ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 29: בשלשה שמות נקראת נשמת האדם - נפש רוח ונשמה וגלגול הנשמות בזמנים › פיסקה 10 (קמב ע"א)

כל זמן שהעצמות בקבר הנפש שם - בשבתות וזמנים מתגלמת בדיוקן ומשבחת

תרומה · בשלשה שמות נקראת נשמת האדם - נפש רוח ונשמה וגלגול הנשמות בזמנים · מאמר 29 · פיסקה 10 · דף קמב ע"א

לשון הזוהר

וּבְכָל זִמְנָא דְּגַרְמֵי אִשְׁתְּכָחוּ גּוֹ קִבְרָא, הַאי נֶפֶשׁ אִשְׁתְּכָחַת תַּמָּן. רָזָא הָכָא לְאִינוּן דְּיַדְעֵי אֹרַח קְשׁוֹט, דַּחֲלֵי חַטָּאָה. בְּשַׁעֲתָא דְּנִשְׁמְתָא מִתְעַטְּרָא לְעֵילָּא, גּוֹ עִטְרָא קַדִּישָׁא, וְרוּחָא קָאִים בִּנְהִירוּ עִלָּאָה, בְּשַׁבָּתֵי וְיַרְחֵי וּזְמָנֵי, הַאי נֶפֶשׁ בְּשַׁעֲתָא דְּרוּחַ נַחְתָּא מִגּוֹ נְהִירוּ עִלָּאָה, לְדַיָּירָא בְּגִּנְתָּא דְּעֵדֶן נָהִיר וְנָצִיץ, אִיהוּ (ד"א ל"ג כ"ד) קַיָּימָא גּוֹ קִבְרָא וְאִתְגְלִימַת בְּדִיּוּקְנָא, דַּהֲוַת גּוֹ גּוּפָא בְּקַדְמִיתָא, וְכָל אִינּוּן גַּרְמֵי בְּהַהוּא דִּיּוּקְנָא סַלְקָן, וּמְשַׁבְּחָאן וְאוֹדָן לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה יהו"ה מִי כָמוֹךָ׳ (תהילים לה, י). אוֹמְרוֹת לָא כְּתִיב, אֶלָּא תֹּאמַרְנָּה.

תרגום

וּבְכָל זְמַן שֶׁהָעֲצָמוֹת נִמְצָאוֹת בְּתוֹךְ הַקֶּבֶר, הַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ נִמְצֵאת שָׁם. כָּאן יֵשׁ סוֹד לְיוֹדְעֵי דֶרֶךְ הָאֱמֶת יִרְאֵי חֵטְא. בְּשָׁעָה שֶׁהַנְּשָׁמָה מִתְעַטֶּרֶת לְמַעְלָה בְּתוֹךְ הָעֲטָרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהָרוּחַ עוֹמֶדֶת בְּאוֹר עֶלְיוֹן בְּשַׁבָּתוֹת וָחֳדָשִׁים וּזְמַנִּים - הַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁהָרוּחַ יוֹרֶדֶת מִתּוֹךְ הָאוֹר הָעֶלְיוֹן לָדוּר בְּגַן עֵדֶן מֵאִיר וְנוֹצֵץ, הִיא עוֹמֶדֶת בְּתוֹךְ הַקֶּבֶר וּמִתְגַּלֶּמֶת בַּדְּיוֹקָן שֶׁהָיָה בְּתוֹךְ הַגּוּף בַּתְּחִלָּה, וְכָל אוֹתָן עֲצָמוֹת עוֹלוֹת בְּאוֹתוֹ דְיוֹקָן, וּמְשַׁבְּחוֹת וּמוֹדוֹת לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כָּל עַצְמֹתַי תֹּאמַרְנָה ה' מִי כָמוֹךְ׳ (תהלים לה, י) - לֹא כָתוּב אוֹמְרוֹת, אֶלָּא תֹּאמַרְנָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובכל זמנא דגרמי אשתכחו גו קברא, האי נפש אשתכחת תמן. רזא הכא לאינון דידעי ארח קשוט, דחלי חטאה. בשעתא דנשמתא מתעטרא לעילא, גו עטרא קדישא, ורוחא קאים בנהירו עלאה, בשבתי וירחי וזמני, האי נפש בשעתא דרוח נחתא מגו נהירו עלאה, לדיירא בגנתא דעדן נהיר ונציץ, איהו (ד"א ל"ג כ"ד) קיימא גו קברא ואתגלימת בדיוקנא, דהות גו גופא בקדמיתא, וכל אינון גרמי בההוא דיוקנא סלקן, ומשבחאן ואודן לקודשא בריך הוא, הדא הוא דכתיב, ׳כל עצמותי תאמרנה יהו"ה מי כמוך׳ (תהילים לה, י). אומרות לא כתיב, אלא תאמרנה.

התרגום: ובכל זמן שהעצמות נמצאות בתוך הקבר, הנפש הזו נמצאת שם. כאן יש סוד ליודעי דרך האמת יראי חטא. בשעה שהנשמה מתעטרת למעלה בתוך העטרה הקדושה, והרוח עומדת באור עליון בשבתות וחדשים וזמנים - הנפש הזו, בשעה שהרוח יורדת מתוך האור העליון לדור בגן עדן מאיר ונוצץ, היא עומדת בתוך הקבר ומתגלמת בדיוקן שהיה בתוך הגוף בתחלה, וכל אותן עצמות עולות באותו דיוקן, ומשבחות ומודות לקדוש ברוך הוא. זהו שכתוב ׳כל עצמתי תאמרנה ה' מי כמוך׳ (תהלים לה, י) - לא כתוב אומרות, אלא תאמרנה.

מן המפרשים

מקדש מלך: האי נפש בשעתא דרוח נחתא וכו' הלשון הזה אינו מדוקדק דמשמע שהנפש לא עלתה עם הרוח למקום הנשמה בשבת ומועד והאמת הוא שגם הנפש עולה עם הרוח וכמש"ל בעמוד שני דף זה בשעתא דנשמתא מתעטרא לעילא וכו' ואתגלימת בדיוקנא דהות גו גופא בקדמיתא…

הסולם: ובכל זמנא דגרמי וכו': ובכל זמן שהעצמות עוד נמצאים בקבר, טרם נרקבו, נפש ההיא נמצאת שם. וכאן יש סוד לאלו היודעים דרך האמת, ליראי חטא. בשעה שהנשמה מתעטרת למעלה בתוך עטרה הקדושה, שהיא המלכות, והרוח עומד באור העליון, בשבת וראשי…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: