ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 16: השמים מספרים כבוד אל - סוד תהלים יט ועטרת הלבנה בשבת › פיסקה 12 (קלז ע"א)

הנוטל את השמש נוטל כל הדרגות - והוא כחתן יוצא מחפתו

תרומה · השמים מספרים כבוד אל - סוד תהלים יט ועטרת הלבנה בשבת · מאמר 16 · פיסקה 12 · דף קלז ע"א

לשון הזוהר

מַאן דְּנָטִיל לְשִׁמְשָׁא, כְּמַאן דְּנָטִיל לְכֻלְּהוּ דַּרְגִּין. בְּגִין דְּשִׁמְשָׁא אִיהוּ אֹהֶל דְּאִתְכְּלִיל בְּהוֹן, וְנָטִיל כֹּלָּא, וְאִיהוּ נָהִיר לְכָל אִינּוּן גְּוָונֵי נְהוֹרִין לְתַתָּא. וְעַל דָּא ׳וְהוּא כְּחָתָן יוֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ׳, בִּנְהִירוּ וּנְצִיצוּ דְּכָל נְהוֹרִין גְּנִיזִין, דְּכֻלְּהוּ בְּתִיאוּבְתָּא בִּרְעוּתָא שְׁלִים, יָהֲבֵי לֵיהּ רְעוּתַיְיהוּ וּנְהִירוּ דִּלְהוֹן, כְּמָה דִּלְחָתָן אִית רְעוּ וְתִיאוּבְתָּא דְּכַלָּה (נ"א דכלהו) לְמֵיהַב לָהּ נְבִזְבְּזָן וּמַתְּנָן. וְעַל דָּא ׳וְהוּא כְּחָתָן יוֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ׳.

תרגום

מִי שֶׁנּוֹטֵל אֶת הַשֶּׁמֶשׁ, כְּמִי שֶׁנּוֹטֵל אֶת כָּל הַדְּרָגוֹת, מִשּׁוּם שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ הוּא אֹהֶל שֶׁנִּכְלָל בָּהֶם וְנוֹטֵל הַכֹּל, וְהוּא מֵאִיר לְכָל אוֹתָם הַגְּוָנִים שֶׁל הָאוֹרוֹת שֶׁלְּמַטָּה. וְלָכֵן ׳וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ׳ (תהלים יט, ו) - בְּאוֹר וְהִתְנוֹצְצוּת שֶׁל כָּל הָאוֹרוֹת הַגְּנוּזִים. שֶׁכֻּלָּם בִּתְשׁוּקָה, בְּרָצוֹן שָׁלֵם, נוֹתְנִים לוֹ רְצוֹנָם וְאוֹרָם, כְּמוֹ שֶׁלְּחָתָן יֵשׁ רָצוֹן וּתְשׁוּקָה שֶׁל הַכַּלָּה (שֶׁל כֻּלָּם) לָתֵת לָהּ אוֹצָרוֹת וּמַתָּנוֹת, וְלָכֵן ׳וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מאן דנטיל לשמשא, כמאן דנטיל לכלהו דרגין. בגין דשמשא איהו אהל דאתכליל בהון, ונטיל כלא, ואיהו נהיר לכל אינון גווני נהורין לתתא. ועל דא ׳והוא כחתן יוצא מחפתו׳, בנהירו ונציצו דכל נהורין גניזין, דכלהו בתיאובתא ברעותא שלים, יהבי ליה רעותייהו ונהירו דלהון, כמה דלחתן אית רעו ותיאובתא דכלה (נ"א דכלהו) למיהב לה נבזבזן ומתנן. ועל דא ׳והוא כחתן יוצא מחפתו׳.

התרגום: מי שנוטל את השמש, כמי שנוטל את כל הדרגות, משום שהשמש הוא אהל שנכלל בהם ונוטל הכל, והוא מאיר לכל אותם הגונים של האורות שלמטה. ולכן ׳והוא כחתן יצא מחפתו׳ (תהלים יט, ו) - באור והתנוצצות של כל האורות הגנוזים. שכלם בתשוקה, ברצון שלם, נותנים לו רצונם ואורם, כמו שלחתן יש רצון ותשוקה של הכלה (של כלם) לתת לה אוצרות ומתנות, ולכן ׳והוא כחתן יצא מחפתו׳.

מן המפרשים

מקדש מלך: דאיהו משכנא מאינון דרגין עילאין קדישין פי' שהזעיר הוא האהל שנכנסים בו נה"י דא"וא והזעיר הוא אהל המקבלם. ושיעור הכתוב לשמש שהוא זעיר. שם אותו המאציל העליון אהל שנכלל בהם ומתלבשיס בו. והוא כחתן פי' זעיר דא עדן פי' בינה: ונהר…

אור החמה: מאן דנטיל לשמשא כמאן דנטיל כל נהורין גניזין. ה"ג ואיהו נהיר בכל אינון גווני נהורין לתתא והכוונה לפרש קרא והוא כחתן יוצא מחופתו שיוצא מקושט בכמה קישוטין בכמה נהורין לקראת הכלה וזהו לתתא. וז"ש וע"ד והוא כחתן וגו' . דכל נהורין…

אור יקר: בגין דשמשא איהר אהל פי׳ ג׳ בחינות, הא׳ בחינת דקותם שהם לא שהוא מקבלם וכיוצא אלא מצדם ובחינתם אתכליל, הב׳ ירד יותר שהוא מורידם מאותו כללות המתעטר בראשו הנעלם,

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: