ממלכת הזוהר › זוהר › תרומה › מאמר 12: שמע ישראל ביחוד רצון שלם - סוד חפת המלך והמטרוניתא בששה צדדים › פיסקה 12 (קלד ע"א)

מיחדים אותה מהסטרא אחרא כמזמין עד - ומכניסים אותה לחפה אל בעלה

תרומה · שמע ישראל ביחוד רצון שלם - סוד חפת המלך והמטרוניתא בששה צדדים · מאמר 12 · פיסקה 12 · דף קלד ע"א

לשון הזוהר

וְעַל דָּא, אֲנָן מְיַחֲדִין לָהּ מֵהַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא, כְּמַאן דְּזַמִּין לְאַחֲרָא לְמֶיהֱוֵי סָהִיד דִּילֵיהּ. בְּגִין דְּדָא אִיהוּ סָהִיד דִּילָן, וְסִטְרָא אַחֲרָא לָאו אִיהוּ סָהֲדָא לְגַבָּן. וּכְדֵין אִיהִי אִתְפְּרִישַׁת מֵהַהוּא סִטְרָא. כֵּיוָן דְּאָתַת, אֲנָן מַעֲלִין לָהּ לַחוּפָּה לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, מַלְכָּא עִלָּאָה, בְּכָל רְעוּתָא וְכַוָּונָא דְּלִבָּא, וְעַל דָּא אִיהוּ אֶחָד.

תרגום

וְלָכֵן אָנוּ מְיַחֲדִים אוֹתָהּ מֵאוֹתוֹ הַסִּטְרָא אַחֲרָא, כְּמִי שֶׁמַּזְמִין אַחֵר לִהְיוֹת עֵד שֶׁלּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁזֶּהוּ הָעֵד שֶׁלָּנוּ, וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא אֵינוֹ עֵד אֵלֵינוּ. וְאָז הִיא נִפְרֶדֶת מֵאוֹתוֹ הַצַּד. כֵּיוָן שֶׁבָּאָה, אָנוּ מַכְנִיסִים אוֹתָהּ לַחֻפָּה אֶל בַּעְלָהּ, הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, בְּכָל רָצוֹן וִכַוָּנַת הַלֵּב, וְלָכֵן הוּא אֶחָד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ועל דא, אנן מיחדין לה מההוא סטרא אחרא, כמאן דזמין לאחרא למיהוי סהיד דיליה. בגין דדא איהו סהיד דילן, וסטרא אחרא לאו איהו סהדא לגבן. וכדין איהי אתפרישת מההוא סטרא. כיון דאתת, אנן מעלין לה לחופה לגבי בעלה, מלכא עלאה, בכל רעותא וכוונא דלבא, ועל דא איהו אחד.

התרגום: ולכן אנו מיחדים אותה מאותו הסטרא אחרא, כמי שמזמין אחר להיות עד שלו, משום שזהו העד שלנו, והסטרא אחרא אינו עד אלינו. ואז היא נפרדת מאותו הצד. כיון שבאה, אנו מכניסים אותה לחפה אל בעלה, המלך העליון, בכל רצון וכונת הלב, ולכן הוא אחד.

מן המפרשים

הסולם: ועל דא אנן וכו': ועל כן אנו מיחדים אותה עתה להוציאה מסטרא אחרא ההוא, כמי שמזמין אחר שיהיה עד שלו, דהיינו ז"א, שנעשה עד שלה שהיא אחד, משום שזה, ז"א, הוא העד שלנו, והסטרא אחרא אינו עד אצלינו. ואז הוא נפרדת מן הסטרא אחרא. כיון…

נפש דוד: למהוי סהיד דיליה: ר"ל זהו "ועד" - לשון עד. שאנו מזמינים השכינה בלשון ועד. וסטרא אחרא דלאו איהו סהדא לגבן בגין דא מתפרשא מיניה. ואינה בכלל הייחוד המכוון במלת "ועד". ברגלי צעדהא רמז דסטרא כו': שרגליה יורדות מות, והיא קול דממה…

אור יקר: לחופה לגבי בעלה, אחר שהוא מתקשט בכל מיני קישוט מהחכמה והבינה דהיינו סוד יהו״ה אלהינ״ו כדפי׳, וזה.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר