צדק קורא תמיד לאספקלריה המאירה ולא שוכך - אשרי חלקם של הצדיקים
תרומה · מי העיר ממזרח - סוד הצדק הקורא תמיד לאספקלריה המאירה · מאמר 25 · פיסקה 3 · דף קמ ע"א
לשון הזוהר
תּוּ, ׳צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ׳, מַאן קָרֵי לְמַאן. אֶלָּא, צֶדֶק אִיהוּ קָארֵי תָּדִיר לְאַסְפָּקְלַרְיָאה דְּנָהֲרָא, וְלָא שָׁכִיךְ לְעָלְמִין, וְצֶדֶק קָאִים תָּדִיר לְרַגְלוֹי, דְּלָא אִתְעָדֵי מִתַּמָּן, וְקָארֵי וְלָא שָׁכִיךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל׳ (תהילים פג, ב). וְהַשְׁתָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַנְהַר לָן אָרְחָא דָּא בְּגִינָן (ור') אֶלְעָזָר בְּרִי דְּקָרֵי לִנְהוֹרָא עִלָּאָה וְלָא שָׁכִיךְ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. (ס"א והשתא אלעזר ברי קרי לנהורא עלאה ולא שכיך וקודשא בריך הוא אנהר לן ארחא דא בגיניה, זכאה חולקיה וזכאה חולקיהון דצדיקיא)
תרגום
עוֹד ׳צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ׳ - מִי קוֹרֵא לְמִי? אֶלָּא הַצֶּדֶק קוֹרֵא תָמִיד לְאַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה, וְלֹא שׁוֹכֵךְ לְעוֹלָמִים, וְצֶדֶק עוֹמֵד תָּמִיד לְרַגְלוֹ, שֶׁלֹּא זָז מִשָּׁם, וְקוֹרֵא וְלֹא שׁוֹכֵךְ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל׳ (שם פג, ב) - וְעַכְשָׁו הקב"ה מֵאִיר לָנוּ הַדֶּרֶךְ הַזּוֹ בִּשְׁבִילֵנוּ (וְרַבִּי) אֶלְעָזָר בְּנִי שֶׁקּוֹרֵא לָאוֹר הָעֶלְיוֹן וְלֹא שׁוֹכֵךְ. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. (וְעַתָּה, אֶלְעָזָר בְּנִי, קוֹרֵא לאור העליון ולא שוכך, וְהקב"ה מֵאִיר לָנוּ הַדֶּרֶךְ בִּגְלָלוֹ. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ וְאַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תו, ׳צדק יקראהו לרגלו׳, מאן קרי למאן. אלא, צדק איהו קארי תדיר לאספקלריאה דנהרא, ולא שכיך לעלמין, וצדק קאים תדיר לרגלוי, דלא אתעדי מתמן, וקארי ולא שכיך, הדא הוא דכתיב, ׳אלהים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקט אל׳ (תהילים פג, ב). והשתא קודשא בריך הוא אנהר לן ארחא דא בגינן (ור') אלעזר ברי דקרי לנהורא עלאה ולא שכיך. זכאה חולקיהון דצדיקייא בעלמא דין ובעלמא דאתי. (ס"א והשתא אלעזר ברי קרי לנהורא עלאה ולא שכיך וקודשא בריך הוא אנהר לן ארחא דא בגיניה, זכאה חולקיה וזכאה חולקיהון דצדיקיא)
התרגום: עוד ׳צדק יקראהו לרגלו׳ - מי קורא למי? אלא הצדק קורא תמיד לאספקלריה המאירה, ולא שוכך לעולמים, וצדק עומד תמיד לרגלו, שלא זז משם, וקורא ולא שוכך. זהו שכתוב ׳אלהים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקט אל׳ (שם פג, ב) - ועכשו הקב"ה מאיר לנו הדרך הזו בשבילנו (ורבי) אלעזר בני שקורא לאור העליון ולא שוכך. אשרי חלקם של הצדיקים בעולם הזה ובעולם הבא. (ועתה, אלעזר בני, קורא לאור העליון ולא שוכך, והקב"ה מאיר לנו הדרך בגללו. אשרי חלקו ואשרי חלקם של הצדיקים).
מן המפרשים
מקדש מלך: איהי קארי תדיר פי' מלכות קוראה לזעיר שהוא מזרח הנזכר בסוד אלהים אל דמי לך. ומ"ש לרגלו ר"ל והיכן היא עומדת לרגלו שהיא כנגד נה"י. וז"ש וצדיק קאים תדיר לרגלוי. ה"ג אלא אי איהו לא מכוין גרמיה ור"ל שאפילו קדמה השכינה כמ"ש מזמור…
אור החמה: הה"ד אלהים אל דמי לך אתה מלכות הנק' אלהים אל דמי לך וכן אתה שנק' ג"כ אל אל תחרש ואל תשקוט (אל) ואי תימא הא תנינן מזמור לדוד או לדוד מזמור כלומר בעלמ' תנינן שיש הפר' בין מזמו' לדוד אל לדוד מזמו' שכשאומר מזמור לדוד הוא ששורה…
הסולם: תו, צדק יקראהו לרגלו: שואל מי קרא למי. אם מזרח לצדק או צדק למזרח. ומשיב, אלא צדק הוא קורא תמיד למראה המאירה, שהוא ז"א הנקרא מזרח, ואינו שוקט לעולם, וצדק עומד תמיד לרגליו, כי המלכות מלבשת נה"י של ז"א, הנקראים רגלין, שאינה סרה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: