נקראו נבלה כמו נבלה מטמאה במשא - שחיטה פסולה מסטרא אחרא נקראת נבלה
תרומה · דין ענשי הגיהנם - סוד אש היצר הרע ומיתת ארץ הקדושה בלי מלאך המשחית · מאמר 41 · פיסקה 20 · דף קנא ע"ב
לשון הזוהר
וְעַל דָּא אִקְרוּן נְבֵלָה, מַה נְבֵלָה מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא, אוּף אִינּוּן דְּמֵתִין לְבַר מֵאַרְעָא קַדִּישָׁא, מְטַמְאִין בְּמַשָּׂא. (נ"א במגע) וְעַל דָּא אִינּוּן נְבֵלָה. כָּל שְׁחִיטָה דְּאִיפְסִיל, אִקְרֵי נְבֵילָה, בְּגִין שְׁחִיטָה הָא אִיהִי מִסִּטְרָא אַחֲרָא, וּמִיַּד דְּאִיפְסִיל שַׁרְיָא עָלָהּ סִטְרָא אַחֲרָא. וּבְגִין דְּאִיהִי דִּילֵיהּ, וְשַׁרְיָא עָלָהּ אִקְרֵי נְבֵלָה. וְרָזָא דָּא (ס"א ׳כשמו כן הוא) נָבָל׳ ׳הוּא, וְנָבָל שְׁמוֹ וּנְבָלָה עִמּוֹ׳ (שמואל א כה, כה).
תרגום
וְלָכֵן נִקְרְאוּ נְבֵלָה. מַה נְּבֵלָה מְטַמְּאָה בְמַשָּׂא - אַף אוֹתָם שֶׁמֵּתִים מִחוּץ לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה מְטַמְּאִים בְּמַשָּׂא (במגע). וְלָכֵן הֵם נְבֵלָה. כָּל שְׁחִיטָה שֶׁנִּפְסְלָה נִקְרֵאת נְבֵלָה, מִשּׁוּם שֶׁשְּׁחִיטָה זוֹ הִיא מִסִּטְרָא אַחֲרָא, וּמִיָּד כְּשֶׁנִּפְסָל שׁוֹרֶה עָלָיו הַסִּטְרָא אַחֲרָא. וּמִשּׁוּם שֶׁהִיא שֶׁלּוֹ וְשׁוֹרֶה עָלֶיהָ נִקְרֵאת נְבֵלָה. וְסוֹד זֶה - (׳כִּשְׁמוֹ כֵּן הוּא) נָבָל׳ (שמואל א כה, כה) - ׳הוּא, וְנָבָל שְׁמוֹ וּנְבָלָה עִמּוֹ׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועל דא אקרון נבלה, מה נבלה מטמאה במשא, אוף אינון דמתין לבר מארעא קדישא, מטמאין במשא. (נ"א במגע) ועל דא אינון נבלה. כל שחיטה דאיפסיל, אקרי נבילה, בגין שחיטה הא איהי מסטרא אחרא, ומיד דאיפסיל שריא עלה סטרא אחרא. ובגין דאיהי דיליה, ושריא עלה אקרי נבלה. ורזא דא (ס"א ׳כשמו כן הוא) נבל׳ ׳הוא, ונבל שמו ונבלה עמו׳ (שמואל א כה, כה).
התרגום: ולכן נקראו נבלה. מה נבלה מטמאה במשא - אף אותם שמתים מחוץ לארץ הקדושה מטמאים במשא (במגע). ולכן הם נבלה. כל שחיטה שנפסלה נקראת נבלה, משום ששחיטה זו היא מסטרא אחרא, ומיד כשנפסל שורה עליו הסטרא אחרא. ומשום שהיא שלו ושורה עליה נקראת נבלה. וסוד זה - (׳כשמו כן הוא) נבל׳ (שמואל א כה, כה) - ׳הוא, ונבל שמו ונבלה עמו׳.
מן המפרשים
הסולם: וע"ד אקרון נבלה וכו': וע"כ נקראים נבלה שנאמר עליהם נבלתי יקומון, כי מה נבלה מטמעה במשא, אף אלו שמתים בחוץ לארץ הקדושה מטמאים במשא. וע"כ הם נבלה. כל שחיטה שנפסלה נקראת נבלה, משום שהשחיטה היא מסטרא אחרא, כי מיד שנפסלה שורה עליה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: