ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 24: ויקחו לי תרומה זהב כסף ונחשת - סוד עשרים וחמש אותיות היחוד במשכן › פיסקה 5 (קלט ע"א)

תכלת זהו כסא כמראה אבן ספיר - בהשתנות הגון מתחיל זמן קריאת שמע

תרומה · ויקחו לי תרומה זהב כסף ונחשת - סוד עשרים וחמש אותיות היחוד במשכן · מאמר 24 · פיסקה 5 · דף קלט ע"א

לשון הזוהר

תְּכֵלֶת דָּא אִיהוּ כֻּרְסְיָיא, דִּכְתִּיב בֵּיהּ ׳כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא׳ (יחזקאל א, כו), (וכתיב ׳ואש מתלקחת׳) וּכְתִיב ׳וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב׳. בְּגִין דְּעַבְדִין בֵּיהּ כְּרִיכִין לְצִיצִית, וְכַד ׳נֹגַהּ לוֹ׳, אִתְהַדָּר לְגָוְון יָרוֹק, כְּגָוֶן כַּרְתִּי. מֵהַהִיא שַׁעֲתָא וְאֵילֵךְ, אִשְׁתְּרֵי זִמְנָא דִּקְרִיאַת שְׁמַע, דְּהָא אִשְׁתָּנִי גּוָון תִּכְלָא מִכְּמַה דְּהֲוָה, וּבְגִין כַּךְ אָסִיר לְמֵידָן דִּינֵי נְפָשׁוֹת בַּלַּיְלָה, בְּגִין דְּשָׁלְטָא הַהוּא גּוָון תִּכְלָא בְּהַהוּא זִמְנָא, וְאִתְיְהִיב רְשׁוּ לְמֶחטַף נַפְשָׁא בְּלֹא מִשְׁפָּט. דְּהָא מִשְׁפָּט לָא שָׁלְטָא בְּהַהוּא זִמְנָא.

תרגום

תְּכֵלֶת זֶהוּ כִּסֵּא, שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא׳ - וְכָתוּב ׳וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב׳ (יחזקאל א, ד). מִשּׁוּם שֶׁעוֹשִׂים בּוֹ כְּרִיכוֹת לַצִּיצִית, וּכְשֶׁנֹּגַהּ לוֹ הוֹפֵךְ לְגָוֶן יָרֹק, כְּגָוֶן כַּרְתִּי, מֵאוֹתָהּ שָׁעָה וְאֵילָךְ מַתְחִיל זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁהֲרֵי הִשְׁתַּנָּה גָּוֶן תְּכֵלֶת מִכְּמוֹ שֶׁהָיָה, וְלָכֵן אָסוּר לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת בַּלַּיְלָה, מִשּׁוּם שֶׁשּׁוֹלֵט אוֹתוֹ גָוֶן תְּכֵלֶת בְּאוֹתוֹ זְמַן, וְנִתְּנָה רְשׁוּת לַחֲטֹף נֶפֶשׁ בְּלִי מִשְׁפָּט. שֶׁהֲרֵי מִשְׁפָּט לֹא שׁוֹלֵט בְּאוֹתוֹ זְמַן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תכלת דא איהו כרסייא, דכתיב ביה ׳כמראה אבן ספיר דמות כסא׳ (יחזקאל א, כו), (וכתיב ׳ואש מתלקחת׳) וכתיב ׳ונגה לו סביב׳. בגין דעבדין ביה כריכין לציצית, וכד ׳נגה לו׳, אתהדר לגוון ירוק, כגון כרתי. מההיא שעתא ואילך, אשתרי זמנא דקריאת שמע, דהא אשתני גוון תכלא מכמה דהוה, ובגין כך אסיר למידן דיני נפשות בלילה, בגין דשלטא ההוא גוון תכלא בההוא זמנא, ואתיהיב רשו למחטף נפשא בלא משפט. דהא משפט לא שלטא בההוא זמנא.

התרגום: תכלת זהו כסא, שכתוב בו ׳כמראה אבן ספיר דמות כסא׳ - וכתוב ׳ונגה לו סביב׳ (יחזקאל א, ד). משום שעושים בו כריכות לציצית, וכשנגה לו הופך לגון ירק, כגון כרתי, מאותה שעה ואילך מתחיל זמן קריאת שמע, שהרי השתנה גון תכלת מכמו שהיה, ולכן אסור לדון דיני נפשות בלילה, משום ששולט אותו גון תכלת באותו זמן, ונתנה רשות לחטף נפש בלי משפט. שהרי משפט לא שולט באותו זמן.

מן המפרשים

אור החמה: בגין דעבדין בי' כריכן לציצית היא פי' למלת מתלקחת דהיינו שע"י התכלת שבציצית עושים בו כריכות וכורכים בו הלבן חוץ מכריכה ראשונה ואחרונ' כמו שכתב הרמב"ם ז"ל. וזהו ואש שהוא גוון תכלת מתלקחת שנלקח ונכרך על הלבן וכד נוגה לו סביב…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: