מקום שלא שולט בו מלאך המות
סוד אות הטי"ת ויסוד המזבח
יש מקום ביישוב שלא שולט בו מלאך המשחית וכל דריו לא מתים בעיר
יֵשׁ מָקוֹם בַּיִּשּׁוּב שֶׁלֹּא שׁוֹלֵט בּוֹ אוֹתוֹ מַשְׁחִית וְלֹא נִתֶּנֶת לוֹ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס לְשָׁם, וְכָל אוֹתָם שֶׁדָּרִים שָׁם לֹא מֵתִים, עַד שֶׁיּוֹצְאִים מִחוּץ לָעִיר. וְאֵין לְךְ אָדָם מִכָּל הַדַּיָּרִים שָׁם שֶׁלֹּא מֵתִים, וְכֻלָּם מֵתִים כְּמוֹ שְׁאָר בְּנֵי אָדָם, אֲבָל לֹא בָּעִיר. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁלֹּא יְכוֹלִים תָּמִיד לָשֶׁבֶת בָּעִיר, אֶלָּא אֵלֶּה יוֹצְאִים וְאֵלֶּה נִכְנָסִים, וְלָכֵן כֻּלָּם מֵתִים.
בלשון הזוהר
אֲתָר אִית בְּיִשּׁוּבָא, דְּלָא שַׁלְטָא בֵּיהּ הַהוּא מְחַבְּלָא, וְלָא אִתְיְיהִיב לֵיהּ רְשׁוּ לְאַעֲלָא תַּמָּן, וְכָל אִינּוּן דְּדַיְירֵי תַּמָּן, לָא מֵתִין, עַד דְּנָפְקִין לְבַר מִקַּרְתָּא. וְלֵית לָךְ בַּר נָשׁ מִכָּל דְּדַיְירִין תַּמָּן, דְּלָא מֵתִין, וְכֻלְּהוּ מֵתִין כִּשְׁאַר בְּנֵי נָשָׁא, אֲבָל לָאו בְּמָתָא. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּלָא יַכְלִין לְמֵיתַב תָּדִיר בְּמָתָא, אֶלָּא אִלֵּין נָפְקִין, וְאִלֵּין עָאלִין, וְעַל דָּא כֻּלְּהוּ מֵתִין.
טעם שאין שולט שם המשחית - לא משום רשות ולא קדשה ולא זכות הבונה
מָה הַטַּעַם אֵין שׁוֹלֵט שָׁם אוֹתוֹ מַלְאַךְ הַמַּשְׁחִית? אִם תֹּאמַר שֶׁלֹּא עוֹמֶדֶת בִּרְשׁוּתוֹ, הֲרֵי אֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ שֶׁלֹּא עוֹמֶדֶת בְּרָשׁוּת אַחֶרֶת וּמֵתִים, בְּאוֹתוֹ מָקוֹם לָמָּה לֹא מֵתִים? אִם תֹּאמַר מִשּׁוּם קְדֻשָּׁה - אֵין מָקוֹם בַּקְּדֻשָּׁה בְּכָל הַיִּשּׁוּב כְּמוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאִם תֹּאמַר מִשּׁוּם אוֹתוֹ אִישׁ שֶׁבָּנָה אוֹתוֹ - כַּמָּה בְּנֵי אָדָם הָיוּ שֶׁזְּכוּתָם יְתֵרָה מִשֶּׁלּוֹ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי וְלֹא אֹמַר.
בלשון הזוהר
מַאי טַעְמָא לָא שַׁלְטָא תַּמָּן הַהוּא מַלְאָךְ מְחַבְּלָא. אִי תֵּימָא דְּלָא קַיְּימָא בִּרְשׁוּתֵיהּ, הָא אַרְעָא קַדִּישָׁא דְּלָא קַיְּימָא בִּרְשׁוּ אַחֲרָא, וּמֵתִין, בְּהַהוּא אֲתָר אֲמַאי לָא מֵתִין. אִי תֵּימָא בְּגִין קְדוּשָּׁה, לֵית אֲתָר בִּקְדוּשָׁה בְּכָל יִשׁוּבָא כְּגַוְונָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאִי תֵּימָא, בְּגִין הַהוּא גַּבְרָא דְּבָנֵי לָהּ. כַּמָה בְּנֵי נָשָׁא הֲווֹ דִּזְכוּתֵיהוֹן יַתִּיר מִדִילֵיהּ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אֲנָא לָא שְׁמַעְנָא וְלָא אֵימָא.
שאלו את רשבי - הקב"ה לא רוצה שבמקום זה ימות אדם לעולם מיום הבריאה
בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר לָהֶם, וַדַּאי שֶׁאוֹתוֹ מָקוֹם לֹא שׁוֹלֵט בּוֹ מַלְאַךְ הַמָּוֶת, והקב"ה לֹא רוֹצֶה שֶׁבְּאוֹתוֹ מָקוֹם יָמוּת אָדָם לְעוֹלָמִים. וְאִם תֹּאמַר שֶׁקֹּדֶם לָכֵן בְּאוֹתוֹ מָקוֹם טֶרֶם שֶׁנִּבְנָה מֵתוּ בּוֹ בְּנֵי אָדָם - לֹא כָּךְ! אֶלָּא מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם הִתְתַּקֵּן אוֹתוֹ מָקוֹם לְקִיּוּם, וְסוֹד הַסּוֹדוֹת כָּאן לְאוֹתָם הַמִּתְבּוֹנְנִים בְּסוֹד הַחָכְמָה.
בלשון הזוהר
אָתוּ שָׁאִילּוּ לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, אָמַר לוֹן, וַדַּאי הַהוּא אֲתָר לָא שַׁלְטָא עָלֵיהּ מַלְאָךְ הַמָּוֶת, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא בָּעֵי דִּבְהַהוּא אֲתָר יְמוּת בַּר נָשׁ לְעָלְמִין, וְאִי תֵּימָא, דְּקֹדֶם לָכֵן בְּהַהוּא דּוּכְתָּא, עַד לָא אִתְבְּנֵי, מִיתוּ בֵּיהּ בְּנֵי נָשָׁא, לָאו הָכִי. אֶלָּא מִיּוֹמָא דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא, אִתְתָּקַּן הַהוּא אֲתָר, לְקִיּוּמָא, וְרָזָא דְּרָזִין הָכָא, לְאִינּוּן דְּמִסְתַּכְּלֵי בְּרָזָא דְּחָכְמְתָא.
כשברא הקב"ה העולם באותיות שיסתים ביו"ד נשארה אות ט' תלויה באויר
כְּשֶׁבָּרָא הקב"ה אֶת הָעוֹלָם, בָּרָא אוֹתוֹ בְּסוֹד הָאוֹתִיּוֹת, וְהִתְגַּלְגְּלוּ הָאוֹתִיּוֹת, וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם בַּחֲקִיקוֹת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. הִתְגַּלְגְּלוּ הָאוֹתִיּוֹת וְסוֹבְבוּ אֶת הָעוֹלָם בַּחֲקִיקוֹת. וּכְשֶׁהִתְגַּלָּה וְהִתְפַּשֵּׁט הָעוֹלָם וְנִבְרָא, הָיוּ הָאוֹתִיּוֹת סוֹבְבוֹת כְּדֵי לִבְרֹא. אָמַר הקב"ה שֶׁיִּסְתַּיֵּם בְּיוֹ"ד. נִשְׁאֲרָה הָאוֹת ט' (יתגלגלו הָאוֹתִיּוֹת, וסבבו אֶת הָעוֹלָם בחקיקת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. וְכַאֲשֶׁר הִתְגַּלְגְּלוּ הָאוֹתִיּוֹת וְהָיוּ סוֹבְבוֹת לִבְרֹא, אָמַר הקב"ה שֶׁיִּסְתַּיֵּם בְּיוֹ"ד. נִשְׁאֲרָה אוֹת ט' לְבַדָּהּ) בְּאוֹתוֹ מָקוֹם תְּלוּיָה בָּאֲוִיר. כֵּיוָן שֶׁאָמַר הקב"ה שֶׁיִּסְתַּיֵּם בָּאוֹת יוֹ"ד, נִשְׁאֲרָה אוֹת טֵי"ת בִּלְבַדָּהּ תְּלוּיָה בָּאֲוִיר עַל גַּבֵּי אוֹתוֹ מָקוֹם. טֵי"ת הִיא אוֹת שֶׁל אוֹר הַחַיִּים. וְלָכֵן מִי שֶׁרוֹאֶה טֵי"ת בַּחֲלוֹמוֹ, סִימָן טוֹב הוּא לוֹ וְחַיִּים נִתְקְנוּ לוֹ. וְלָכֵן, מִשּׁוּם שֶׁהָיְתָה ט' תְּלוּיָה עַל אוֹתוֹ מָקוֹם, לֹא שׁוֹלֵט בּוֹ הַמָּוֶת.
בלשון הזוהר
כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא, בָּרָא לֵיהּ בְּרָזָא דְּאַתְוָון, וְאִתְגַּלְגְּלוּ אַתְוָון, וּבָרָא עָלְמָא, בְּגִלּוּפֵי דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. אִתְגַּלְגְּלוּ אַתְוָון, וְאַסְחֲרוּ עָלְמָא בְּגִלּוּפֵי וְכַד אִתְגְּלֵי וְאִתְפָּשַּׁט עָלְמָא וְאִתְבְּרֵי, וַהֲווּ אַתְוָון סָחֲרָן לְמִבְרֵי, אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּיִסְתַּיֵּים בְּיוֹ"ד, אִשְׁתְּאָרַת אָת ט' (נ"א יתגלגלו אתוון, ואסחרו עלמא בגלופא דשמא קדישא וכד אתגלגלו אתוון והוו סחרן למברי, אמרז קודשא בריך הוא די יסתיים ביו"ד, אשתארת את ט' בלחודהא) בְּהַהוּא דּוּכְתָּא, תַּלְיָא בַּאֲוֵירָא, כֵּיוָן דְּאָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דַּי יִסְתַּיֵּים בְּיוֹ"ד, אִשְׁתְּאָרַת אָתְ טֵי"ת בִּלְחוֹדָהָא תַּלְיָא בַּאֲוֵירָא עַל גַּבֵּי הַהוּא דּוּכְתָּא טֵי"ת, אִיהוּ אָת, דִּנְהִירוּ חַיִּין, בְּגִין כַּךְ, מַאן דְּחָמֵי טֵי"ת בְּחֶלְמֵיהּ, סִימָנָא טָבָא הוּא לֵיהּ, וְחַיִּין אִתְתָּקָנוּ לֵיהּ. וְעַל דָּא בְּגִין דְּהֲוָה ט' תַּלְיָא עַל גַּבֵּי הַהוּא אֲתָר, לָא שַׁלְטָא בֵּיהּ מוֹתָא.
כשרצה הקב"ה להעמיד עולם זרק צרור חקוק בעב אותיות עד שנשקע תחת המזבח
כְּשֶׁרָצָה הקב"ה לְהַעֲמִיד עוֹלָם, זָרַק צְרוֹר אֶחָד לְתוֹךְ הַמַּיִם חָקוּק בְּסוֹד שֶׁל ע"ב (שֶׁל כ"ב) אוֹתִיּוֹת, וּמִשָּׁם הִתְחִיל לָלֶכֶת אוֹתוֹ צְרוֹר, וְלֹא מָצָא מָקוֹם לַעֲמֹד בּוֹ פְּרָט הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה (בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ), וְהַמַּיִם הָיוּ הוֹלְכִים אַחֲרָיו, עַד שֶׁהִגִּיעַ אוֹתוֹ צְרוֹר תַּחַת הַמִּזְבֵּחַ, וְשָׁם נִשְׁקַע, וְהִתְקַיֵּם כָּל הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
כַּד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְקַיְּימָא עָלְמָא, זָרִיק חַד צְרוֹרָא גּוֹ מַיָּא, גָּלִיף בְּרָזָא דְּע"ב (נ"א דכ"ב) אַתְוָון, וּמִתַּמָּן שָׁאֲרִי לְמֵיהַךְ הַהוּא צְרוֹרָא, וְלָא אַשְׁכַּח אֲתָר לְאִתְקַיְּימָא בֵּיהּ, בַּר אַרְעָא קַדִּישָׁא, (נ"א בבי מקדשא) וּמַיָּא הֲווֹ אַזְלִין אֲבַתְרֵיהּ, עַד דְּמָטָא הַהוּא צְרוֹרָא תְּחוֹת הַמִּזְבֵּחַ, וְתַמָּן אִשְׁתְּקַע, וְאִתְקָיָּים כָּל עָלְמָא.
אם באותו מקום שורים חיים למה לא נבנה שם בית המקדש - אות אחת בלבד שם
וְאִם תֹּאמַר, אִם כָּךְ שֶׁבְּאוֹתוֹ מָקוֹם שׁוֹרִים חַיִּים, לָמָּה לֹא נִבְנָה שָׁם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לָתֵת חַיִּים לְיוֹשְׁבֶיהָ? אֶלָּא כָּאן בַּמָּקוֹם הַזֶּה הִתְקַיֵּם מִשּׁוּם אוֹת אַחַת שֶׁשּׁוֹרָה עָלָיו. בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ כָּל הָאוֹתִיּוֹת כֻּלָּן שׁוֹרוֹת בּוֹ, וּבָהֶם נִבְרָא הוּא לְבַדּוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּל הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא, אִי הָכִי דִּבְהַהוּא אֲתָר שַׁרְיָין חַיִּים, אֲמַאי לָא אִתְבְּנֵי תַּמָּן בֵּי מַקְדְּשָׁא, לְמֵיהַב חַיִּין לְיַתְבָהָא. אֶלָּא הָכָא בְּהַאי אֲתָר אִתְקָיָּים בְּגִין אָת חַד דְּשַׁרְיָא עָלֵיהּ. בְּבֵי מַקְדְּשָׁא כָּל אַתְוָון כֻּלְּהוּ שָׁרָאן בֵּיהּ, וּבְהוּ אִתְבְּרֵי אִיהוּ בִּלְחוֹדוֹי, כְּגַוְונָא דְּכָל עָלְמָא.
הארץ הקדושה נותנת חיים וכפרה לעולם הזה ובית המקדש מזכה לעולם הבא
וְעוֹד, שֶׁהָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה (ביתהמקדש) נוֹתֶנֶת חַיִּים וְכַפָּרָה לְיוֹשְׁבֶיהָ בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם, וּמָקוֹם זֶה לֹא כָּךְ - נוֹתֵן חַיִּים לְאוֹתוֹ מָקוֹם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא. וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּהֵפֶךְ מִשָּׁם, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ חֵלֶק לְיִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ עוֹלָם, וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא. וְלָכֵן עוֹמֵד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְכַפֵּר חֲטָאִים וּלְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם הַבָּא.
בלשון הזוהר
וְתוּ, דְּאַרְעָא קַדִּישָׁא (נ"א בבי מקדשא) יָהִיב חַיִּין וְכַפָּרָה לְיָתְבָהָא בְּהַהוּא עָלְמָא, וַאֲתָר דָּא לָאו הָכִי, יָהִיב חַיִּין לְהַהוּא אֲתָר בְּהַאי (בראשית נ' ע"א, לקמן ר"ל ע"א) ׳עָלְמָא, וְלָא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי׳. וּבֵי מַקְדְּשָׁא בְּהִפּוּכָא מִתַּמָּן, בְּגִין דְּאִית חוּלָקָא לְיִשְׂרָאֵל בְּהַהוּא עָלְמָא, וְלָא בְּעָלְמָא דָּא. וְעַל דָּא קַיְּימָא בֵּי מַקְדְּשָׁא לְכַפָּרָא חוֹבִין, וּלְמִזְכֵּי לוֹן לְיִשְׂרָאֵל לְעָלְמָא דְּאָתֵי.
טי"ת אור של חיים - וירא אלהים את האור כי טוב מכאן בורח מלאך המשחית
בֹּא וּרְאֵה, טֵי"ת אוֹר שֶׁל חַיִּים בְּכָל מָקוֹם, וְלָכֵן פָּתַח בָּהּ הַכָּתוּב ׳כִּי טוֹב׳, שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב׳ (בראשית א, ד) - מֵהָאוֹת הַזּוֹ (מִמָּקוֹם זֶה) בּוֹרֵחַ מַלְאָךְ הַמַּשְׁחִית. אַל תֹּאמַר בּוֹרֵחַ, אֶלָּא שֶׁלֹּא נִתֶּנֶת לוֹ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס לְשָׁם.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, טֵי"ת נְהִירוּ דְּחַיִּין בְּכָל אֲתָר, וְעַל דָּא פָּתַח בָּהּ קְרָא ׳כִּי טוֹב׳. דִּכְתִּיב, ׳וַיַּרְא אֱלהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב׳ (בראשית א, ד). מֵהַאי אָת, (נ"א מאתר דא) עָרִיק מַלְאָכָא מְחַבְּלָא. לָא תֵּימָא עָרִיק, אֶלָּא דְּלָא אִתְיְיהִיב לֵיהּ רְשׁוּ לְאַעֲלָא תַּמָּן.
האות טי"ת מתישבת בכל מקום ואין ישוב לאות ק' שם - ק' שולטת בגיהנם
הָאוֹת הַזּוֹ מְשֻׁנָּה מֵהָאוֹת ק'. ק' לֹא מִתְיַשֶּׁבֶת (מֵאוֹת ח'. ח' לֹא מִתְיַשֶּׁבֶת) כְּלָל בְּמָקוֹם בָּעוֹלָם, וְסִימָנְךְ - ׳אִישׁ לָשׁוֹן בַּל יִכּוֹן בָּאָרֶץ׳ (תהלים קמ, יב) - הָאוֹת טֵי"ת מִתְיַשֶּׁבֶת בְּכָל מָקוֹם, וּמִתְתַּקֶּנֶת לָשֶׁבֶת כָּרָאוּי, וְלָכֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁשָּׁם אוֹת ט', אֵין יִשּׁוּב לָאוֹת ק' שָׁם לְהִתְיַשֵּׁב בּוֹ. וְלָכֵן בַּמָּקוֹם הַזֶּה לֹא שׁוֹלֵט כְּלָל הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְנוֹתֵן חַיִּים שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה לַיּוֹשְׁבִים תַּחַת הָאוֹת הַזּוֹ, וְלֹא יֵצֵא הַחוּצָה. וּכְשֶׁיּוֹצֵא הַחוּצָה, יֵשׁ רְשׁוּת לַסִּטְרָא אַחֲרָא לִשְׁלֹט בּוֹ. כְּמוֹ שֶׁאוֹת זוֹ שׁוֹלֶטֶת בְּמָקוֹם זֶה, כָּךְ גַּם שׁוֹלֶטֶת אוֹת אַחֶרֶת בִּמְקוֹם הַגֵּיהִנֹּם. וּמִיהִי? הָאוֹת ק'.
בלשון הזוהר
אָת דָּא מְשַׁנְיָא מֵאָת ק', ק' לָא מִתְיַישְּׁבָא (נ"א מאת ח', ח' לא מתיישבא) כְּלַל בְּדוּכְתָּא בְּעָלְמָא, וְסִימָנִךְ ׳אִישׁ לָשׁוֹן בַּל יִכּוֹן בָּאָרֶץ׳ (תהילים קמ, יב) אָת טֵי"ת אִתְיַישְׁבָא בְּכָל דּוּכְתָּא, וְאִתְתַּקָּנַת לְאִתְיַישְּׁבָא כְּדְקָא יֵאוֹת, וּבְּגִין כָּךְ בְּכָל דּוּכְתָּא דְּאָת ט' תַּמָּן, לֵית יִשׁוּבָא לְאָת ק' תַּמָּן לְאִתְיַישְּׁבָא בֵּיהּ. וְעַל דָּא אֲתָר דָּא לָא שַׁלְטָא בֵּיהּ כְּלַל סִטְרָא אַחֲרָא, וְיָהִיב חַיִּים דְּהַאי עָלְמָא לְיַתְבֵי תְּחוֹתֵיהּ דְּאָת דָּא, וְלָא יִפּוּק לְבַר, וְכַד נָפִיק לְבַר, אִית רְשׁוּ לְסִטְרָא אַחֲרָא לְשַׁלְּטָאָה בֵּיהּ. כְּמָה דְּאָת דָּא שַׁלְטָא בְּאֲתָר דָּא, הָכִי נָמֵי שַׁלְטָא אָת אַחֲרָא בְּאֲתָר דְּגֵיהִנָּם, וּמַאן אִיהִי, אָת ק'.
אותיות ח' וט' וחקיקת המשכן
סוד בצלאל בן אורי בן חור
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.