מי חפתו זה עדן - ישיש כגבור אור ראשון בלי דין ממתיק בחסד
תרומה · השמים מספרים כבוד אל - סוד תהלים יט ועטרת הלבנה בשבת · מאמר 16 · פיסקה 13 · דף קלז ע"א
לשון הזוהר
מַאן חֻפָּתוֹ. דָּא עֵדֶן. וְרָזָא דָּא, ׳וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן׳ (בראשית ב, י). עֵדֶן, דָּא אִיהוּ חוּפָּא דְּחַפְיָא עַל כֹּלָּא. יָשִׂישׂ כַּגִבּוֹר. יָשִׂישׂ, מִסִּטְרָא דְּאוֹר קַדְמָאָה דְּלָא אִשְׁתְּכַח בֵּיהּ דִּינָא כְּלָל. כְּגִבּוֹר, מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה, וְאַף עַל גַּב דִּגְבוּרָה אִיהִי דִּינָא שְׁלִים, כְּגִבּוֹר כְּתִיב, וְלָא גִּבּוֹר, בְּגִין דְּאַמְתִּיק דִּינָא בְּחֶסֶד, וְנָטִיל כֹּלָּא כַּחֲדָא, בְּתִיאוּבְתָּא וּרְעוּתָא שְׁלִים. וְכָל דָּא, לָרוּץ אֹרַח. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ׳ (ישעיהו מג, טז) לְאַשְׁקָאָה וּלְאַשְׁלְמָא נְהִירוּ דְּסִיהֲרָא בְּכָל סִטְרִין, (רט"ו.) וּלְמִפְתַּח בָּהּ אֹרַח לְאַנְהָרָא לְתַתָּא.
תרגום
מִי זוֹ חֻפָּתוֹ? זֶה עֵדֶן. וְסוֹד זֶה - ׳וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן׳ (בראשית ב, י). עֵדֶן זוֹהִי חֻפָּה שֶׁמְּכַסָּה עַל הַכֹּל. יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר. יָשִׂישׂ - מִצַּד שֶׁל אוֹר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִמְצָא בּוֹ דִּין כְּלָל. כְּגִבּוֹר - מִצַּד הַגְּבוּרָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁגְּבוּרָה הִיא דִין שָׁלֵם, כָּתוּב כְּגִבּוֹר, וְלֹא גִבּוֹר. מִשּׁוּם שֶׁמַּמְתִּיק דִּין בְּחֶסֶד וְנוֹטֵל הַכֹּל כְּאֶחָד, בִּתְשׁוּקָה וְרָצוֹן שָׁלֵם. וְכָל זֶה - לָרוּץ אֹרַח, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ׳ (ישעיה מג, טז), לְהַשְׁקוֹת וּלְהַשְׁלִים אֶת אוֹר הַלְּבָנָה בְּכָל הַצְּדָדִים, וְלִפְתֹּחַ בָּהּ דֶּרֶךְ לְהָאִיר לְמַטָּה (ישעיה מג, טז).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מאן חפתו. דא עדן. ורזא דא, ׳ונהר יוצא מעדן׳ (בראשית ב, י). עדן, דא איהו חופא דחפיא על כלא. ישיש כגבור. ישיש, מסטרא דאור קדמאה דלא אשתכח ביה דינא כלל. כגבור, מסטרא דגבורה, ואף על גב דגבורה איהי דינא שלים, כגבור כתיב, ולא גבור, בגין דאמתיק דינא בחסד, ונטיל כלא כחדא, בתיאובתא ורעותא שלים. וכל דא, לרוץ ארח. כמה דאת אמר ׳הנותן בים דרך׳ (ישעיהו מג, טז) לאשקאה ולאשלמא נהירו דסיהרא בכל סטרין, (רט"ו.) ולמפתח בה ארח לאנהרא לתתא.
התרגום: מי זו חפתו? זה עדן. וסוד זה - ׳ונהר יצא מעדן׳ (בראשית ב, י). עדן זוהי חפה שמכסה על הכל. ישיש כגבור. ישיש - מצד של אור ראשון שלא נמצא בו דין כלל. כגבור - מצד הגבורה. ואף על פי שגבורה היא דין שלם, כתוב כגבור, ולא גבור. משום שממתיק דין בחסד ונוטל הכל כאחד, בתשוקה ורצון שלם. וכל זה - לרוץ ארח, כמו שנאמר ׳הנותן בים דרך׳ (ישעיה מג, טז), להשקות ולהשלים את אור הלבנה בכל הצדדים, ולפתח בה דרך להאיר למטה (ישעיה מג, טז).
מן המפרשים
אור החמה: כגבור מסטרא דגבורה ואע"ג שהיא דין והל"ל ישיש גבור עכ"ז אמר כגבור שהוא ממתיק דין הגבורה בחסד בהכרעתו ונטיל כלא שניהן יחד. שמים עילאין הם ו' קצוות בת"ת איהו נפיק הנהר היוצא מעדן משך הבחינות הנזכרות מהחכמה ועד סוף המ' בקצה האחרון…
אור יקר: בתיאובתא ורעותא שלים מהעלמו, וז״ש שמתפשטות הראשונות הנעלמות במשיכו ונגידו בחסד וגבורה, למעלה זכר. כנודע שהחכמה בחסד והבינה בגבורה מתפשטות, ואפשר לפרש.
הסולם: מאן חופתו דא וכו': שואל, מי הוא חופתו. ואומר, זהו עדן. שהוא חכמה, וזה סוד, ונהר יוצא מעדן. עדן, זהו חופה המכסה על כל, דהיינו שמכסה ומגין מפני כל הקליפות, ישיש כגבור. ישיש, הוא מצד אור הראשון, ששימש בששת ימי בראשית מטרם שנגנז,…