ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 29: בשלשה שמות נקראת נשמת האדם - נפש רוח ונשמה וגלגול הנשמות בזמנים › פיסקה 12 (קמב ע"א)

בראש השנה כל נפש משוטטת ומבקשת רחמים על החיים ויודעת דין העולם

תרומה · בשלשה שמות נקראת נשמת האדם - נפש רוח ונשמה וגלגול הנשמות בזמנים · מאמר 29 · פיסקה 12 · דף קמב ע"א

לשון הזוהר

בְּיוֹמָא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, דְּעָלְמָא אִתְּדָּן, וְכֻרְסְיָא דְּדִינָא קַיְּימָא, לְגַבֵּי מַלְכָּא עִלָּאָה, לְמֵידָן עָלְמָא. כָּל נֶפֶשׁ וְנֶפֶשׁ מְשַׁטְטָן, וּבָעָאן רַחֲמֵי עַל חַיֵּי. בְּלֵילְיָא דְּנָפְקָא יוֹמָא דְּדִינָא, אַזְלִין וְקָא מְשַׁטְטִין לְמִשְׁמַע וּלְמִנְדַּע מַאן הוּא דִּינָא דְּאִתְּדָּן עַל עָלְמָא, וּלְזִמְנִין דְּקָא מוֹדִיעִין בְּחֶזְוָוא לְחַיָּיא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה בִּנְפוֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים וְגוֹ'׳ (איוב לג, טו), ׳אָז יִגְלֶה אֹזֶן אֲנָשִׁים וּבְמוֹסָרָם יַחְתּוֹם׳. מַאי מוֹסָרָם. דָּא נֶפֶשׁ, דְּאִיהִי קַיְּימָא וְחָתִים לִבְנֵי נָשָׁא מִלִּין, לְקַבְּלָא מוּסָר. (ויחי רכ"א)

תרגום

בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כְּשֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן וְכִסֵּא הַדִּין עוֹמֵד לַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן לָדוּן אֶת הָעוֹלָם, כָּל נֶפֶשׁ וָנֶפֶשׁ מְשׁוֹטְטוֹת וּמְבַקְשׁוֹת רַחֲמִים עַל הַחַיִּים. בַּלַּיְלָה שֶׁיּוֹצֵא יוֹם הַדִּין, הוֹלְכוֹת וּמְשׁוֹטְטוֹת לִשְׁמֹעַ וְלָדַעַת מַהוּ הַדִּין שֶׁנִּדּוֹן עַל הָעוֹלָם, וְלִפְעָמִים שֶׁמּוֹדִיעוֹת בְּמַרְאֶה לַחַיִּים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים וְגוֹ'׳ (איוב לג, טו) ׳אָז יִגְלֶה אֹזֶן אֲנָשִׁים וּבְמֹסָרָם יַחְתֹּם׳ (איוב לג, טו) - מַה זֶּה מֹסָרָם? זוֹ הַנֶּפֶשׁ, שֶׁעוֹמֶדֶת וְחוֹתֶמֶת לַאֲנָשִׁים דְּבָרִים לְקַבֵּל מוּסָר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ביומא דראש השנה, דעלמא אתדן, וכרסיא דדינא קיימא, לגבי מלכא עלאה, למידן עלמא. כל נפש ונפש משטטן, ובעאן רחמי על חיי. בליליא דנפקא יומא דדינא, אזלין וקא משטטין למשמע ולמנדע מאן הוא דינא דאתדן על עלמא, ולזמנין דקא מודיעין בחזווא לחייא, כמה דאת אמר ׳בחלום חזיון לילה בנפול תרדמה על אנשים וגו'׳ (איוב לג, טו), ׳אז יגלה אזן אנשים ובמוסרם יחתום׳. מאי מוסרם. דא נפש, דאיהי קיימא וחתים לבני נשא מלין, לקבלא מוסר. (ויחי רכ"א)

התרגום: ביום ראש השנה, כשהעולם נדון וכסא הדין עומד למלך העליון לדון את העולם, כל נפש ונפש משוטטות ומבקשות רחמים על החיים. בלילה שיוצא יום הדין, הולכות ומשוטטות לשמע ולדעת מהו הדין שנדון על העולם, ולפעמים שמודיעות במראה לחיים, כמו שנאמר ׳בחלום חזיון לילה בנפל תרדמה על אנשים וגו'׳ (איוב לג, טו) ׳אז יגלה אזן אנשים ובמסרם יחתם׳ (איוב לג, טו) - מה זה מסרם? זו הנפש, שעומדת וחותמת לאנשים דברים לקבל מוסר.

מן המפרשים

מקדש מלך: בליליא דנפקא יומא דדינא וכו' במסכת ברכות ממעשה דאותו חסיד עם ב' רוחות וכו' מוכח דבליל ר"ה עצמה משטטא לדעת מה נגזר. והכא אמר בליליא דנפקא יומא דדינא. וי"ל דבליל ב' דר"ה איירי התם בגמרא דאי בליל א' אין דין לישראל. כי או"ה דינם…

אור יקר: דנפקא יומא דדינא מוצאי יום שגי של ראש השנה, שכבר העולם נדון אפילו בבית דין של מטה כדפירשו בפרשת פנחס סימן.

הסולם: ביומא דר"ה דעלמא וכו': ביום ראש השנה, שהעולם נידון וכסא הדין עומד אל מלך העליון לדון העולם, כל נפש ונפש משוטטת ומבקשת רחמים על בני אדם החיים. בליל מוצאי יום הדין, הן הולכות ומשוטטות לשמוע ולדעת מה הוא הדין שנידון העולם,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: