יחוה יחיה - חוה וחיה במלה אחת סוד י' ו' נוטלת חיים
תרומה · השמים מספרים כבוד אל - סוד תהלים יט ועטרת הלבנה בשבת · מאמר 16 · פיסקה 7 · דף קלז ע"א
לשון הזוהר
יְחַוֶּה. דָּעַת, יְחַוֶּה: יְחַיֶּה. יְחַיֶּה תּוֹלָדִין, דְּאִינּוּן (נ"א באינון) שָׁמַיִם. וְאִי תֵּימָא, יְחַוֶּה לָאו יְחַיֶּה. תָּא חֲזֵי, כְּתִיב ׳וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה, כִּי הִיא הָיְתָה אֵם כָּל חַי׳ (בראשית ג, כ). חַוָּה וְחַיָּה בְּמִלָּה חֲדָא סַלְּקִין. וְעַל דְּאִסְתָּלַּק (נ"א דא אסתלק) י', וְעָיִיל ו', דְּאִיהוּ כְּדְקָא יֵאוֹת, דְּהָא ו' אִיהוּ חַיִּין וַדַּאי, וְעַל דָּא חַוָּה וְחַיָּה, י' (ס"א זעירא נטילא) נָטְלָא חַיִּין מִן ו'. אוּף הָכָא, יְחַוֶּה, יְחַיֶּה.
תרגום
יְחַוֶּה דָּעַת. יְחַוֶּה - יְחַיֶּה. יְחַיֶּה תוֹלָדוֹת, שֶׁהֵם (בָּהֶם) שָׁמַיִם. וְאִם תֹּאמַר, יְחַוֶּה לֹא יְחַיֶּה - בֹּא וּרְאֵה, כָּתוּב ׳וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה, כִּי הִיא הָיְתָה אֵם כָּל חַי׳ (בראשית ג, כ) - חַוָּה וְחַיָּה בְּמִלָה אַחַת עוֹלִים. וְעַל שֶׁהִסְתַּלְּקָה (זֶה הִסְתַּלְּקָה) י' וְנִכְנְסָה ו', שֶׁהוּא כָּרָאוּי, שֶׁהֲרֵי ו' הוּא חַיִּים וַדַּאי, וְעַל זֶה חַוָּה וְחַיָּה, י' (קְטַנָּה נוֹטֶלֶת) נוֹטֶלֶת חַיִּים מִו'. אַף כָּאן יְחַוֶּה - יְחַיֶּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: יחוה. דעת, יחוה: יחיה. יחיה תולדין, דאינון (נ"א באינון) שמים. ואי תימא, יחוה לאו יחיה. תא חזי, כתיב ׳ויקרא האדם שם אשתו חוה, כי היא היתה אם כל חי׳ (בראשית ג, כ). חוה וחיה במלה חדא סלקין. ועל דאסתלק (נ"א דא אסתלק) י', ועייל ו', דאיהו כדקא יאות, דהא ו' איהו חיין ודאי, ועל דא חוה וחיה, י' (ס"א זעירא נטילא) נטלא חיין מן ו'. אוף הכא, יחוה, יחיה.
התרגום: יחוה דעת. יחוה - יחיה. יחיה תולדות, שהם (בהם) שמים. ואם תאמר, יחוה לא יחיה - בא וראה, כתוב ׳ויקרא האדם שם אשתו חוה, כי היא היתה אם כל חי׳ (בראשית ג, כ) - חוה וחיה במלה אחת עולים. ועל שהסתלקה (זה הסתלקה) י' ונכנסה ו', שהוא כראוי, שהרי ו' הוא חיים ודאי, ועל זה חוה וחיה, י' (קטנה נוטלת) נוטלת חיים מו'. אף כאן יחוה - יחיה.
מן המפרשים
מקדש מלך: למיעבד תולדין בדיוקנא דאינון שמים פי' שהמלכות ג"כ עושה ו"ק דבריאה שהם דוגמת ו"ק דאצילות שנקרא שמים כמ"ש בדף קכ"ז: סדורא קדמאה וכו': דעת דא איהו רזא דשמים פירש לפי שנשמת הו"ק דזעיר הוא הדעת כנודע לכך זעיר נקרא דעת: אוף הכי שית…
אור החמה: ועל דאסתליק י' ועייל ו' כלומר וא"ת אחר שיחוה היינו [יחיה] יאמר יחיה בהדיה ותירץ דהיא היא כי וא"ו מורה עץ החיים ודאי (מאי) [ מה] שמים שית סטרין וגו' הוקש' לו וא"ת דעת מאן דכר שמי' וכי אין כח בסוד אמ"ר שכמו שיביע יום ליום יחוה…
אור יקר: וז״ש דהא ו׳ איהו חיין, ללילה וא״כ כשבא לומר שהיא אם כל חי ונקראת חיה אמר חוה, לרמוז אל יעקב המוליד את יוסף ברחל והוא עץ החיים, וז״ש וע״ד
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: