ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 13: ויקחו לי תרומה - שבעת הגונים וזמני השנה בסוד יחוד מעלה ומטה › פיסקה 3 (קלה ע"א)

וזאת התרומה זו כנסת ישראל - מקום עליון ששם שורה אהבת בעל ואשה

תרומה · ויקחו לי תרומה - שבעת הגונים וזמני השנה בסוד יחוד מעלה ומטה · מאמר 13 · פיסקה 3 · דף קלה ע"א

לשון הזוהר

וְאַף עַל גַּב דִּרְחִימוּ סַגִי דָּא בְּדָא, דְּלָא (בראשית ז' ע"א) מִתְפָּרְשָׁן לְעָלְמִין, מֵהַהוּא ׳כָּל אִישׁ׳, מָארֵיהּ בֵּיתָא, מָארִיהּ דְּמַטְרוֹנִיתָא, מִנֵּיהּ ׳תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי׳. אָרְחֵיהּ דְּעָלְמָא, מַאן דְּבָעֵי לְנַסְּבָא אִתְּתֵיהּ דְּבַּר נָשׁ מִנֵּיהּ אִיהוּ קַפִּיד וְלָא שָׁבִיק לָהּ. אֲבָל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָאו הָכִי, כְּתִיב ׳וְזֹאת הַתְּרוּמָה׳, זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, אַף עַל גַּב דְּכָל רְחִימוּ דִּילָהּ לְגַבֵּיהּ, וּרְחִימוּ דִּילֵיהּ לְגַבָהּ. מִנֵּיהּ נַטְלִין לָהּ לְאַשְׁרָאָה בֵּינַיְיהוּ, מֵהַהוּא אֲתָר עִלָּאָה, דְּכָל רְחִימוּ דְּאִתְּתָא וּבַעֲלָהּ שַׁרְיָא. מִתַּמָּן ׳תִּקְּחוּ אֶת תְּרוּמָתִי׳, זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, וְזַכָּאִין כֻּלְּהוּ דְּזָכוּ לְהַאי. ׳וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם׳ (שמות כה, ג). וְאִי תֵּימָא, אִי הָכִי, אֲשֶׁר ׳תִּקְחוּ מֵאִתּוֹ׳ מִבָּעֵי לֵיהּ מַאי מֵאִתָּם. מֵאֵת תְּרֵין שְׁמָהָן (נ"א דרגין) אִלֵּין.

תרגום

וְאַף עַל גַּב שֶׁאַהֲבָה רַבָּה זֶה עִם זֶה, שֶׁלֹּא נִפְרָדִים לְעוֹלָמִים, ׳מֵאוֹתוֹ כָּל אִישׁ׳, בַּעַל הַבַּיִת, בַּעַל הַמַּטְרוֹנִיתָא, מִמֶּנּוּ ׳תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי׳. דֶּרֶךְ הָעוֹלָם, מִי שֶׁרוֹצֶה לָקַחַת אִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם מִמֶּנּוּ, הוּא מַקְפִּיד וְלֹא עוֹזֵב אוֹתָהּ. אֲבָל הקב"ה לֹא כָּךְ. כָּתוּב ׳וְזֹאת הַתְּרוּמָה׳ (שמות כה, ג) - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. אַף עַל גַּב שֶׁכָּל אַהֲבָתָהּ אֵלָיו וְאַהֲבָתוֹ אֵלֶיהָ, מִמֶּנּוּ נוֹטְלִים אוֹתָהּ לְהַשְׁרוֹתָהּ בֵּינֵיהֶם, מֵאוֹתוֹ מָקוֹם עֶלְיוֹן, שֶׁכָּל הָאַהֲבָה שֶׁל אִשָּׁה וּבַעְלָהּ שׁוֹרָה, מִשָּׁם ׳תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי׳. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְאַשְׁרֵי כֻּלָּם שֶׁזָּכוּ לָזֶה. ׳וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם׳ (שמות כה, ג). וְאִם תֹּאמַר, אִם כָּךְ, אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתּוֹ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַה זֶּה מֵאִתָּם? מֵאֵת שְׁנֵי הַשֵּׁמוֹת (הַדְּרָגוֹת) הַלָּלוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואף על גב דרחימו סגי דא בדא, דלא (בראשית ז' ע"א) מתפרשן לעלמין, מההוא ׳כל איש׳, מאריה ביתא, מאריה דמטרוניתא, מניה ׳תקחו את תרומתי׳. ארחיה דעלמא, מאן דבעי לנסבא אתתיה דבר נש מניה איהו קפיד ולא שביק לה. אבל קודשא בריך הוא לאו הכי, כתיב ׳וזאת התרומה׳, זו כנסת ישראל, אף על גב דכל רחימו דילה לגביה, ורחימו דיליה לגבה. מניה נטלין לה לאשראה בינייהו, מההוא אתר עלאה, דכל רחימו דאתתא ובעלה שריא. מתמן ׳תקחו את תרומתי׳, זכאה חולקיהון דישראל, וזכאין כלהו דזכו להאי. ׳וזאת התרומה אשר תקחו מאתם׳ (שמות כה, ג). ואי תימא, אי הכי, אשר ׳תקחו מאתו׳ מבעי ליה מאי מאתם. מאת תרין שמהן (נ"א דרגין) אלין.

התרגום: ואף על גב שאהבה רבה זה עם זה, שלא נפרדים לעולמים, ׳מאותו כל איש׳, בעל הבית, בעל המטרוניתא, ממנו ׳תקחו את תרומתי׳. דרך העולם, מי שרוצה לקחת אשתו של אדם ממנו, הוא מקפיד ולא עוזב אותה. אבל הקב"ה לא כך. כתוב ׳וזאת התרומה׳ (שמות כה, ג) - זו כנסת ישראל. אף על גב שכל אהבתה אליו ואהבתו אליה, ממנו נוטלים אותה להשרותה ביניהם, מאותו מקום עליון, שכל האהבה של אשה ובעלה שורה, משם ׳תקחו את תרומתי׳. אשרי חלקם של ישראל, ואשרי כלם שזכו לזה. ׳וזאת התרומה אשר תקחו מאתם׳ (שמות כה, ג). ואם תאמר, אם כך, אשר תקחו מאתו היה צריך להיות! מה זה מאתם? מאת שני השמות (הדרגות) הללו.

מן המפרשים

אור החמה: אע"ג דכל רחימו דילה אפי' בחינתה התחתונה כלה חושקת לידבק ביסוד שכל מה שיתרחק הבחינות יתוסף האהבה והחשק אליה בו ורחימו דיליה לגבה להתייחד בה עכ"ז מיניה נטלין לה מפני שע"י היותה בתחתונים היא נקשרת שם ולכל הבחינות כל השכינה…

זוהר הרקיע: דף קל"ה ע"א) דאי"ן ואור הפנימי הוא ת"ת דל"א ובא"ת ב"ש הוא השם הקדוש פוב"ז.‏ ומ"ש שפוון אתפנין מכל סטרין. הוא התיקון הי"ב שהוא ( מיכה ז-כ ) אשר נשבעת לאבותינו לעילא ולתתא נק' ( שמות לד-ז ) וחטאה והוא פומא קדיש' דאתפני מכל סטרא…

הסולם: ואף על גב דרחימו וכו': ואע"פ שיש להם אהבה גדולה זה בזה, שאינם נפרדים לעולם, עכ"ז מן כל איש ההוא, שהוא יסוד, בעל הבית, שפירושו בעל המטרוניתא, תקחו את תרומתי, שהיא מלכות, מדרך העולם, מי שרוצה לקחת מאדם את אשתו, הוא מקפיד, ואינו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: