ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 39: ותכלת מדג ים גינוסר - סוד גוני האור והחשך במעשה יום שני › פיסקה 5 (קמט ע"ב)

תכלת יום השני נצבע בשני גונים אדם ושחור - הכל גון אחד יורש הזהב

תרומה · ותכלת מדג ים גינוסר - סוד גוני האור והחשך במעשה יום שני · מאמר 39 · פיסקה 5 · דף קמט ע"ב

לשון הזוהר

תְּכֵלֶת, דָּא יוֹמָא תִּנְיָינָא, אִצְטְבַע בְּב' גַּוְונִין סוּמָק וְאוּכָם. וּתְכֵלֶת, סוּמָק אִיהוּ דִּילֵיהּ, מִיּוֹמָא תִּנְיָינָא מַמָּשׁ, כְּעֵין גּוָון אֶשָּׁא, וְדָא אִיהוּ אֱלהִים, וְיָרִית גּוָון דְּדַהֲבָא, דְּכֹלָּא גַּוְונָא חֲדָא. תְּכֶלְתָּא נָפִיק מִגּוֹ הַהוּא גּוָון סוּמָק, וְכַד נָחִית לְתַתָּא, אִתְרְחַק גּוָון סוּמָק, וְעָאל גּוֹ הַהוּא אֲתָר דְּאִיהוּ יַמָּא, וְאִצְטְבַע גּוָון תִּכְלָא. הַהוּא סוּמָקָא עָיֵיל גּוֹ יַמָּא, וְאִתְחַלָּשׁ גּוָון דִּילֵיהּ, וְאִתְהַדָּר תִּכְלָא, וְדָא אִיהוּ אֱלהִים, אֲבָל לָאו אִיהוּ תַּקִּיפָא כְּקַדְמָאָה.

תרגום

תְּכֵלֶת, זֶה הַיּוֹם הַשֵּׁנִי, נִצְבַּע בִּשְׁנֵי גְוָנִים - אָדֹם וְשָׁחֹר. וּתְכֵלֶת - הָאָדֹם הוּא שֶׁלּוֹ, מֵהַיּוֹם הַשֵּׁנִי מַמָּשׁ, כְּעֵין גּוֹן הָאֵשׁ, וְזֶהוּ אֱלֹהִים, וְיָרַשׁ גּוֹן הַזָּהָב, שֶׁהַכֹּל גָּוֶן אֶחָד. תְּכֵלֶת יוֹצֵאת מִתּוֹךְ אוֹתוֹ גָּוֶן אָדֹם, וּכְשֶׁיּוֹרֵד לְמַטָּה, הִתְרַחֵק גָּוֶן אָדֹם, וְנִכְנָס לְתוֹךְ אוֹתוֹ מָקוֹם, שֶׁהוּא הַיָּם, וְנִצְבָּע בְּגָוֶן תְּכֵלֶת. אוֹתוֹ אָדֹם נִכְנָס לְתוֹךְ הַיָּם וְנֶחֱלָשׁ גּוֹנוֹ וְהוֹפֵךְ לִתְכֵלֶת, וְזֶהוּ אֱלֹהִים, אֲבָל אֵינוֹ חָזָק כְּמוֹ הָרִאשׁוֹן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תכלת, דא יומא תניינא, אצטבע בב' גוונין סומק ואוכם. ותכלת, סומק איהו דיליה, מיומא תניינא ממש, כעין גוון אשא, ודא איהו אלהים, וירית גוון דדהבא, דכלא גוונא חדא. תכלתא נפיק מגו ההוא גוון סומק, וכד נחית לתתא, אתרחק גוון סומק, ועאל גו ההוא אתר דאיהו ימא, ואצטבע גוון תכלא. ההוא סומקא עייל גו ימא, ואתחלש גוון דיליה, ואתהדר תכלא, ודא איהו אלהים, אבל לאו איהו תקיפא כקדמאה.

התרגום: תכלת, זה היום השני, נצבע בשני גונים - אדם ושחר. ותכלת - האדם הוא שלו, מהיום השני ממש, כעין גון האש, וזהו אלהים, וירש גון הזהב, שהכל גון אחד. תכלת יוצאת מתוך אותו גון אדם, וכשיורד למטה, התרחק גון אדם, ונכנס לתוך אותו מקום, שהוא הים, ונצבע בגון תכלת. אותו אדם נכנס לתוך הים ונחלש גונו והופך לתכלת, וזהו אלהים, אבל אינו חזק כמו הראשון.

מן המפרשים

הסולם: תכלת דא יומא וכו': תכלת, שהוא מלכות מצד הדין, הוא בחינת יום השני והוא צבוע מב' צבעים, אדום ושחור. ותכלת, האדום שלה, לקחה מיום השני ממש, שהאדום הוא כצבע האש, וזה הוא אלקים שה"ס בינה, וה"ס גבורה דז"א, דהיינו בגדלות דנקודת השורק,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר