הארץ הקדושה נותנת חיים וכפרה לעולם הזה ובית המקדש מזכה לעולם הבא
תרומה · מקום שלא שולט בו מלאך המות - סוד אות הטי"ת ויסוד המזבח · מאמר 42 · פיסקה 7 · דף קנב ע"א
לשון הזוהר
וְתוּ, דְּאַרְעָא קַדִּישָׁא (נ"א בבי מקדשא) יָהִיב חַיִּין וְכַפָּרָה לְיָתְבָהָא בְּהַהוּא עָלְמָא, וַאֲתָר דָּא לָאו הָכִי, יָהִיב חַיִּין לְהַהוּא אֲתָר בְּהַאי (בראשית נ' ע"א, לקמן ר"ל ע"א) ׳עָלְמָא, וְלָא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי׳. וּבֵי מַקְדְּשָׁא בְּהִפּוּכָא מִתַּמָּן, בְּגִין דְּאִית חוּלָקָא לְיִשְׂרָאֵל בְּהַהוּא עָלְמָא, וְלָא בְּעָלְמָא דָּא. וְעַל דָּא קַיְּימָא בֵּי מַקְדְּשָׁא לְכַפָּרָא חוֹבִין, וּלְמִזְכֵּי לוֹן לְיִשְׂרָאֵל לְעָלְמָא דְּאָתֵי.
תרגום
וְעוֹד, שֶׁהָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה (ביתהמקדש) נוֹתֶנֶת חַיִּים וְכַפָּרָה לְיוֹשְׁבֶיהָ בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם, וּמָקוֹם זֶה לֹא כָּךְ - נוֹתֵן חַיִּים לְאוֹתוֹ מָקוֹם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא. וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּהֵפֶךְ מִשָּׁם, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ חֵלֶק לְיִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ עוֹלָם, וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא. וְלָכֵן עוֹמֵד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְכַפֵּר חֲטָאִים וּלְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם הַבָּא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ותו, דארעא קדישא (נ"א בבי מקדשא) יהיב חיין וכפרה ליתבהא בההוא עלמא, ואתר דא לאו הכי, יהיב חיין לההוא אתר בהאי (בראשית נ' ע"א, לקמן ר"ל ע"א) ׳עלמא, ולא בעלמא דאתי׳. ובי מקדשא בהפוכא מתמן, בגין דאית חולקא לישראל בההוא עלמא, ולא בעלמא דא. ועל דא קיימא בי מקדשא לכפרא חובין, ולמזכי לון לישראל לעלמא דאתי.
התרגום: ועוד, שהארץ הקדושה (ביתהמקדש) נותנת חיים וכפרה ליושביה באותו העולם, ומקום זה לא כך - נותן חיים לאותו מקום בעולם הזה, ולא בעולם הבא. ובית המקדש בהפך משם, משום שיש חלק לישראל באותו עולם, ולא בעולם הבא. ולכן עומד בית המקדש לכפר חטאים ולזכות את ישראל לעולם הבא.
מן המפרשים
הסולם: ותו דארעא קדישא וכו': ועוד, שארץ הקדושה נותנת חיים וכפרה להיושבים בה בעולם ההוא, ואותו המקום, אינו כן שנותן חיים לאותו מקום רק בעולם הזה, ולא בעולם הבא. ובית המקדש הוא בהיפוך משם, משום שיש לישראל חלק בעולם ההוא, ולא בעולם הזה…