בראית הגון תכלת נזכר האדם למצות רבונו כמו נחש הנחשת שהפחיד מחטא
תרומה · כל הגונים טובים בחלום פרט לתכלת - סוד כסא הדין וכרובי המשכן · מאמר 44 · פיסקה 2 · דף קנב ע"ב
לשון הזוהר
בְּשַׁעֲתָא דְּחָמֵי בַּר נָשׁ לְהַאי גּוָון, אִדְכַּר בַּר נָשׁ לְמֶעְבַּד פִּקּוּדִין דְּמָארֵיהּ. כְּגַוְונָא דִּנְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת, בְּשַׁעֲתָא דַּהֲווֹ חֲמָאן לֵיהּ, הֲווֹ דַּחֲלֵי מִקַּמֵּי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּמְנַטְרָן גַּרְמַיְיהוּ מִכָּל חוֹבִין, וּבְשַׁעֲתָא דְּהַהוּא דְּחִילוּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא סַלְּקָא עָלַיְיהוּ, מִיָּד אִתָּסְיָין. מַאן גָּרִים לוֹן לְדַּחֲלָא מִקָּמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הַהוּא נָחָשׁ, הַהִיא רְצוּעָה דְּמִסְתַכְּלָן בָּהּ. אוּף הָכִי תְּכֵלֶת ׳וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְּכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יהו"ה׳ (במדבר טו, לט). מֵהַהוּא דְּחִילוּ דִּילֵיהּ, וְעַל דָּא תְּכֵלֶת בְּמַשְׁכְּנָא.
תרגום
בְּשָׁעָה שֶׁרוֹאֶה אָדָם אֶת הַגָּוֶן הַזֶּה, נִזְכַּר הָאָדָם לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת רִבּוֹנוֹ. כְּמוֹ שֶׁנְּחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת, בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ רוֹאִים אוֹתוֹ, הָיוּ פוֹחֲדִים מִלִּפְנֵי הקב"ה וְשׁוֹמְרִים אֶת עַצְמָם מִכָּל הַחֲטָאִים, וּבְשָׁעָה שֶׁאוֹתוֹ הַפַּחַד שֶׁל הקב"ה עוֹלֶה עֲלֵיהֶם, מִיָּד נִרְפָּאִים. מִי גָרַם לָהֶם לִפְחֹד מִלִּפְנֵי הקב"ה? אוֹתוֹ נָחָשׁ, אוֹתָהּ רְצוּעָה שֶׁמִּסְתַּכְּלִים בָּהּ. אַף כָּךְ הַתְּכֵלֶת - ׳וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה'׳ (במדבר טו, לט). מֵאוֹתוֹ הַפַּחַד שֶׁלּוֹ. וְעַל זֶה תְּכֵלֶת בַּמִּשְׁכָּן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בשעתא דחמי בר נש להאי גוון, אדכר בר נש למעבד פקודין דמאריה. כגוונא דנחש הנחשת, בשעתא דהוו חמאן ליה, הוו דחלי מקמי דקודשא בריך הוא, ומנטרן גרמייהו מכל חובין, ובשעתא דההוא דחילו דקודשא בריך הוא סלקא עלייהו, מיד אתסיין. מאן גרים לון לדחלא מקמי קודשא בריך הוא, ההוא נחש, ההיא רצועה דמסתכלן בה. אוף הכי תכלת ׳וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהו"ה׳ (במדבר טו, לט). מההוא דחילו דיליה, ועל דא תכלת במשכנא.
התרגום: בשעה שרואה אדם את הגון הזה, נזכר האדם לעשות מצוות רבונו. כמו שנחש הנחשת, בשעה שהיו רואים אותו, היו פוחדים מלפני הקב"ה ושומרים את עצמם מכל החטאים, ובשעה שאותו הפחד של הקב"ה עולה עליהם, מיד נרפאים. מי גרם להם לפחד מלפני הקב"ה? אותו נחש, אותה רצועה שמסתכלים בה. אף כך התכלת - ׳וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות ה'׳ (במדבר טו, לט). מאותו הפחד שלו. ועל זה תכלת במשכן.
מן המפרשים
הסולם: בשעתא דחמי בר נש וכו': בשעה שאדם רואה צבע הזה, דהיינו תכלת, נזכר האדם לעשות כל מצות אדונו. כמו נחש הנחשת, שבשעה שהיו רואים אותו היו יראים לפני הקב"ה, ושומרים את עצמם מכל חטא, ובשעה שיראה הזו עלתה עליהם מיד נרפאו. מי גרם אותם…
אור יקר: סלקא עלייהו מיד אתסיין ויראת ה׳ גורמת הרפואה, והגורם יראת ה׳ הוא בראותם הרצועה, האי.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: