התחש נפרד לכמה רוחות אחרות - ולכן נקרא אותו העם תחש על שמם
תרומה · ויקחו לי תרומה זהב כסף ונחשת - סוד עשרים וחמש אותיות היחוד במשכן · מאמר 24 · פיסקה 12 · דף קלט ע"א
לשון הזוהר
וְהַאי אִתְפְּרַשׁ, לְכַמָּה רוּחִין אַחֲרָנִין, וְאִקְרוּן אוּף הָכִי, וְעַל דָּא אִקְרֵי הַהוּא עַמָּא, תַּחַשׁ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְאֶת (קמ"ז:) תַּחַשׁ וְאֶת מַעֲכָה׳ (בראשית כב, כד). אִינּוּן הֲווֹ יַדְעֵי בְּהָא חַיָּה דְּמַשְׁכְּנָא, דְּאִקְרֵי עַל שְׁמֵהוֹן. וַעֲצֵי שִׁטִּים, אִלֵּין אִינּוּן רָזִין קַדִּישִׁין, דְּאִינּוּן לוּחֵי מַשְׁכְּנָא, וְאִינּוּן אִקְרוּן בְּרָזָא דִּלְהוֹן. כְּתִיב ׳עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים׳, וּכְתִיב ׳שְׂרָפִים עוֹמְדִים׳ (ישעיהו ו, ב).
תרגום
וְזְהִ נִפְרָד לְכַמָּה רוּחוֹת אֲחֵרוֹת, וְנִקְרָאִים אַף כָּךְ, וְלָכֵן נִקְרָא אוֹתוֹ הָעָם (אֶחָד) תַּחַשׁ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְאֶת תַּחַשׁ וְאֶת מַעֲכָה׳ (בראשית כב, כד) - הֵם הָיוּ מַכִּירִים אֶת הַחַיָּה הַזּוֹ שֶׁל הַמִּשְׁכָּן שֶׁנִּקְרֵאת עַל שְׁמָם. וַעָצֵי שִׁטִּים - אֵלוּ אוֹתָם סוֹדוֹת קְדוֹשִׁים, שֶׁהֵם לוּחוֹת הַמִּשְׁכָּן, וְהֵם נִקְרָאִים בַּסּוֹד שֶׁלָּהֶם. כָּתוּב ׳עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים׳ - וְכָתוּב ׳שְׂרָפִים עֹמְדִים׳ (ישעיה ו, ב).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: והאי אתפרש, לכמה רוחין אחרנין, ואקרון אוף הכי, ועל דא אקרי ההוא עמא, תחש. כמה דאת אמר ׳ואת (קמ"ז:) תחש ואת מעכה׳ (בראשית כב, כד). אינון הוו ידעי בהא חיה דמשכנא, דאקרי על שמהון. ועצי שטים, אלין אינון רזין קדישין, דאינון לוחי משכנא, ואינון אקרון ברזא דלהון. כתיב ׳עצי שטים עומדים׳, וכתיב ׳שרפים עומדים׳ (ישעיהו ו, ב).
התרגום: וזה נפרד לכמה רוחות אחרות, ונקראים אף כך, ולכן נקרא אותו העם (אחד) תחש, כמו שנאמר ׳ואת תחש ואת מעכה׳ (בראשית כב, כד) - הם היו מכירים את החיה הזו של המשכן שנקראת על שמם. ועצי שטים - אלו אותם סודות קדושים, שהם לוחות המשכן, והם נקראים בסוד שלהם. כתוב ׳עצי שטים עמדים׳ - וכתוב ׳שרפים עמדים׳ (ישעיה ו, ב).
מן המפרשים
אור החמה: ואינון ברזא דילהון. הענין שמלת עומדים הוא מורה ע"ס קבלת השפעת האצילות הנמשכת עליהם כי כן כל לשון עמידה הוא כעבד העומד לפני רבו לקבל פרס ממנו אמנם הישיבה מורה על סוד המשפיע כי כן המלך יושב ומחלק פרס לעבדיו וכן השרפים שבכסא הם…
הסולם: והאי אתפרש לכמה וכו': ורוח הזה תחש, נחלק לכמה רוחות אחרים, ונקראים גם כן תחש, וע"כ נקרא עם ההוא תחש, כש"א, ואת תחש ואת מעכה. והם היו יודעים בחיה הזו תחש, שהיתה במשכן, שנקרא על שמם.