ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 39: ותכלת מדג ים גינוסר - סוד גוני האור והחשך במעשה יום שני › פיסקה 4 (קמט ע"ב)

היום הראשון מים ולא שמש מעשה המים אלא מעשה האור להראות שהעולם על שלום

תרומה · ותכלת מדג ים גינוסר - סוד גוני האור והחשך במעשה יום שני · מאמר 39 · פיסקה 4 · דף קמט ע"ב

לשון הזוהר

וְיוֹמָא קַדְמָאָה מֵאִינּוּן שִׁיתָא יוֹמִין, מַיִם אִיהוּ, וְלָא שִׁמֵּשׁ עוֹבָדָא דְּמַיִם, אֶלָּא עוֹבָדָא דְּאוֹר, דְּאִיהוּ מִסִּטְרָא דְּאֵשׁ, דְּאִיהוּ יוֹם שֵׁנִי. לְאַחֲזָאָה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא בָּרָא עָלְמָא, אֶלָּא עַל שָׁלוֹם, וּבְאֹרַח שָׁלוֹם הֲוָה כֹּלָּא. יוֹמָא קַדְמָאָה כָּל מַה דַּעֲבַד, מִסִּטְרָא דְּחַבְרֵיהּ עָבֵד. יוֹמָא תִּנְיָינָא בְּסִטְרָא דְּיוֹמָא קַדְמָאָה עֲבַד הַהוּא אוּמָנָא, וְשִׁמֵּשׁ בָּהּ, דְּכָל חַד שִׁמֵּשׁ בְּעוֹבָדָא דְּחַבְרֵיהּ, לְאַחֲזָאָה, דְּהָא אִתְכְּלִילוּ דָּא בְּדָא. יוֹמָא תְּלִיתָאָה, הֲוָה בְּסִטְרָא דְּתַרְוַויְיהוּ, וּבֵיהּ הֲוָה אַרְגָּמָן, וְעַל דָּא כְּתִיב, כִּי טוֹב כִּי טוֹב תְּרֵי זִמְנֵי בְּיוֹמָא תְּלִיתָאָה.

תרגום

וְהַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מֵאוֹתָם שֵׁשֶׁת הַיָּמִים הוּא מַיִם, וְלֹא שִׁמֵּשׁ מַעֲשֵׂה הַמַּיִם, אֶלָּא מַעֲשֵׂה הָאוֹר, שֶׁהוּא מִצַּד הָאֵשׁ, שֶׁהוּא יוֹם שֵׁנִי, לְהַרְאוֹת שהקב"ה לֹא בָרָא אֶת הָעוֹלָם אֶלָּא עַל שָׁלוֹם, וּבְדֶרֶךְ שָׁלוֹם הַכֹּל הָיָה. הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן, כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה, מִצַּד חֲבֵרוֹ עָשָׂה. הַיּוֹם הַשֵּׁנִי בְּצַד יוֹם הָרִאשׁוֹן עָשָׂה אוֹתוֹ אֻמָּן וְשִׁמֵּשׁ בָּהּ, שֶׁכָּל אֶחָד שִׁמֵּשׁ בְּמַעֲשֵׂה חֲבֵרוֹ, לְהַרְאוֹת שֶׁהַכֹּל נִכְלְלוּ זֶה בָּזֶה. הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הָיָה בַּצַּד שֶׁל שְׁנֵיהֶם, וּבוֹ הָיָה אַרְגָּמָן, וְעַל זֶה כָּתוּב כִּי טוֹב כִּי טוֹב פַּעֲמַיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ויומא קדמאה מאינון שיתא יומין, מים איהו, ולא שמש עובדא דמים, אלא עובדא דאור, דאיהו מסטרא דאש, דאיהו יום שני. לאחזאה דקודשא בריך הוא לא ברא עלמא, אלא על שלום, ובארח שלום הוה כלא. יומא קדמאה כל מה דעבד, מסטרא דחבריה עבד. יומא תניינא בסטרא דיומא קדמאה עבד ההוא אומנא, ושמש בה, דכל חד שמש בעובדא דחבריה, לאחזאה, דהא אתכלילו דא בדא. יומא תליתאה, הוה בסטרא דתרווייהו, וביה הוה ארגמן, ועל דא כתיב, כי טוב כי טוב תרי זמני ביומא תליתאה.

התרגום: והיום הראשון מאותם ששת הימים הוא מים, ולא שמש מעשה המים, אלא מעשה האור, שהוא מצד האש, שהוא יום שני, להראות שהקב"ה לא ברא את העולם אלא על שלום, ובדרך שלום הכל היה. היום הראשון, כל מה שעשה, מצד חברו עשה. היום השני בצד יום הראשון עשה אותו אמן ושמש בה, שכל אחד שמש במעשה חברו, להראות שהכל נכללו זה בזה. היום השלישי היה בצד של שניהם, ובו היה ארגמן, ועל זה כתוב כי טוב כי טוב פעמים ביום השלישי.

מן המפרשים

הסולם: ויומא קדמאה מאינון וכו': ויום הראשון מאלו ששת הימים, הוא מים, שהם חסדים, ולא שמש מעשה המים אלא מעשה האור, שהוא מצד אש, שהוא יום שני. והוא להראות שהקב"ה לא ברא העולם אלא על שלום, כלומר, בהתכללות קו ימין וקו שמאל זה בזה ע"י קו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר