הנשמה עולה מיד למקומה שממנו יצאה - בשבילה מאיר הנר להאיר למעלה
תרומה · בשלשה שמות נקראת נשמת האדם - נפש רוח ונשמה וגלגול הנשמות בזמנים · מאמר 29 · פיסקה 3 · דף קמא ע"ב
לשון הזוהר
נְשָׁמָה אִיהִי סַלְּקָא מִיָּד לְאַתְרָהָא, לְהַהוּא אֲתָר דְּנַפְקָת מִתַּמָּן, וְדָא אִיהִי דִּבְגִינָהּ אִתְנְהִירַת בּוּצִינָא, לְאַנְהָרָא לְעֵילָּא. דָּא לָא נַחְתַּת לְתַתָּא לְעָלְמִין, בְּדָא אִתְכְּלִילַת, מַאן דְּאִתְכְּלִילַת מִכָּל סִטְרִין מֵעֵילָּא וּמִתַּתָּא. וְעַד דְּהַאי לָא סַלְּקָא לְאִתְקַשְּׁרָא (נ"א בדוכתהא) בְּכוּרְסְיָּיא, לָא מִתְעַטְּרָא רוּחַ בְּגִּנְתָּא דִּי בְּאַרְעָא, וְנֶפֶשׁ לָא מִתְיַשְּׁבָא בְּדוּכְתָּהָא. כֵּיוָן דְּאִיהִי סַלְּקָא, כֻּלְּהוּ אִית לְהוּ נַיְיחָא.
תרגום
הַנְּשָׁמָה עוֹלָה מִיָּד לִמְקוֹמָהּ לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁיָּצְאָה מִמֶּנּוּ, וְזוֹהִי שֶׁבִּשְׁבִילָהּ מֵאִיר הַנֵּר לְהָאִיר לְמַעְלָה, זוֹ לֹא יוֹרֶדֶת לְמַטָּה לְעוֹלָמִים. בָּזֶה נִכְלֶלֶת מִי שֶׁנִּכְלֶלֶת מִכָּל הַצְּדָדִים, מִמַּעְלָה וּמִמַּטָּה. וְעַד שֶׁזּוֹ לֹא עוֹלָה לְהִתְקַשֵּׁר (בִּמְקוֹמָהּ) בַּכִּסֵּא, לֹא מִתְעַטֶּרֶת הָרוּחַ בַּגָּן שֶׁבָּאָרֶץ, וְהַנֶּפֶשׁ לֹא מִתְיַשֶּׁבֶת בִּמְקוֹמָהּ. כֵּיוָן שֶׁהִיא עוֹלָה, לְכֻלָּן יֵשׁ מְנוּחָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: נשמה איהי סלקא מיד לאתרהא, לההוא אתר דנפקת מתמן, ודא איהי דבגינה אתנהירת בוצינא, לאנהרא לעילא. דא לא נחתת לתתא לעלמין, בדא אתכלילת, מאן דאתכלילת מכל סטרין מעילא ומתתא. ועד דהאי לא סלקא לאתקשרא (נ"א בדוכתהא) בכורסייא, לא מתעטרא רוח בגנתא די בארעא, ונפש לא מתישבא בדוכתהא. כיון דאיהי סלקא, כלהו אית להו נייחא.
התרגום: הנשמה עולה מיד למקומה לאותו מקום שיצאה ממנו, וזוהי שבשבילה מאיר הנר להאיר למעלה, זו לא יורדת למטה לעולמים. בזה נכללת מי שנכללת מכל הצדדים, ממעלה וממטה. ועד שזו לא עולה להתקשר (במקומה) בכסא, לא מתעטרת הרוח בגן שבארץ, והנפש לא מתישבת במקומה. כיון שהיא עולה, לכלן יש מנוחה.
מן המפרשים
אור יקר: דא לא נחתת לראות בצער החיים כרוח, וגם לא תרד אל הנפש כרוח שירד להכלל בנפש להקשר שניהם וכו׳, היינו המלכות להתייחד למעלה לקבל נשמות עליונות, ונמצאת המלכות נכללת מעליונים ותחתונים. וכן בין תרי צדיקי צדיק תחתון נשמת הצדיק, וצדיק…
הסולם: נשמה, איהי סלקא וכו': נשמה, היא עולה מיד למקומה, למקום ההיא שיצאה משם, דהיינו למלכות, שממנה נולדת הנשמה, וזו היא שבשבילה האירה הנר, שהוא המלכות, להאיר למעלה. כי נשמות צדיקים עולות למ"ן לז"א ומלכות, ומזדווגים על ידיהן, (כנ"ל…