על שלחן המלך תמיד הוא אכל - נשקו רבי חייא על ראשו חכמה עליונה בלבו
תרומה · ועשית שלחן עצי שטים - סוד שלחן המלך ומזון ישראל בגלות · מאמר 45 · פיסקה 11 · דף קנג ע"א
לשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא, הָא כְּתִיב, ׳עַל שֻׁלְחָן הַמֶּלֶךְ תָּמִיד הוּא אוֹכֵל׳ (שמואל ב ט, יג). בְּגִין דְּכָל מְזוֹנָא דִּילֵיהּ, לָא עָבִיד חוּשְׁבָּנָא אָחֳרָא, אֶלָּא ׳עַל שֻׁלְחָן הַמֶּלֶךְ׳, דְּמִתַּמָּן הֲוָה אָתֵי מְזוֹנָא וּמֵיכְלָא דִּילֵיהּ. וְדָא אִיהוּ ׳עַל שֻׁלְחָן הַמֶּלֶךְ תָּמִיד הוּא אוֹכֵל׳. אָתָא רַבִּי חִיָּיא, וּנְשָׁקֵיהּ עַל רֵישֵׁיהּ, אָמַר לֵיהּ רַבְיָא אַנְתְּ, וְחָכְמְתָא עִלָּאָה שַׁרְיָא בְּלִבָּךְ. אַדְּהָכִי, חָמוּ לֵיהּ לְרַבִּי חִזְקִיָּה דְּהֲוָה אָתֵי. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּיא, וַדַּאי בְּחַבְרוּתָא דָּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יִתְחַבָּר עָלָנָא, דְּהָא מִלִּין חַדְתִּין דְּאוֹרַיְיתָא יִתְחַדְתּוּן הָכָא.
תרגום
וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי כָּתוּב ׳עַל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ תָּמִיד הוּא אֹכֵל׳ (שמואל ב ט, יג) - מִשּׁוּם שֶׁכָּל מְזוֹנוֹ לֹא עוֹשֶׂה חֶשְׁבּוֹן אַחֵר, אֶלָּא ׳עַל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ׳ - שֶׁמִּשָּׁם הָיָה בָּא מְזוֹנוֹ וּמַאֲכָלוֹ. וְזֶהוּ ׳עַל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ תָּמִיד הוּא אֹכֵל׳ - בָּא רַבִּי חִיָּיא וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ. ׳אָמַר לוֹ׳, תִּינוֹק אַתָּה, וְחָכְמָה עֶלְיוֹנָה שׁוֹרָה בְלִבְּךְ. בֵּינְתַיִם רָאוּ אֶת רַבִּי חִזְקִיָּה שֶׁהָיָה בָּא. ׳אָמַר לוֹ׳ רַבִּי חִיָּיא, וַדַּאי בַּחֲבֵרוּת זוֹ הקב"ה יִתְחַבֵּר עָלֵינוּ, שֶׁהֲרֵי דְּבָרִים חִדּוּשֵׁי תוֹרָה יִתְחַדְּשׁוּ כָאן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואי תימא, הא כתיב, ׳על שלחן המלך תמיד הוא אוכל׳ (שמואל ב ט, יג). בגין דכל מזונא דיליה, לא עביד חושבנא אחרא, אלא ׳על שלחן המלך׳, דמתמן הוה אתי מזונא ומיכלא דיליה. ודא איהו ׳על שלחן המלך תמיד הוא אוכל׳. אתא רבי חייא, ונשקיה על רישיה, אמר ליה רביא אנת, וחכמתא עלאה שריא בלבך. אדהכי, חמו ליה לרבי חזקיה דהוה אתי. אמר ליה רבי חייא, ודאי בחברותא דא, קודשא בריך הוא יתחבר עלנא, דהא מלין חדתין דאורייתא יתחדתון הכא.
התרגום: ואם תאמר, הרי כתוב ׳על שלחן המלך תמיד הוא אכל׳ (שמואל ב ט, יג) - משום שכל מזונו לא עושה חשבון אחר, אלא ׳על שלחן המלך׳ - שמשם היה בא מזונו ומאכלו. וזהו ׳על שלחן המלך תמיד הוא אכל׳ - בא רבי חייא ונשקו על ראשו. ׳אמר לו׳, תינוק אתה, וחכמה עליונה שורה בלבך. בינתים ראו את רבי חזקיה שהיה בא. ׳אמר לו׳ רבי חייא, ודאי בחברות זו הקב"ה יתחבר עלינו, שהרי דברים חדושי תורה יתחדשו כאן.
מן המפרשים
אור יקר: תמיד הוא אוכל. אתא ר׳ חייא ונשקיה על רישיה וחכמתא עילאה שריא בליבך, אדהכי המו ליה י, אמר ליה.
הסולם: ואי תימא הא וכו': ואם תאמר, הרי כתוב, על שלחן המלך תמיד הוא אוכל, שמשמע על שלחנו ממש. ומשיב, שהוא משום שכל המזון שלו, הוא בחשבון אוכלי שלחן המלך, ולא עשה חשבון אחר, אלא על שלחן המלך, שמשם היה בא המזון והמאכל שלו. וזה הוא, על…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: