בכל הארץ יצא קום - השפע הנסתר נמשך למטה ומהימנותא שלמה בעולם
תרומה · השמים מספרים כבוד אל - סוד תהלים יט ועטרת הלבנה בשבת · מאמר 16 · פיסקה 10 · דף קלז ע"א
לשון הזוהר
אֲבָל ׳בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם׳, אַף עַל גַּב דְּאִינּוּן טְמִירִין עִלָּאִין, דְּלָא אִתְיְידָעוּ לְעָלְמִין, נְגִידוּ וּמְשִׁיכוּ דִּלְהוֹן, אִתְמְשַׁךְ וְאִתְנְגִיד לְתַתָּא. וּבְגִין הַהוּא מְשִׁיכוּ, אִית לָן מְהֵימְנוּתָא שְׁלֵימָתָא, בְּהַאי עָלְמָא, וְכָל בְּנִי עָלְמָא מִשְׁתָּעוּ רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּאִינּוּן דַּרְגִּין, כְּאִילּוּ אִתְגַּלְּיָין, וְלָא הֲווֹ טְמִירִין וּגְנִיזִין, וְהַיְינוּ ׳וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם׳, מֵרֵישָׁא דְּעָלְמָא, עַד סַיְיפֵי עָלְמָא מִשְׁתָּעָאן אִינּוּן חַכִּימֵי לִבָּא, בְּאִינּוּן דַּרְגִּין גְּנִיזִין, אַף עַל גַּב דְּלָא אִתְיְידָעוּ.
תרגום
אֲבָל ׳בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם׳ (תהלים יט, ה) - אַף עַל גַּב שֶׁהֵם נִסְתָּרִים עֶלְיוֹנִים שֶׁלֹּא נוֹדְעוּ לְעוֹלָמִים, הַשֶּׁפַע וְהַמְּשִׁיכָה שֶׁלָּהֶם נִמְשָׁךְ וְשׁוֹפֵעַ לְמַטָּה. וּמִשּׁוּם אוֹתָהּ מְשִׁיכָה יֵשׁ לָנוּ מְהֵימְנוּתָא שְׁלֵמָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם מְדַבְּרִים סוֹד אֱמוּנוֹת הקב"ה בְּאוֹתָן דְּרָגוֹת כְּאִלּוּ נִתְגַּלּוּ וְלֹא הָיוּ נִסְתָּרִים וּגְנוּזִים. וְזֶהוּ ׳וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם׳ - מֵרֹאשׁ הָעוֹלָם עַד סוֹף הָעוֹלָם מְדַבְּרִים אוֹתָם חַכְמֵי הַלֵּב בְּאוֹתָן דְּרָגוֹת גְּנוּזוֹת, אַף עַל גַּב שֶׁלֹּא נוֹדְעוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אבל ׳בכל הארץ יצא קום׳, אף על גב דאינון טמירין עלאין, דלא אתיידעו לעלמין, נגידו ומשיכו דלהון, אתמשך ואתנגיד לתתא. ובגין ההוא משיכו, אית לן מהימנותא שלימתא, בהאי עלמא, וכל בני עלמא משתעו רזא דמהימנותא דקודשא בריך הוא, באינון דרגין, כאילו אתגליין, ולא הוו טמירין וגניזין, והיינו ׳ובקצה תבל מליהם׳, מרישא דעלמא, עד סייפי עלמא משתעאן אינון חכימי לבא, באינון דרגין גניזין, אף על גב דלא אתיידעו.
התרגום: אבל ׳בכל הארץ יצא קום׳ (תהלים יט, ה) - אף על גב שהם נסתרים עליונים שלא נודעו לעולמים, השפע והמשיכה שלהם נמשך ושופע למטה. ומשום אותה משיכה יש לנו מהימנותא שלמה בעולם הזה, וכל בני העולם מדברים סוד אמונות הקב"ה באותן דרגות כאלו נתגלו ולא היו נסתרים וגנוזים. וזהו ׳ובקצה תבל מליהם׳ - מראש העולם עד סוף העולם מדברים אותם חכמי הלב באותן דרגות גנוזות, אף על גב שלא נודעו.
מן המפרשים
אור יקר: שלימתא בהאי עלמא, שאלמלא לא נתפשטה חכמתו ממש ובינתו אל התחתונים, ולא היה לו יחס בפעולותיו, היוואמונתם שלימה, בגי אדם מאמינים בזולתו ח״ו, מפני שאי אפשר לעמוד על מציאות האלוה אלא מצד פעולותיו הנמצאות למטה, ואם אותן הפעולות אינם…
הסולם: אבל, בכל הארץ יצא קום: אע"פ שהם או"א, נסתרות עליונות, שלא נודעו לעולם, דהיינו שאין החכמה מתגלה בהם, עם כל זה הנזילה וההמשכה שלהם נמשך ונוזל למטה, למלכות שנקראת ארץ, כלומר, שהחכמה הנסתרת בהם נמשכת למלכות. ומשום המשכה הזו, יש…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: