לא לתת מזון לקיא צואה ולא במעיו כי זה טהרת הגוף ובריאותו
תרומה · ועשית שלחן עצי שטים - סוד שלחן המלך ותקון הכבוד התחתון כעליון · מאמר 47 · פיסקה 21 · דף קנד ע"ב
לשון הזוהר
וּבְגִין כַּךְ אִצְטְרִיךְ בַּר נָשׁ, דְּלָא יָהִיב מְזוֹנָא דְעַל גַּבֵּי פָּתוֹרֵיהּ, לְהַהוּא קִיא צוֹאָה, וְכָּל שֶׁכֵּן בְּמֵעוֹי, וְכָּל שֶׁכֵּן דְּאִיהוּ דַּכְיוּ (טב) לְבַר נָשׁ וּבְרִיאוּ וְתִקּוּנָא דְּגוּפֵיהּ. וְעַל דָּא, שֻׁלְחָן אִיהוּ לְמֵיכַל בֵּיהּ בְּדַכְיוּ, כְּמָה דְּאִתְּמַר.
תרגום
וְלָכֵן צָרִיךְ אָדָם שֶׁלֹּא יִתֵּן מָזוֹן שֶׁעַל גַּבֵּי שֻׁלְחָנוֹ לְאוֹתוֹ קִיא צוֹאָה, וְכָל שֶׁכֵּן בְּמֵעָיו, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁהוּא טָהוֹר (טוֹב) לָאָדָם וּבְרִיאוּת וְתִקּוּן הַגּוּף שֶׁלּוֹ. וְלָכֵן הַשֻּׁלְחָן הוּא לֶאֱכֹל בּוֹ בְּטָהֳרָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובגין כך אצטריך בר נש, דלא יהיב מזונא דעל גבי פתוריה, לההוא קיא צואה, וכל שכן במעוי, וכל שכן דאיהו דכיו (טב) לבר נש ובריאו ותקונא דגופיה. ועל דא, שלחן איהו למיכל ביה בדכיו, כמה דאתמר.
התרגום: ולכן צריך אדם שלא יתן מזון שעל גבי שלחנו לאותו קיא צואה, וכל שכן במעיו, וכל שכן שהוא טהור (טוב) לאדם ובריאות ותקון הגוף שלו. ולכן השלחן הוא לאכל בו בטהרה, כמו שנתבאר.
מן המפרשים
אור יקר: דלא יהיב מזונא דעל גבי פתורא ל שכן במיעוי, וכל שכן דאיהו טב לברנש ובריאו דא.
הסולם: ובגין כך אצטריך וכו': ומשום זה צריך האדם להזהר, שלא לתת המזון שעל שלחנו לקיא צואה ההוא. וכל שכן במעיו, שצריכים להיות נקיים. וכל שכן שהוא טוב לאדם לבריאות ותקון גופו. וע"כ השלחן הוא לאכול עליו בטהרה. כמו שלמדנו.