיהּ מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, (בס"א אינו, ולא בריך על ההוא מזונא לקודשא בריך הוא) עָלֵיהּ כְּתִיב, ׳כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צוֹאָה בְּלִי מָקוֹם׳ (ישעיהו כח, ח). וְאָסוּר לְבָרְכָא עַל הַהוּא שֻׁלְחָן. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּאִית שֻׁלְחָן, וְאִית שֻׁלְחָן. שֻׁלְחָן אִיהוּ דְּקָא מְסַדְּרָא קָמֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָּא, וְאִיהוּ קַיְּימָא תָּדִיר לְסַדְּרָא בֵּיהּ פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְיתָא, וּלְאַכְלְלָא בֵּיהּ אַתְוָון דְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, (בס"א אינו, דא הוא ברכתא דמזונא, דאית פסוקי ומלי דאוריתא ואינון אתוון דמלי אורייתא אתכלילן ביה בההוא שלחן) וְאִיהוּ לָקִיט לוֹן לְגַבֵּיהּ, וְכָלִיל כֻּלְּהוּ בְּגַוֵּיהּ, וּבְהוּ אִשְׁתְּלִים, וְחַדֵּי, וְאִית לֵיהּ חֶדְוָה. וְעַל שֻׁלְחָן דָּא כְּתִיב, ׳זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יהו"ה׳ (יחזקאל מא, כב), לִפְנֵי יהו"ה, וְלָא (ק"ב:) מִלִפְנֵי יהו"ה.
תרגום
שֻׁלְחָן שֶׁלֹּא נֶאֶמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה (וְלֹא בֵּרַךְ עַל אוֹתוֹ מָזוֹן להקב"ה), עָלָיו כָּתוּב ׳כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם׳ (ישעיה כח, ח) - וְאָסוּר לְבָרֵךְ עַל אוֹתוֹ שֻׁלְחָן. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ שֻׁלְחָן וְיֵשׁ שֻׁלְחָן. שֻׁלְחָן שֶׁהוּא מְסֻדָּר לִפְנֵי הקב"ה לְמַעְלָה וְעוֹמֵד תָּמִיד לְסַדֵּר בּוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה וּלְהַכְלִיל בּוֹ אוֹתִיּוֹת שֶׁל דִּבְרֵי תוֹרָה, (זֶהוּ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. שֶׁיֵּשׁ פסוקים וְדִבְרֵי תוֹרָה וְאוֹתָן אוֹתִיּוֹת שֶׁל דִּבְרֵי תוֹרָה נִכְלָלִים בּוֹ בְּאוֹתוֹ שֻׁלְחָן) וְהוּא לוֹקֵט אוֹתָם אֵלָיו וְכוֹלֵל אֶת כֻּלָּם לְתוֹכוֹ, וּבָהֶם מִשְׁתַּלֵּם וְשָׂמֵחַ וְיֵשׁ לוֹ שִׂמְחָה. וְעַל שֻׁלְחָן זֶה כָּתוּב ׳זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'׳ (יחזקאל מא, כב). לִפְנֵי ה' - וְלֹא מִלִּפְנֵי ה'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: שלחן דלא אתמר עליה מלי דאורייתא, (בס"א אינו, ולא בריך על ההוא מזונא לקודשא בריך הוא) עליה כתיב, ׳כי כל שלחנות מלאו קיא צואה בלי מקום׳ (ישעיהו כח, ח). ואסור לברכא על ההוא שלחן. מאי טעמא. בגין דאית שלחן, ואית שלחן. שלחן איהו דקא מסדרא קמיה דקודשא בריך הוא לעילא, ואיהו קיימא תדיר לסדרא ביה פתגמי אורייתא, ולאכללא ביה אתוון דמלי דאורייתא, (בס"א אינו, דא הוא ברכתא דמזונא, דאית פסוקי ומלי דאוריתא ואינון אתוון דמלי אורייתא אתכלילן ביה בההוא שלחן) ואיהו לקיט לון לגביה, וכליל כלהו בגויה, ובהו אשתלים, וחדי, ואית ליה חדוה. ועל שלחן דא כתיב, ׳זה השלחן אשר לפני יהו"ה׳ (יחזקאל מא, כב), לפני יהו"ה, ולא (ק"ב:) מלפני יהו"ה.
התרגום: שלחן שלא נאמרו עליו דברי תורה (ולא ברך על אותו מזון להקב"ה), עליו כתוב ׳כי כל שלחנות מלאו קיא צאה בלי מקום׳ (ישעיה כח, ח) - ואסור לברך על אותו שלחן. מה הטעם? משום שיש שלחן ויש שלחן. שלחן שהוא מסדר לפני הקב"ה למעלה ועומד תמיד לסדר בו דברי תורה ולהכליל בו אותיות של דברי תורה, (זהו ברכת המזון. שיש פסוקים ודברי תורה ואותן אותיות של דברי תורה נכללים בו באותו שלחן) והוא לוקט אותם אליו וכולל את כלם לתוכו, ובהם משתלם ושמח ויש לו שמחה. ועל שלחן זה כתוב ׳זה השלחן אשר לפני ה'׳ (יחזקאל מא, כב). לפני ה' - ולא מלפני ה'.
מן המפרשים
אור יקר: לברכא על ההוא שולחן מפני שהוא משפיע לחצונים, והיינו דמפרש ואזיל מאי טעמא וכו׳. שולחן דאיהי מסדרא קמי קב״ה מלכות בסוד מאכל המלך, שהוא ההתעוררות העולה, והיינו בדברי תורה לאכללא ביה אתוון דמילי דאורייתא ממש אותם המלות שהוא מביע…
הסולם: שלחן דלא אתמר וכו': שלחן שלא נאמרו עליו דברי תורה, עליו כתוב, כי כל שלחנות מלאו קיא צואה בלי מקום. ואסור לברך על שלחן הזה. מהו הטעם. משום שיש שלחן ויש שלחן, יש שלחן שהוא ערוך לפני הקב"ה למעלה, שהוא המלכות, והוא עומד תמיד…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: