ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 46: ואכלת ושבעת וברכת - סוד ברכת המזון בשבע ושמחה › פיסקה 2 (קנג ע"ב)

מכאן ששכור מתר לברך ברכת המזון מה שאין כן בתפלה העולה למעלה

תרומה · ואכלת ושבעת וברכת - סוד ברכת המזון בשבע ושמחה · מאמר 46 · פיסקה 2 · דף קנג ע"ב

לשון הזוהר

פָּתַח רַבִּי חִזְקִיָּה, בְּהַאי קְרָא אֲבַתְרֵיהּ וְאָמַר, וְאָכַלְתָּ וְשבָעְתָּ. מֵהָכָא, דְּשִׁכּוֹר שָׁרֵי לֵיהּ לְבָרְכָא בִּרְכְתָא דִּמְזוֹנָא, (ויגש ר"ז ע"ב) מַה דְּלֵית הָכִי בִּצְלוֹתָא. דִּצְלוֹתָא לָאו הָכִי, דְּהָא צְלוֹתָא מָעַלְיָא בְּלָא אֲכִילָה אִיהִי, מַאי טַעֲמָא, בְּגִין דִּצְלוֹתָא סַלְּקָא לְעֵילָּא לְעֵילָּא, אֲתָר דְּלֵית בֵּיהּ לָא אֲכִילָה וְלָא שְׁתִיָּה. וְעַל דָּא תָּנִינָן, עָלְמָא דְּאָתֵי לֵית בֵּיהּ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכוּ'.

תרגום

פָּתַח רַבִּי חִזְקִיָּה בַּפָּסוּק הַזֶּה אַחֲרָיו וְאָמַר, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ. מִכָּאן שֶׁלְּשִׁכּוֹר מֻתָּר לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּתְפִלָּה. שֶׁתְּפִלָּה לֹא כָּךְ, שֶׁהֲרֵי תְּפִלָּה מְעֻלָּה הִיא בְּלִי אֲכִילָה, מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁתְּפִלָּה עוֹלָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה, מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ לֹא אֲכִילָה וְלֹא שְׁתִיָּה. וְעַל זֶה שָׁנִינוּ, הָעוֹלָם הַבָּא אֵין בּוֹ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכוּ'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח רבי חזקיה, בהאי קרא אבתריה ואמר, ואכלת ושבעת. מהכא, דשכור שרי ליה לברכא ברכתא דמזונא, (ויגש ר"ז ע"ב) מה דלית הכי בצלותא. דצלותא לאו הכי, דהא צלותא מעליא בלא אכילה איהי, מאי טעמא, בגין דצלותא סלקא לעילא לעילא, אתר דלית ביה לא אכילה ולא שתיה. ועל דא תנינן, עלמא דאתי לית ביה אכילה ושתיה וכו'.

התרגום: פתח רבי חזקיה בפסוק הזה אחריו ואמר, ואכלת ושבעת. מכאן שלשכור מתר לברך ברכת המזון, מה שאין כן בתפלה. שתפלה לא כך, שהרי תפלה מעלה היא בלי אכילה, מה הטעם? משום שתפלה עולה למעלה למעלה, מקום שאין בו לא אכילה ולא שתיה. ועל זה שנינו, העולם הבא אין בו אכילה ושתיה וכו'.

מן המפרשים

מקדש מלך: דצלותא סלקא לעילא לעילא פי' שבתפלה אנו מושכים המוחין מאו"א ועושים זווג או"א בק"ש וזווג זו"ן בעמיד' ונודע שבאו"א אין שם אכילה ושתייה. אבל ברכת המזון היא לתקן המלכות ושם יש אכילה כנודע:

אור יקר: אכילה ולא שתיה, והענין שעם היות שנאמר אכלו רעים שתו ושכרו דודים, ופירשו בפרשת ויקרא שהחכמה והבינה שיש בהם שתית בעו מיכלא, והתפארת והמלכות שיש בהם אכילה בעו שתיה, בענין שנמצא ברעים שהם חכמה ובינה אכילה ושתיה, כבר פירשנו שם…

הסולם: פתח ר' חזקיה וכו': פתח אחריו ר"ח במקרא הזה, ואמר, ואכלת ושבעת, מכאן נשמע, ששכור מותר לו לברך ברכת המזון, מה שאין כן בתפלה, שתפלה אינו כן, ושכור אסור להתפלל, משום שהתפלה טובה היא בלי אכילה. מה הטעם. הוא משום שהתפלה עולה למעלה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר