תשבחת נושאי הארון עולים לבית שמש - עליית הכסא בשבת כעגלות עולות
תרומה · שירו לה' שיר חדש - הפרות נושאות הארון בסוד עליית הכסא בשבת · מאמר 20 · פיסקה 3 · דף קלח ע"א
לשון הזוהר
וְתוּשְׁבַּחְתָּא דָּא, כַּד נַטְלֵי אֲרוֹנָא, קָא מְשַׁבְּחָאן לָהּ. כַּד סַלְּקִין לְבֵית שֶׁמֶשׁ. כְּגַוְונָא דַּעֲגָלוֹת סַלְּקִין לְבֵית שֶׁמֶשׁ. וְכֹלָּא בְּרָזָא חַד סָלְקִין, בְּגִין דִּבְשַׁבָּת אִיהוּ סְלִיקוּ דְּכוּרְסְיָּיא, לְסַלְּקָא לְעֵילָּא. תִּקּוּנָא דְּתוּשְׁבַּחְתָּא דָּא בְּשַׁבָּת אִלֵּין תּוּשְׁבְּחָן כֻּלְּהוּ אַתְקִינוּ בְּשַׁבָּת, לְשַׁבְּחָא לֵיהּ עַמָּא יְחִידָא בְּעָלְמָא.
תרגום
וְתִשְׁבַּחַת זוֹ, כְּשֶׁנּוֹשְׂאוֹת הָאָרוֹן, מְשַׁבְּחוֹת אוֹתָהּ כְּשֶׁעוֹלוֹת לְבֵית שֶׁמֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁעֲגָלוֹת עוֹלוֹת לְבֵית שֶׁמֶשׁ, וְהַכֹּל עוֹלִים בְּסוֹד אֶחָד, מִשּׁוּם שֶׁבְּשַׁבָּת הִיא עֲלִיַּת הַכִּסֵּא לַעֲלוֹת לְמַעְלָה. הַתִּקּוּן שֶׁל הַתִּשְׁבַּחַת הַזּוֹ בְּשַׁבָּת. כָּל הַתִּשְׁבָּחוֹת הַלָּלוּ תִּקְּנוּ לְשַׁבָּת, לְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ הָעָם הַיָּחִיד בָּעוֹלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ותושבחתא דא, כד נטלי ארונא, קא משבחאן לה. כד סלקין לבית שמש. כגוונא דעגלות סלקין לבית שמש. וכלא ברזא חד סלקין, בגין דבשבת איהו סליקו דכורסייא, לסלקא לעילא. תקונא דתושבחתא דא בשבת אלין תושבחן כלהו אתקינו בשבת, לשבחא ליה עמא יחידא בעלמא.
התרגום: ותשבחת זו, כשנושאות הארון, משבחות אותה כשעולות לבית שמש, כמו שעגלות עולות לבית שמש, והכל עולים בסוד אחד, משום שבשבת היא עלית הכסא לעלות למעלה. התקון של התשבחת הזו בשבת. כל התשבחות הללו תקנו לשבת, לשבח אותו העם היחיד בעולם.
מן המפרשים
מקדש מלך: למהוי חד ברזא דכבוד אל פי' שבת להזדווג עם המ' שנקרא כבוד אל כמ"ש הרב שהמלכות ביום כבוד הפנימי שלה הוא ס"ג גי' כבו"ד א"ל ולכך כק' ביום השבת כבוד אל עכ"ל:
הסולם: ותושבחתא דא כד וכו': ושבח הזה, כשהיו נושאות את הארון היו משבחות אותו, כשהיו עולות לבית שמש. כמו העגלות, שה"ס חיות עולות לבית שמש, שה"ס ז"א שנקרא שמש, והכל בסוד אחד עולה, כי בשבת הוא עלית הכסא, שהוא המלכות, לעלות למעלה. וע"כ…
אור יקר: סליקו דכורסייא לסלקא והחכמה דהיינו סוד אמ׳׳ר. והנה כשנאמר יום ולילה בשאר הימים יום הת״ת, לילה המלכות, ובשבת אינו כן.