דין ענשי הגיהנם - אש דולקת מיצר הרע של הרשעים המתחממים בו
תרומה · דין ענשי הגיהנם - סוד אש היצר הרע ומיתת ארץ הקדושה בלי מלאך המשחית · מאמר 41 · פיסקה 1 · דף קנ ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, דִּינָא דְּעוֹנְשֵׁי דְּגֵיהִנָּם, הָא אוֹלִיפְנָא, דְּאִיהוּ לְמֵידָן תַּמָּן לְחַיָּיבַיָּא, עַל מָה אִתְדָּנוּ בְּנוּרָא דְּגֵיהִנָּם. אֶלָּא גֵּיהִנָּם אִיהוּ נוּר דָּלִיק יְמָמֵי וְלֵילֵי, כְּגַוְונָא דְּחַיָּיבַיָּא מִתְחַמְמָן בְּנוּרָא דְּיֵצֶר הָרָע, לְמֶעְבַּר עַל פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְיתָא. בְּכָל חִמוּמָא וְחִמוּמָא דְּאִינּוּן מִתְחַמְּמָן בְּיֵצֶר הָרָע, הָכִי אִתּוֹקַד נוּרָא דְּגֵיהִנָּם.
תרגום
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, דִּין שֶׁל עָנְשֵׁי הַגֵּיהִנֹּם, הֲרֵי לָמַדְנוּ שֶׁהוּא לָדוּן שָׁם אֶת הָרְשָׁעִים. עַל מַה נִּדּוֹנִים בְּאֵשׁ הַגֵּיהִנֹּם? אֶלָּא גֵּיהִנֹּם הִיא אֵשׁ דּוֹלֶקֶת יָמִים וְלֵילוֹת, כְּמוֹ שֶׁהָרְשָׁעִים מִתְחַמְּמִים בָּאֵשׁ שֶׁל יֵצֶר הָרָע לַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה. בְּכָל חִמּוּם וְחִמּוּם שֶׁהֵם מִתְחַמְּמִים בַּיֵּצֶר הָרָע, כָּךְ בּוֹעֶרֶת אֵשׁ הַגֵּיהִנֹּם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יהודה, דינא דעונשי דגיהנם, הא אוליפנא, דאיהו למידן תמן לחייביא, על מה אתדנו בנורא דגיהנם. אלא גיהנם איהו נור דליק יממי ולילי, כגוונא דחייביא מתחממן בנורא דיצר הרע, למעבר על פתגמי אורייתא. בכל חמומא וחמומא דאינון מתחממן ביצר הרע, הכי אתוקד נורא דגיהנם.
התרגום: אמר רבי יהודה, דין של ענשי הגיהנם, הרי למדנו שהוא לדון שם את הרשעים. על מה נדונים באש הגיהנם? אלא גיהנם היא אש דולקת ימים ולילות, כמו שהרשעים מתחממים באש של יצר הרע לעבר על דברי התורה. בכל חמום וחמום שהם מתחממים ביצר הרע, כך בוערת אש הגיהנם.
מן המפרשים
אור החמה: כגוונא דחייביא וגו' הענין שהיצה"ר הוא עצם הקליפה ומזונה מהדין העליון שהוא נהר דינור ובזה אש גיהנם מתלהב אחר שנשפע לו כח מהגבורה שהגבורה מתלהבת בדין ממה שהפגם עולה מהתחתונים ומושך הדין מלמעלה המלהיב נהר דינור להחזיק כח הקליפה…
הסולם: אמר ר' יהודה וכו': אר"י, דין עונשי הגיהנם, הרי למדנו שהוא לדון שם את הרשעים. ושואל, למה הם נדונים בדינו של גיהנם. ומשיב, אלא הגיהנם הוא אש דולק ימים ולילות כעין הרשעים המתחממים באש יצר הרע לעבור על דברי תורה, בכל חימום וחימום…