ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 37: יהי אור ויהי אור - האור הגנוז לצדיקים במעשה המשכן › פיסקה 2 (קמט ע"א)

אלמלא נגנז לא עמד העולם רגע - כזרע העושה תולדות ומקים הכל

תרומה · יהי אור ויהי אור - האור הגנוז לצדיקים במעשה המשכן · מאמר 37 · פיסקה 2 · דף קמט ע"א

לשון הזוהר

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִלְמָלֵי אִתְגְּנִיז מִכֹּל וָכֹל, לָא קָאִים עָלְמָא אֲפִילּוּ רִגְעָא חֲדָא, אֶלָּא אִתְגְּנִיז וְאִזְדְּרַע כְּהַאי זַרְעָא דְּעָבִיד תּוֹלָדִין וּזְרָעִין וְאֵיבִין, וּמִנֵּיהּ אִתְקָיָּים עָלְמָא. וְלֵית לָךְ יוֹמָא, דְּלָא נָפִיק מִנֵּיהּ בְּעָלְמָא, וּמְקַיֵים כֹּלָּא דְּבֵיהּ זָן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמָא. וּבְכָל אֲתָר דְּלָעָאן בְּאוֹרַיְיתָא בְּלֵילְיָא, חַד חוּטָא נָפִיק מֵהַהוּא אוֹר גָנִיז, וְאִתְמְשִׁיךְ עַל אִינּוּן דְּלָעָאן בָּהּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳יוֹמָם יְצַוֶּה יהו"ה חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי׳ (תהילים מב, ט). וְהָא אוֹקִימְנָא.

תרגום

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִלְמָלֵא נִגְנַז מִכֹּל וָכֹל, לֹא עוֹמֵד הָעוֹלָם אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד, אֶלָּא נִגְנַז וְנִזְרַע כַּזֶּרַע הַזֶּה שֶׁעוֹשֶׂה תוֹלָדוֹת וּזְרָעִים וּפֵרוֹת, וּמִמֶּנּוּ הִתְקַיֵּם הָעוֹלָם. וְאֵין לְךְ יוֹם שֶׁלֹּא יוֹצֵא מִמֶּנּוּ בָּעוֹלָם וּמְקַיֵּם הַכֹּל שֶׁבּוֹ הקב"ה זָן אֶת הָעוֹלָם. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, חוּט אֶחָד יוֹצֵא מֵאוֹתוֹ אוֹר גָּנוּז וְנִמְשָׁךְ עַל אוֹתָם שֶׁעוֹסְקִים בָּהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי׳ (תהלים מב, ט) - וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי יהודה אומר, אלמלי אתגניז מכל וכל, לא קאים עלמא אפילו רגעא חדא, אלא אתגניז ואזדרע כהאי זרעא דעביד תולדין וזרעין ואיבין, ומניה אתקיים עלמא. ולית לך יומא, דלא נפיק מניה בעלמא, ומקיים כלא דביה זן קודשא בריך הוא עלמא. ובכל אתר דלעאן באורייתא בליליא, חד חוטא נפיק מההוא אור גניז, ואתמשיך על אינון דלעאן בה, הדא הוא דכתיב, ׳יומם יצוה יהו"ה חסדו ובלילה שירה עמי׳ (תהילים מב, ט). והא אוקימנא.

התרגום: רבי יהודה אומר, אלמלא נגנז מכל וכל, לא עומד העולם אפלו רגע אחד, אלא נגנז ונזרע כזרע הזה שעושה תולדות וזרעים ופרות, וממנו התקים העולם. ואין לך יום שלא יוצא ממנו בעולם ומקים הכל שבו הקב"ה זן את העולם. ובכל מקום שעוסקים בתורה בלילה, חוט אחד יוצא מאותו אור גנוז ונמשך על אותם שעוסקים בה. זהו שכתוב ׳יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי׳ (תהלים מב, ט) - והרי בארנו.

מן המפרשים

אור החמה: ר' יהודה אומר אלמלא וגומר שלא נברא בעולם דבר שלא יהיה קיומו של עולם וצרכו ומה שאפשר לעולם בלתו לא בראו הקב"ה ואור זה הקדימו הקב"ה לצורך העולם וא"א להכחיש שנגנז כיון ששוב לא נזכר ופשר הדבר הוא אתגניז ואזדרע בכל איזה יחוד שימצא…

הסולם: ר' יהודה אומר וכו': רי"א אם היה נגנז מכל וכל, לא היה עומד העולם אפילו רגע אחד, אלא נגנז ונזרע כזרע הזה שזורעים אותו ועושה תולדות וזרעים ופירות, וממנו נתקיים העולם. ואין לך יום, שאינו יוצא ממנו בעולם, ומקיים הכל, כי בו מזין…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: