ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 2: חקיקת סודות המהימנות - העולם העליון בסוד אות י' וכי יעקב בחר לו יה › פיסקה 2 (קכו ע"ב)

העולם העליון בסוד אות י' - נקודה עליונה מתוך הנסתר והגנוז

תרומה · חקיקת סודות המהימנות - העולם העליון בסוד אות י' וכי יעקב בחר לו יה · מאמר 2 · פיסקה 2 · דף קכו ע"ב

לשון הזוהר

עָלְמָא עִלָּאָה אִשְׁתַּכְלַל בְּרָזָא דְּאָת י', נְקוּדָה עִלָּאָה קַדְמָאָה, דְּנָפְקָא מִגּוֹ דְּסָתִים וְגָנִיז דְּלָא יְדִיעַ, וְלָא קַיְּימָא לְמִנְדַּע, וְלָא אִתְיְידָע כְּלַל, סְלִיקוּ דְרָזָא דְּאֵין סוֹף, וּמִגּוֹ סְתִימוּ דָּא, נָהִיר נְהִירוּ חַד דָּקִיק וְסָתִים, כָּלִיל בְּגַוֵּיהּ כְּלָלָא דְּכָל נְהוֹרִין. וּבְהַהוּא נְהִירוּ סָתִים, בָּטַשׁ בֵּיהּ מַאן דְּלָא בָּטַשׁ. נָהִיר בֵּיהּ מַאן דְּלָא נָהִיר. וּכְדֵין, אַפִּיק חַד נְהִירוּ, דְּאִיהוּ עִדּוּנָא לְעִדּוּנָא, לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא, לְאִתְגַּנְּזָא נְהִירוּ דָּקִיק, וְסָתִים בְּגוֹ הַהוּא נְהִירוּ. וְהַהוּא נְהִירוּ דְּאִיהוּ עִדּוּנָא לְעִדּוּנָא, סָתִים, אִתְקָיָּימוּ (נ"א אתרקימו) וְאִשְׁתָּכְלָלוּ בֵּיהּ שִׁית רְשִׁימִין, דְּלָא יְדִיעָן, בַּר לְהַהוּא נְהוֹרָא דָּקִיק כַּד עָאל לְאִתְגַּנְּזָא, עִדּוּנָא בְּעִדּוּנָא נָהִיר בִּנְהִירוּ.

תרגום

הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן נִתְקַן בַּסּוֹד שֶׁל אוֹת י', נְקֻדָּה עֶלְיוֹנָה רִאשׁוֹנָה שֶׁיָּצְאָה מִתּוֹךְ הַנִּסְתָּר וְהַגָּנוּז שֶׁלֹּא יָדוּעַ, וְלֹא עוֹמֵד לְהִוָּדַע וְלֹא נוֹדָע כְּלָל, עֲלִיָּה שֶׁל סוֹד הָאֵין סוֹף, וּמִתּוֹךְ סֵתֶר זֶה מֵאִיר אוֹר אֶחָד דַּקִּיק וְנִסְתָּר, כּוֹלֵל בְּתוֹכוֹ כְּלַל כָּל הָאוֹרוֹת. וּבְאוֹתוֹ אוֹר נִסְתָּר הִכָּה בּוֹ מִי שֶׁלֹּא הִכָּה, הֵאִיר בּוֹ מִי שֶׁלֹּא הֵאִיר, וְאָז יָצָא אוֹר אֶחָד שֶׁהוּא עִדּוּן לְעִדּוּן, לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ, לִגְנֹז אוֹר דַּקִּיק וְנִסְתָּר בְּתוֹךְ אוֹתוֹ הָאוֹר. וְאוֹתוֹ אוֹר שֶׁהוּא עִדּוּן לְעִדּוּן, נִסְתָּר, הִתְקַיְּמוּ (נִרְקְמוּ) וְנִתְקְנוּ בוֹ שִׁשָּׁה רִשּׁוּמִים שֶׁלֹּא יְדוּעִים, פְּרָט לְאוֹתוֹ אוֹר דַּקִּיק כְּשֶׁנִּכְנָס לְהִגָּנֵז עִדּוּן בְּעִדּוּן, אוֹר בְּאוֹר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: עלמא עלאה אשתכלל ברזא דאת י', נקודה עלאה קדמאה, דנפקא מגו דסתים וגניז דלא ידיע, ולא קיימא למנדע, ולא אתיידע כלל, סליקו דרזא דאין סוף, ומגו סתימו דא, נהיר נהירו חד דקיק וסתים, כליל בגויה כללא דכל נהורין. ובההוא נהירו סתים, בטש ביה מאן דלא בטש. נהיר ביה מאן דלא נהיר. וכדין, אפיק חד נהירו, דאיהו עדונא לעדונא, לאשתעשעא, לאתגנזא נהירו דקיק, וסתים בגו ההוא נהירו. וההוא נהירו דאיהו עדונא לעדונא, סתים, אתקיימו (נ"א אתרקימו) ואשתכללו ביה שית רשימין, דלא ידיען, בר לההוא נהורא דקיק כד עאל לאתגנזא, עדונא בעדונא נהיר בנהירו.

התרגום: העולם העליון נתקן בסוד של אות י', נקדה עליונה ראשונה שיצאה מתוך הנסתר והגנוז שלא ידוע, ולא עומד להודע ולא נודע כלל, עליה של סוד האין סוף, ומתוך סתר זה מאיר אור אחד דקיק ונסתר, כולל בתוכו כלל כל האורות. ובאותו אור נסתר הכה בו מי שלא הכה, האיר בו מי שלא האיר, ואז יצא אור אחד שהוא עדון לעדון, להשתעשע, לגנז אור דקיק ונסתר בתוך אותו האור. ואותו אור שהוא עדון לעדון, נסתר, התקימו (נרקמו) ונתקנו בו ששה רשומים שלא ידועים, פרט לאותו אור דקיק כשנכנס להגנז עדון בעדון, אור באור.

מן המפרשים

יהל אור: דלא ידיע כו'. הוא עלאה על כולא. ואמר בו ג' דברים " דלא ידיע ולא כו'" כנגד הב' רישין תתאין אע"ג דגניז וסתים נאמר ג"פ אהיה אנא זמין לאתגלייא וכמ"ש בפ' א"מ: ומגו סתימו כו'. הוא תתאה הנ"ל שממנו יוצא כמ"ש באדרא זוטא:

הסולם: עלמא עלאה אשתכלל וכו': עולם העליון נשתכלל בסוד אות י' דהוי"ה, שהוא כוללת א"א ואו"א, והיינו נקודה העליונה הראשונה, שהוא א"א, (כנ"ל בראשית א' דף ה' ד"ה עד דמגו ע"ש) היוצא מתוך הסתום וגנוז שאינו ידוע, ואינו עומד לדעת, ולא נודע…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר