ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 34: וזאת התרומה אשר תקחו מאתם - סוד המלאכים והגונים בתרומת המשכן › פיסקה 2 (קמז ע"א)

ויקחו לי תרומה - בני ישראל מאת כל איש אלו מלאכים המרימים תרומה למלך

תרומה · וזאת התרומה אשר תקחו מאתם - סוד המלאכים והגונים בתרומת המשכן · מאמר 34 · פיסקה 2 · דף קמז ע"א

לשון הזוהר

אֶלָּא הָכִי אִיהוּ, ׳וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה׳. מַאן. ׳בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳. ׳מֵאֵת כָּל אִישׁ׳ - אִלֵּין מַלְאָכִין עִלָּאִין לְעֵילָּא, בְּגִין דְּעַלֵיהוֹן אִיהִי תְּרוּמָה, אַרָמוּתָא דְּאִינּוּן אָרִימוּ לָהּ תָּדִיר לְגַבֵּי מַלְכָּא עִלָּאָה דְּהָא אִינּוּן סַלְּקִין לָהּ תָּדִיר, לְגַבֵּי מַלְכָּא עִלָּאָה. וְכַד יִשְׂרָאֵל זַכָּאִין, אִינּוּן נַטְלִין לָהּ מִנַּיְיהוּ, וְנַחְתִּין לָהּ לְתַתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ׳. וּמַאן אִינּוּן. אִינּוּן אַרְבַּע דְּאָרִימוּ לָהּ לְעֵילָּא. דְּהַהוּא לֵב אִתְרְעֵי בְּהוּ. וְהַהִיא תְּרוּמָה. אִיהִי זַקְפָא עָלַיְיהוּ.

תרגום

׳וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה׳ (שמות כה, ב) - מִי? ׳בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳. ׳מֵאֵת כָּל אִישׁ׳ - אֵלֶּה מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים לְמַעְלָה, מִשּׁוּם שֶׁעֲלֵיהֶם הִיא תְּרוּמָה, הֲרָמָה שֶׁהֵם מְרִימִים אוֹתָהּ תָּמִיד לַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, שֶׁהֲרֵי הֵם מַעֲלִים אוֹתָהּ תָּמִיד לַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן. וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל צַדִּיקִים, הֵם לוֹקְחִים אוֹתָהּ מֵהֶם וּמוֹרִידִים אוֹתָהּ לְמַטָּה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ׳. וּמִי הֵם? אוֹתָם הָאַרְבָּעָה שֶׁהֵרִימוּ אוֹתָהּ לְמַעְלָה, שֶׁאוֹתוֹ לֵב הִתְרַצָּה בָהֶם. וְאוֹתָהּ תִּרוּמָה הִיא זְקוּפָה עֲלֵיהֶם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אלא הכי איהו, ׳ויקחו לי תרומה׳. מאן. ׳בני ישראל׳. ׳מאת כל איש׳ - אלין מלאכין עלאין לעילא, בגין דעליהון איהי תרומה, ארמותא דאינון ארימו לה תדיר לגבי מלכא עלאה דהא אינון סלקין לה תדיר, לגבי מלכא עלאה. וכד ישראל זכאין, אינון נטלין לה מנייהו, ונחתין לה לתתא, הדא הוא דכתיב, ׳מאת כל איש אשר ידבנו לבו׳. ומאן אינון. אינון ארבע דארימו לה לעילא. דההוא לב אתרעי בהו. וההיא תרומה. איהי זקפא עלייהו.

התרגום: ׳ויקחו לי תרומה׳ (שמות כה, ב) - מי? ׳בני ישראל׳. ׳מאת כל איש׳ - אלה מלאכים עליונים למעלה, משום שעליהם היא תרומה, הרמה שהם מרימים אותה תמיד למלך העליון, שהרי הם מעלים אותה תמיד למלך העליון. וכשישראל צדיקים, הם לוקחים אותה מהם ומורידים אותה למטה. זהו שכתוב ׳מאת כל איש אשר ידבנו לבו׳. ומי הם? אותם הארבעה שהרימו אותה למעלה, שאותו לב התרצה בהם. ואותה תרומה היא זקופה עליהם.

מן המפרשים

אור החמה: וכד ישראל זכאין אינון נטלין לה מנייהו כדי שיהיה מזונם ופרנסתם מתחת יד השכינה ולא מתחת יד מחנותיה והם מורידי' אות' לדור בתחתונים ותהיה ההשפעה על ישראל ממנה ממש ויהיו כל שאר הנמצאים ממנה מתפרנסים מתחת יד ישראל והיא מסתלקת ע"י…

אור יקר: אינון (אינון> ארבע בשלימו, מפני שקודם דבקותם זכר עקרי ושל נקבה שבו טפלה לו, ונקבה עיקר בה ושל זכר שבה טפל לה, אמנם בדבקותם יתחשבו ויושלמו כל אחד ואחד לעצמו, והם.

הסולם: אלא הכי איהו וכו': ומשיב, אלא כך הוא, ויקחו לי תרומה. מי. בני ישראל. מאת כל איש. אלו הם מלאכים עליונים למעלה, כי עליהם, המלכות היא תרומה, דהיינו הרמה, שהם מרימים אותה תמיד לפני מלך העליון, ז"א, שהרי הם מעלים אותה לזווג אל מלך…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: