ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 4: אפריון עשה לו המלך שלמה - ההיכל שלמטה כגן עדן ונהרות אפרסמון זך › פיסקה 2 (קכז ע"א)

אפריון עשה לו המלך שלמה - ההיכל שלמטה כגן עדן לנשמות הצדיקים

תרומה · אפריון עשה לו המלך שלמה - ההיכל שלמטה כגן עדן ונהרות אפרסמון זך · מאמר 4 · פיסקה 2 · דף קכז ע"א

לשון הזוהר

פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, ׳אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן׳ (שיר השירים ג, ט). הַאי קְרָא הָא אוֹקִימְנָא לֵיהּ וְאִתְּמַר, אֲבָל אַפִּרְיוֹן, דָּא הֵיכָלָא דִּלְתַתָּא, דְּאִיהוּ כְּגַוְונָא דְּהֵיכָלָא עִלָּאָה, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָרָא לֵיהּ גִּנְתָּא דְּעֵדֶן, דְּאִיהוּ נָטַע לֵיהּ לַהֲנָאָתֵיהּ, וְכִסּוּפָא דִּילֵיהּ לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא בֵּיהּ גּוֹ אִינּוּן נִשְׁמָתִין דְּצַדִּיקַיָּיא, דְּתַּמָּן כֻּלְּהוּ קַיְימִין וּרְשִׁימִין בְּגַוֵּיהּ. אִינּוּן נִשְׁמָתִין דְּלֵית לוֹן גּוּפָא בְּהַאי עָלְמָא, כֻּלְּהוּ סַלְּקִין וּמִתְעַטְּרָן תַּמָּן, וְאִית לוֹן דּוּכְתִּין לְמֵחמֵי, לְאִתְעַנְּגָא גּוֹ עִנּוּגָא עִלָּאָה דְּאִקְרֵי (מקץ קצ"ז ע"ב) נֹעַם יהו"ה. וְתַמָּן אִתְמַלְּיָין מִכָּל כִּסּוּפִין דְּנַהֲרֵי דְּאֲפַרְסְמוֹנָא דַּכְיָא.

תרגום

פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, (שִׁיר ג) ׳אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן׳ (שיר השירים ג, ט) - פָּסוּק זֶה הֲרֵי בֵּאַרְנוּהוּ וְנִתְבָּאֵר, אֲבָל אַפִּרְיוֹן - זֶה הֵיכָל שֶׁלְּמַטָּה, שֶׁהוּא כְּמוֹ הַהֵיכָל הָעֶלְיוֹן, והקב"ה קָרָא לוֹ גַּן עֵדֶן, שֶׁהוּא נָטַע אוֹתוֹ לַהֲנָאָתוֹ, וְכִסּוּפוֹ הוּא לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בּוֹ תּוֹךְ אוֹתָן נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים, שֶׁשָּׁם כֻּלָּם עוֹמְדִים וּרְשׁוּמִים בְּתוֹכוֹ. אוֹתָן נְשָׁמוֹת שֶׁאֵין לָהֶן גּוּף בָּעוֹלָם הַזֶּה, כֻּלָּן עוֹלוֹת וּמִתְעַטְּרוֹת שָׁם, וְיֵשׁ לָהֶן מְקוֹמוֹת לִרְאוֹת, לְהִתְעַנֵּג תּוֹךְ עֹנֶג עֶלְיוֹן שֶׁנִּקְרָא נֹעַם ה', וְשָׁם מִתְמַלְּאִים מִכָּל הַכִּסּוּפִים שֶׁל נַהֲרוֹת אֲפַרְסְמוֹן זַךְ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח רבי שמעון ואמר, ׳אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון׳ (שיר השירים ג, ט). האי קרא הא אוקימנא ליה ואתמר, אבל אפריון, דא היכלא דלתתא, דאיהו כגוונא דהיכלא עלאה, וקודשא בריך הוא קרא ליה גנתא דעדן, דאיהו נטע ליה להנאתיה, וכסופא דיליה לאשתעשעא ביה גו אינון נשמתין דצדיקייא, דתמן כלהו קיימין ורשימין בגויה. אינון נשמתין דלית לון גופא בהאי עלמא, כלהו סלקין ומתעטרן תמן, ואית לון דוכתין למחמי, לאתענגא גו ענוגא עלאה דאקרי (מקץ קצ"ז ע"ב) נעם יהו"ה. ותמן אתמליין מכל כסופין דנהרי דאפרסמונא דכיא.

התרגום: פתח רבי שמעון ואמר, (שיר ג) ׳אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון׳ (שיר השירים ג, ט) - פסוק זה הרי בארנוהו ונתבאר, אבל אפריון - זה היכל שלמטה, שהוא כמו ההיכל העליון, והקב"ה קרא לו גן עדן, שהוא נטע אותו להנאתו, וכסופו הוא להשתעשע בו תוך אותן נשמות הצדיקים, ששם כלם עומדים ורשומים בתוכו. אותן נשמות שאין להן גוף בעולם הזה, כלן עולות ומתעטרות שם, ויש להן מקומות לראות, להתענג תוך ענג עליון שנקרא נעם ה', ושם מתמלאים מכל הכסופים של נהרות אפרסמון זך.

מן המפרשים

אור החמה: אבל אפריון דא היכלא דלתתא מלכות. דאיהו כגוונא דהיכלא עילאה . בינה (שזה נק' אפריון) [שהוא נק' אפרסמון] אותיות דדין כאותיות דדין זולת שבמקום (המם) [הס"מ] שבאפרסמון נכנס י' באפריון כדמפרש ואזיל. וזהו כגוונא וגומר. וקב"ה בינה…

הסולם: פתח ר' שמעון וכו': פר"ש ואמר, אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון . מקרא זה העמדנו ולמדנו. אבל אפריון, הוא היכל התחתון, מלכות, שהיא כעין היכל העליון שהוא בינה. והקב"ה קרא אותו גן עדן, שנטע אותו להנאתו, והשתוקקותו היא להשתעשע…

מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: דאיהו כגוונא וכו' היא אימא עילאה שממנה כל תיקונה. וידוע שבה"מ של מטה היא בחינת יסוד כנז' בדרוש ציור העולמות וכן הוא מכוון כנגד יסוד ומ' דבריאה והוא המתתקן ע"י יסוד אימא שבדעת זעיר שה"ס המלך שלמה כנזכר בפ' בראשית וזהו לשון…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: