שמע ישראל ביחוד רצון שלם
סוד חפת המלך והמטרוניתא בששה צדדים
שמע ישראל ביחוד רצון שלם - אור עליון מכה בניצוץ ומתחלק לשבעים אורות
בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְיַחֲדִים אֶת הַיִּחוּד שֶׁל סוֹד שְׁמַע יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן שָׁלֵם, אָז יוֹצֵא מִתּוֹךְ סֵתֶר שֶׁל הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן אוֹר אֶחָד, וְאוֹתוֹ אוֹר מַכֶּה לְתוֹךְ הַנִּיצוֹץ הַקָּשֶׁה וּמִתְחַלֵּק לְשִׁבְעִים אוֹרוֹת, וְאוֹתָם שִׁבְעִים אוֹרוֹת בְּשִׁבְעִים עַנְפֵי עֵץ הַחַיִּים.
בלשון הזוהר
(ד"א כאן חסר) בְּשַׁעֲתָא דְּקָא מְיַחֲדֵי יִשְׂרָאֵל, יִחוּדָא דְרָזָא דִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל, בִּרְעוּתָא שְׁלִים, כְּדֵין נַפְקֵי מִגּוֹ סְתִימוּ דְּעָלְמָא עִלָּאָה, חַד נְהִירוּ, וְהַהוּא נְהִירוּ בָּטַשׁ גּוֹ בּוּצִינָא דְּקַרְדִּינוּתָא, וְאִתְפְּלַג לְע' נְהוֹרִין, וְאִינּוּן ע' נְהוֹרִין, בְּע' עַנְפִין דְּאִילָנָא דְּחַיֵּי.
אילן החיים מעלה ריחות - המטרוניתא מתתקנת להכנס לחפה עם בעלה
אָז אוֹתוֹ אִילָן מַעֲלֶה רֵיחוֹת וּבְשָׂמִים, וְכָל אִילָנוֹת גַּן עֵדֶן, כֻּלָּם מַעֲלִים רֵיחוֹת וּמְשַׁבְּחִים אֶת רִבּוֹנָם, שֶׁהֲרֵי אָז מְתֻקֶּנֶת הַמַּטְרוֹנִיתָא לְהִכָּנֵס לַחֻפָּה עִם בַּעְלָהּ. כָּל אוֹתָם אֵיבָרִים עֶלְיוֹנִים, כֻּלָּם מִתְחַבְּרִים בִּתְשׁוּקָה אַחַת וּבְרָצוֹן אֶחָד לִהְיוֹת אֶחָד בְּלִי פֵרוּד כְּלָל. וְאָז בַּעְלָהּ מִתְתַּקֵּן אֵלֶיהָ לְהַכְנִיסָהּ לַחֻפָּה בְּיִחוּד אֶחָד לְהִתְיַחֵד עִם הַמַּטְרוֹנִיתָא.
בלשון הזוהר
כְּדֵין, הַהוּא אִילָנָא סָלִיק רֵיחִין וּבוּסְמִין, וְכָל אִילָנִי דְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן, כֻּלְּהוּ סַלְּקִין רֵיחִין, וּמְשַׁבְּחָן לְמָארֵיהוֹן, דְּהָא כְּדֵין אִתְתַּקְּנַת מַטְרוֹנִיתָא, לְאַעֲלָא לַחוּפָּה בַּהֲדֵי בַּעְלָהּ, כָל אִינּוּן שַׁיְיפִין עִלָּאִין, כֻּלְּהוּ מִתְחַבְּרָן בְּתִיאוּבְתָּא חֲדָא, וּבִרְעוּתָא חֲדָא, לְמֶהֱוֵי חַד בְּלָא פִּרוּדָא כְּלָל. וּכְדֵין בַּעְלָהּ אִתְתָּקַּן לְגַבָּהָא לְאַעֲלָא לַחוּפָּה בְּיִחוּדָא חַד, לְאִתְיַיחֲדָא בְּמַטְרוֹנִיתָא.
שמע ישראל תקני עצמך - ה' אלהינו ה' אחד ביחוד אחד ברצון אחד
וְלָכֵן אָנוּ מְעוֹרְרִים אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים (דבריםי) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. תַּקְּנִי עַצְמֵךְ, הֲרֵי בַּעְלֵךְ יָבא אֵלַיִךְ בְּתִקּוּנָיו מְזֻמָּן כְּנֶגְדֵּךְ. ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד, בְּיִחוּד אֶחָד, בְּרָצוֹן אֶחָד, בְּלִי פֵרוּד, שֶׁכָּל אוֹתָם הָאֵיבָרִים נַעֲשִׂים אֶחָד, וְנִכְנָסִים בְּאֶחָד בִּתְשׁוּקָה.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא אֲנָן מִתְּעַרֵי לֵיהּ, וְאַמְרִינָן ׳שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, אַתְקִין גַּרְמָךְ, הָא בַּעְלִיךְ יֵיתֵי לְגַבִּיךְ בְּתִקּוּנוֹי, זַמִּין לָקֳבְלָךְ׳ (דברים ו). ׳יהו"ה אֱלֹהֵינוּ יהו"ה׳ אֶחָד, בְּיִחוּדָא חֲדָא, בִּרְעוּתָא חֲדָא, בְּלֹא פִּרוּדָא, דְּכָל אִינּוּן שַׁיְיפִין כֻּלְּהוּ אִתְעָבִידוּ חַד, וְעַיְילִין בְּחַד תִּיאוּבְתָּא.
ששה צדדים ביחוד ה' אחד - ו' אחד פשיטות בלי דבקות אחרת
כֵּיוָן שֶׁאוֹמְרִים יִשְׂרָאֵל "ה' אֶחָד" בְּהִתְעוֹרְרוּת שִׁשָּׁה צְדָדִים, אָז כָּל אוֹתָם שֵׁשֶׁת הַצְּדָדִים נַעֲשִׂים אֶחָד וְנִכְנָסִים בִּתְשׁוּקָה אַחַת, וְסוֹד זֶה ו' אֶחָד, פְּשִׁיטוּת בִּלְבַדּוֹ בְּלִי דְבְקוּת אַחֶרֶת אֵלָיו, אֶלָּא הוּא לְבַדּוֹ פָּשׁוּט מִכֹּל, וְהוּא אֶחָד.
בלשון הזוהר
כֵּיוָן דְּאַמְרֵי ׳יִשְׂרָאֵל יהו"ה׳ אֶחָד בְּאִתְעָרוּתָא דְּשִׁית סִטְרִין, כְּדֵין כָּל אִינּוּן שִׁית סִטְרִין, אִתְעָבִידוּ חַד וְעָאלִין בְּחַד תִּיאוּבְתָּא, וְרָזָא דָּא ו' חַד פְּשִׁיטוּ בִּלְחוֹדוֹי, בְּלֹא דְּבֵקוּתָא אַחֲרָא לְגַבֵּיהּ, אֶלָּא אִיהוּ בִּלְחוֹדוֹי פָּשִׁיט מִכֹּלָּא, וְאִיהוּ חַד.
המטרוניתא מתתקנת ומתקשטת - שמשיה מכניסים אותה בלחש רב אל בעלה
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הַמַּטְרוֹנִיתָא מִתְתַּקֶּנֶת וּמִתְקַשֶּׁטֶת, וְשַׁמָּשֶׁיהָ מַכְנִיסִים אוֹתָהּ בְּלַחַשׁ רַב אֶל בַּעְלָהּ, וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. זֶהוּ בְּלַחַשׁ, שֶׁכָּךְ צָרִיךְ לְהַכְנִיסָהּ לְבַעְלָהּ. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיּוֹדְעִים אֶת זֶה וּמְסַדְּרִים סִדּוּר עֶלְיוֹן שֶׁל הַמְּהֵימְנוּתָא. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁמִּתְחַבְּרִים הַבַּעַל וְהַמַּטְרוֹנִיתָא כְּאֶחָד, אָז הַכָּרוֹז יוֹצֵא מִצַּד הַדָּרוֹם, מִתְעוֹרְרִים חֲיָלוֹת וּמַחֲנוֹת שֶׁמְּגַלִּים אַהֲבָה לְרִבּוֹנָם.
בלשון הזוהר
בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, מַטְרוֹנִיתָא מִתְתַּקְּנָא וּמִתְקַשְּׁטָא, וְעַיְילִין לָהּ שַׁמָּשָׁהָא בִּלְחִישׁוּ סַגִּי, לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, וְאַמְרֵי בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. דָּא אִיהוּ בִּלְחִישׁוּ, דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ לְאַעֲלָא לָהּ לְגַבֵּי בַּעְלָהּ. זַכָּאָה עַמָּא דְּיַדְעֵי דָּא, וּמְסַדְּרֵי סִדּוּרָא עִלָּאָה דִּמְהֵימְנוּתָא. בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּאִתְחַבְּרוּ בַּעְלָהּ וּמַטְרוֹנִיתָא כַּחֲדָא, כְּדֵין כָּרוֹזָא נָפִיק מִסִּטְרָא דְּדָרוֹם, אִתְעָרוּ חֵילִין וּמַשְׁרְיָין דְּגַלֵּי רְחִימוּתָא לְגַבֵּי מָארִיכוֹן.
בואל ממנה עליון - ארבעה מפתחות ד' אותיות שם ה' תחת עץ החיים
אָז מִתְעוֹרֵר מְמֻנֶּה אֶחָד עֶלְיוֹן, שֶׁשְּׁמוֹ בּוּאֵ"ל, גְּדוֹל הַמַּחֲנוֹת, וּבְיָדוֹ אַרְבָּעָה מַפְתְּחוֹת שֶׁנּוֹטֵל מֵאַרְבַּעַת צִדְדֵי הָעוֹלָם. וּמַפְתֵּחַ אֶחָד נִרְשָׁם בָּאוֹת י', וּמַפְתֵּחַ אַחֵר נִרְשָׁם בָּאוֹת ה', וּמַפְתֵּחַ אֶחָד נִרְשָׁם בָּאוֹת ו', (וּמפתּח אחר נרשָם בָּאות ה') וּמַנִּיחִים אוֹתוֹ תַּחַת עֵץ הַחַיִּים. וְאוֹתָם שְׁלֹשָׁה מַפְתְּחוֹת שֶׁנִּרְשְׁמוּ בִּשְׁלֹשׁ הָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ נַעֲשִׂים אֶחָד. כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשִׂים אֶחָד, אוֹתוֹ הַמַּפְתֵּחַ הָאַחֵר עוֹלֶה וְעוֹמֵד וּמִתְחַבֵּר בְּאוֹתוֹ אַחֵר שֶׁהוּא כְּלַל הַשָּׁלֹשׁ, וְכָל אוֹתָם מַחֲנוֹת וַחֲיָלוֹת נִכְנָסִים לְאוֹתָם שְׁנֵי הַמַּפְתְּחוֹת לְתוֹךְ הַגָּן, וְכֻלָּם מְיַחֲדִים כְּמוֹ שֶׁלְּמַטָּה.
בלשון הזוהר
כְּדֵין אִתְּעַר חַד מְמָנָא עִלָּאָה, בּוּאֵ"ל שְׁמֵיהּ, רַב מַשְׁרְיָין, וּבִידֵיהּ אַרְבַּע מַפְתְּחָן, דְּנָטִיל מְד' סִטְרֵי עָלְמָא, וְחַד מַפְתְּחָא אִתְרְשִׁים בְּאָת י', וּמַפְתְּחָא אַחֲרָא אִתְרְשִׁים בְּאָת ה'. וְחַד מַפְתְּחָא אִתְרְשִׁים בְּאָת ו'. (מפתחא אחרא אתרשים באת ה') וְאָנַח לְהוּ תְּחוֹת אִילָנָא דְּחַיֵּי. אִינּוּן תְּלַת מַפְתְּחָן, דְּאִתְרְשִׁימוּ בִּתְלַת אַתְוָון אִלֵּין, אִתְעָבִידוּ חַד. כֵּיוָן דְּאִתְעָבֵידוּ חַד, הַהוּא מַפְתְּחָא אַחֲרָא, סָלִיק וְקָאִים וְאִתְחֲבָּר בְּהַהוּא אַחֲרָא כְּלָלָא דִּתְלַת, וְכָל אִינּוּן מַשְׁרְיָין וְחַיָּילִין עַיְילִין לְאִינוּן תְּרֵין מַפְתְּחָן גּוֹ גִּנְתָּא וְכֻלְּהוּ מְיַחֲדֵי כְּגַוְונָא דִּלְתַתָּא.
יהו"ה סוד רשם שלש האותיות - י' ראש עליון ה' ו' משיכה למטה
יְהֹוָ"ה - זֶה רֹשֶׁם שֶׁל הָאוֹת י', הָרֹאשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁבַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. אֱלֹהֵינוּ - זֶהוּ סוֹד שֶׁל רֹשֶׁם הָאוֹת ה' הָעֶלְיוֹנָה, הָאוֹת הַשְּׁנִיָּה שֶׁבַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. יְהֹוָ"ה - זוֹ מְשִׁיכָה שֶׁנִּמְשֶׁכֶת לְמַטָּה בְּסוֹד הָרֹשֶׁם שֶׁל הָאוֹת ו', שֶׁהֵן שְׁתַּיִם, וְהָאוֹתִיּוֹת נִמְשָׁכוֹת לִהְיוֹת בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וְהוּא אֶחָד. כָּל הַשָּׁלֹשׁ הַלָּלוּ הֵן אֶחָד בְּיִחוּד אֶחָד.
בלשון הזוהר
יְהוָֹ"ה: דָּא רְשִׁימוּ דְּאָת י', רֵישָׁא עִלָּאָה דְּבִשְׁמָא קַדִּישָׁא. אֱלֹהֵינוּ: דָּא אִיהוּ רָזָא דִּרְשִׁימוּ דְּאָת ה' עִלָּאָה, אָת תִּנְיָינָא דְּבִשְׁמָא קַדִּישָׁא. יְדוָֹ"ד: דָּא מְשִׁיכוּ דְּאִתְמְשַׁךְ לְתַתָּא, בְּרָזָא דִּרְשִׁימוּ דְּאָת ו', דְּאִינּוּן תְּרֵין אַתְוָון אִתְמְשָׁכוּ לְמֶהֱוֵי בַּאֲתָר דָּא, וְאִיהוּ אֶחָד. כָּל הָנֵי תְּלָתָא אִינּוּן חַד, בְּיִחוּדָא חַד.
מכניסים המטרוניתא אליו בלחש - כדי שלא יתערב זר בשמחה
כֵּיוָן שֶׁכָּל זֶה נַעֲשֶׂה אֶחָד בְּיִחוּד אֶחָד, וְנִשְׁאָר הַכֹּל בַּסּוֹד שֶׁל אוֹת ו' שָׁלֵם, מֵרֹאשׁ הַמַּעְיָן וּמֵהַהֵיכָל הַפְּנִימִי, וְיוֹרֵשׁ אֶת הָאַבָּא וְהָאִמָּא, אָז מַכְנִיסִים אֶת הַמַּטְרוֹנִיתָא עִמּוֹ, שֶׁהֲרֵי עַכְשָׁו הוּא שָׁלֵם בְּכָל הַטּוּב הָעֶלְיוֹן, וְיָכוֹל לְהָזִין אוֹתָהּ וְלָתֵת לָהּ מָזוֹן וְסִפּוּק כָּרָאוּי. וְכָל אוֹתָם הָאֵיבָרִים שֶׁלּוֹ כֻּלָּם אֶחָד. וְאָז מַכְנִיסִים אוֹתָהּ אֵלָיו בְּלַחַשׁ. לָמָּה בְּלַחַשׁ? כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעָרֵב זָר בְּאוֹתָהּ שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּבְשִׂמְחָתוֹ לֹא יִתְעָרַב זָר׳ (משלי יד).
בלשון הזוהר
כֵּיוָן דְּכָל דָּא אִתְעָבִיד חַד בְּיִחוּדָא חַד, וְאִשְׁתְּאַר כֹּלָּא בְּרָזָא דְּאָת ו' שְׁלִים, מֵרֵישָׁא דְּמַבּוּעָא, וּמֵהֵיכָלָא פְּנִימָאָה, וְיָרִית לְאַבָּא וְאִימָּא, כְּדֵין עַיְילִין לְמַטְרוֹנִיתָא בַּהֲדֵיהּ, דְּהָא הַשְׁתָּא אִיהוּ שְׁלִים בְּכָל טִיבוּ עִלָּאָה, וְיָכִיל לְאַתְזְנָא לָהּ, וּלְמֵיהַב לָהּ מְזוֹנָא וְסִפּוּקָא כַּדְקָא יֵאוֹת. וְכָל אִינּוּן שַׁיְיפִין דִּילֵיהּ כֻּלְּהוּ חַד. כְּדֵין עַיְילִין לָהּ לְגַבֵּיהּ, בִּלְחִישׁוּ. אֲמַאי בִּלְחִישׁוּ. בְּגִין דְּלָא ׳יִתְעָרַב זָר׳ בְּהַהִיא חֶדְוָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וּבְשִׂמְחָתוֹ לא יִתְעָרַב זָר׳ (משלי יד, י).
אחד למעלה בששה צדדים ואחד למטה בששה צדדים - שמע וברוך שם
כֵּיוָן שֶׁהוּא מִתְיַחֵד לְמַעְלָה בְּשִׁשָּׁה צְדָדִים, אַף כָּךְ הִיא מִתְיַחֶדֶת לְמַטָּה בְּשִׁשָּׁה צְדָדִים אֲחֵרִים, כְּדֵי לִהְיוֹת אֶחָד לְמַעְלָה וְאֶחָד לְמַטָּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׳ (זכריה יד, ט) - אֶחָד לְמַעְלָה בְּשִׁשָּׁה צְדָדִים - שֶׁכָּתוּב ׳שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד׳ (דברים ו, ד). הֲרֵי שֵׁשׁ תֵּבוֹת כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה צְדָדִים. אֶחָד לְמַטָּה בְּשִׁשָּׁה צְדָדִים - (זֶהוּ שֶׁכָּתוּב) בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. הֲרֵי שִׁשָּׁה צְדָדִים אֲחֵרִים בְּשֵׁשׁ תֵּבוֹת. ה' אֶחָד - לְמַעְלָה. וּשְׁמוֹ אֶחָד - לְמַטָּה.
בלשון הזוהר
כֵּיוָן דְּאִיהוּ אִתְיָחַד לְעֵילָּא בְּשִׁית סִטְרִין. אוּף הָכִי אִיהִי אִתְיַחֲדַת לְתַתָּא בְּשִׁית סִטְרִין אָחֲרָנִין. בְּגִין לְמֶהוֵי אֶחָד לְעֵילָּא, וְאֶחָד לְתַתָּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳יִהְיֶה יהו"ה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׳ (זכריה יד, ט). אֶחָד לְעֵילָּא בְּשִׁית סִטְרִין, דִּכְתִּיב, ׳שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יהו"ה אֱלהֵינוּ יהו"ה אֶחָד׳ (דברים ו, ד). הָא שִׁית תֵּיבִין, לָקֳבֵל שִׁית סִטְרִין. אֶחָד לְתַתָּא בְּשִׁית סִטְרִין, (הדא הוא דכתיב) בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, הָא שִׁית סִטְרִין אָחֲרָנִין בְּשִׁית תֵּיבִין. יהו"ה אֶחָד לְעֵילָּא, וּשְׁמוֹ אֶחָד לְתַתָּא.
ועד הוא אחד בחלופי אותיות - עין הרע לא תשלט עד לעתיד לבא
וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי כָּתוּב אֶחָד לְמַעְלָה, וּלְמַטָּה לֹא כָתוּב אֶחָד. וָעֶד הוּא אֶחָד בְּחִלּוּפֵי אוֹתִיּוֹת. אוֹתִיּוֹת הַזָּכָר לֹא מִתְחַלְּפוֹת, אוֹתִיּוֹת הַנּוּקְבָּא מִתְחַלְּפוֹת, שֶׁהֲרֵי שֶׁבַח הַזָּכָר עַל הַנּוּקְבָּא. וּכְדֵי שֶׁלֹּא תִשְׁלֹט עַיִן הָרָע אָנוּ מַחֲלִיפִים אוֹתִיּוֹת שֶׁלֹּא אוֹמְרִים אֶחָד בְּגָלוּי, וְלֶעָתִיד לָבֹא כְּשֶׁתַּעֲבֹר עַיִן הָרָע מִן הָעוֹלָם וְלֹא תִשְׁלֹט (אֶצְלָהּ), אָז יִקָּרֵא אֶחָד בְּגָלוּי. מִשּׁוּם שֶׁעַכְשָׁו, כְּשֶׁאוֹתוֹ הַסִּטְרָא אַחֲרָא נִדְבָּק עִמָּהּ, אֵינָהּ אֶחָד, אֶלָּא שֶׁאָנוּ מְיַחֲדִים אוֹתָהּ בְּלַחַשׁ בְּסוֹד הָאוֹתִיּוֹת הָאֲחֵרוֹת, וְאוֹמְרִים וָעֶד.
בלשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא, הָא כְּתִיב אֶחָד לְעֵילָּא, וּלְתַתָּא לָא כְּתִיב אֶחָד. וָעֶד הוּא אֶחָד, בְּחִלּוּפֵי אַתְוָון. אַתְוָון דִּדְכוּרָא לָא מִתְחַלְּפֵי, אַתְוָון דְּנוּקְבָּא מִתְחַלְּפֵי, דְּהָא שְׁבָחָא דִּדְכוּרָא עַל נוּקְבָּא. וּבְגִין דְּלָא תִּשְׁלוֹט עַיִן הָרָע, אֲנָן מְחַלְּפֵי אַתְוָון, דְּלָא אַמְרֵינָן אֶחָד בְּאִתְגַּלְיָיא. וּבְזִמְנָא דְּאָתֵי, דְּיִתְעֲבָר עַיִן הָרָע מֵעָלְמָא, וְלָא תִּשְׁלוֹט, (בהדה) כְּדֵין יִתְקְרֵי אֶחָד בְּאִתְגַּלְיָיא. בְּגִין דְּהַשְׁתָּא דְּהַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא אִתְדָּבַּק בַּהֲדָהּ, לָאו אִיהִי אֶחָד, אֶלָּא דַּאֲנָן מְיַחֲדִין לָהּ בִּלְחִישׁוּ, בְּרָזָא דְּאַתְוָון אָחֲרָנִין, וְאַמְרִי וָעֶד.
לעתיד לבא יפרד הסטרא אחרא ויקרא אחד ודאי בגלוי בפרוש
אֲבָל לֶעָתִיד לָבֹא שֶׁיִּפָּרֵד אוֹתוֹ הַצַּד מִמֶּנָּה וְיָעֳבַר מֵהָעוֹלָם, אָז יִקָּרֵא אֶחָד וַדַּאי, שֶׁלֹּא יִהְיֶה עִמָּהּ שֻׁתָּפוּת וּדְבֵקוּת אַחֶרֶת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׳ (זכריה יד, ט) - ׳בְּגָלוּי בְּפֵרוּשׁ, וְלֹא בְּלַחַשׁ וְלֹא בְּסוֹד׳.
בלשון הזוהר
אֲבָל בְּזִמְנָא דְּאָתֵי, דְּיִתְפְּרַשׁ הַהוּא סִטְרָא מִינָהּ, וְיִתְעֲבָר מֵעָלְמָא, כְּדֵין יִתְקְרֵי אֶחָד וַדַּאי, דְּלָא יְהֵא בַּהֲדָהּ שׁוּתָּפוּ וּדְבִיקוּ אַחֲרָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יהו"ה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׳ (זכריה יד, ט), בְּאִתְגַּלְיָא בְּהֶדְיָא, וְלָא בִּלְחִישׁוּ, וְלָא בְּרָזָא.
מיחדים אותה מהסטרא אחרא כמזמין עד - ומכניסים אותה לחפה אל בעלה
וְלָכֵן אָנוּ מְיַחֲדִים אוֹתָהּ מֵאוֹתוֹ הַסִּטְרָא אַחֲרָא, כְּמִי שֶׁמַּזְמִין אַחֵר לִהְיוֹת עֵד שֶׁלּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁזֶּהוּ הָעֵד שֶׁלָּנוּ, וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא אֵינוֹ עֵד אֵלֵינוּ. וְאָז הִיא נִפְרֶדֶת מֵאוֹתוֹ הַצַּד. כֵּיוָן שֶׁבָּאָה, אָנוּ מַכְנִיסִים אוֹתָהּ לַחֻפָּה אֶל בַּעְלָהּ, הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, בְּכָל רָצוֹן וִכַוָּנַת הַלֵּב, וְלָכֵן הוּא אֶחָד.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא, אֲנָן מְיַחֲדִין לָהּ מֵהַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא, כְּמַאן דְּזַמִּין לְאַחֲרָא לְמֶיהֱוֵי סָהִיד דִּילֵיהּ. בְּגִין דְּדָא אִיהוּ סָהִיד דִּילָן, וְסִטְרָא אַחֲרָא לָאו אִיהוּ סָהֲדָא לְגַבָּן. וּכְדֵין אִיהִי אִתְפְּרִישַׁת מֵהַהוּא סִטְרָא. כֵּיוָן דְּאָתַת, אֲנָן מַעֲלִין לָהּ לַחוּפָּה לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, מַלְכָּא עִלָּאָה, בְּכָל רְעוּתָא וְכַוָּונָא דְּלִבָּא, וְעַל דָּא אִיהוּ אֶחָד.
צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה - הסטרא אחרא נפרד ממנה
בְּשָׁעָה שֶׁהִיא בָּאָה עִם עַלְמוֹתֶיהָ וְרוֹצָה לְהִפָּרֵד מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא, לֹא בָאָה אֶלָּא כְּמִי שֶׁמִּזְדַּמֶּנֶת לִרְאוֹת אֶת כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ וְלֹא יוֹתֵר, וְכָךְ מַכְרִיזִים שֶׁיִּזְדַּמְּנוּ לִרְאוֹת בִּכְבוֹד הַמֶּלֶךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה׳ (שיר השירים ג, יא) - צְאוּ לִרְאוֹת בִּכְבוֹד הַמֶּלֶךְ אָז הַסִּטְרָא אַחֲרָא לֹא נוֹחַ לוֹ לִרְאוֹת, וְנִפְרָד מִמֶּנָּה. כֵּיוָן שֶׁבָּאָה, כָּל אוֹתָם שַׁמָּשֶׁיהָ מַכְנִיסִים אוֹתָהּ לַחֻפָּה עִם הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן בְּלַחַשׁ, בְּסוֹד. שֶׁאִלְמָלֵא לֹא כָּךְ, לֹא יִפָּרֵד מִמֶּנָּה אוֹתוֹ הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְתִתְעָרֵב הַשִּׂמְחָה. אֲבָל לֶעָתִיד לָבא, כְּשֶׁיִּפָּרֵד מִמֶּנָּה אוֹתוֹ הַסִּטְרָא אַחֲרָא, אָז ׳בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׳ (זכריה יד, ט).
בלשון הזוהר
בְּשַׁעֲתָא דְּאִיהִי אָתַת בְּעוּלֵימְתָהָא, וּבָעָאת לְאִתְפָּרְשָׁא מִסִּטְרָא אַחֲרָא, לָא אָתַת, אֶלָּא כְּמַאן דְּאִזְדַּמְּנַת לְמֵחמֵי בִּיקָרָא דְּמַלְכָּא וְלָא יַתִּיר, וְהָכִי מַכְרִיזֵי דְּיִזְדַּמְּנוּן לְמֵחמֵי בִּיקָרָא דְּמַלְכָּא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳צְאֶנָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה׳ (שיר השירים ג, יא), פּוּקוּ לְמֵחמֵי בִּיקָרָא דְּמַלְכָּא, כְּדֵין סִטְרָא אַחֲרָא לָא נִיחָא לֵיהּ לְמֵחֱמֵי, וְאִתְפְּרַשׁ מִינָהּ. כֵּיוָן דְּאָתַת. כָּל אִינּוּן שַׁמָּשָׁהָא, עַיְילִין לָהּ לַחוּפָּה בַּהֲדֵי מַלְכָּא עִלָּאָה, בִּלְחִישׁוּ בְּרָזָא. דְּאִלְמָלֵא לָאו הָכִי, לָא יִתְפְּרַשׁ מִינָהּ הַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא וְיִתְעַרֶב חֶדְוָותָא. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּאָתֵי, דְּיִתְפְּרַשׁ מִינָהּ הַהִיא סִטְרָא אַחֲרָא, כְּדֵין ׳בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יהו"ה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׳.
שמחת ימין ושמאל בכניסתה לחפה עם המלך העליון בלי פחד
כֵּיוָן שֶׁנִּכְנֶסֶת לַחֻפָּה וְהִיא עִם הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, אָז אָנוּ מְעוֹרְרִים שִׂמְחָה שֶׁל יָמִין וּשְׂמֹאל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו) ׳וְאָהַבְתָּ אֶת ה (דברים ו, ה)' - אֱלֹהֶיךְ בְּכָל לְבָבְךְ וְגוֹ' - וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ וְגוֹ', בְּלִי פַחַד כְּלָל, שֶׁהֲרֵי הַסִּטְרָא אַחֲרָא לֹא יִתְקָרֵב לְשָׁם וְאֵין לוֹ רְשׁוּת׳.
בלשון הזוהר
כֵּיוָן דְּעָאלָת לַחוּפָּה, וְאִיהִי בַּהֲדֵי מַלְכָּא. עִלָּאָה, כְּדֵין אֲנָן מִתְעָרֵי חֶדְוָה דִּימִינָא וּשְׂמָאלָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְאָהַבְתָּ אֶת יהו"ה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וְגוֹ'׳ (דברים ו, ה). וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ וְגוֹ'. בְּלָא דְּחִילוּ כְּלָל, דְּהָא סִטְרָא אַחֲרָא לָא יִתְקָרַב תַּמָּן, וְלֵית לֵיהּ רְשׁוּ.
הכלה נכנסת למלך בלחש בסוד - שלא ימצא רמז פסול בבנים
הַכַּלָּה, כָּל זְמַן שֶׁרוֹצִים לְהַכְנִיסָהּ לַמֶּלֶךְ לְשִׂמְחַת הַשִּׁמּוּשׁ, צָרִיךְ בְּלַחַשׁ בְּסוֹד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמָּצֵא בְּרַגְלֵי (אָדָם שֶׁמְּגַלֶּה) צְעָדֶיהָ, רֶמֶז שֶׁל הַצַּד הָרָע וְלֹא יִדְבַּק עִמָּהּ, וְלֹא יִמָּצִאוּ בַּבָּנִים רֶמֶז שֶׁל פְּסוּל כְּלָל.
בלשון הזוהר
כַּלָּה, כָּל זִמְנָא דְּבָעָאן לְאַעֲלָא לָהּ לְגַבֵּי מַלְכָּא, לְחֶדְוָה דְּשִׁמּוּשָׁא, אִצְטְרִיךְ בִּלְחִישׁוּ בְּרָזָא, בְּגִין דְּלָא יִשְׁתְּכַח בְּרַגְלֵי (בר נש דגלי) צַעֲדָהָא, רֶמֶז דְּסִטְרָא בִּישָׁא, וְלָא יִתְדָּבַק בַּהֲדָהּ, וְלָא יִשְׁתְּכְּחוּן בְּבָנֵי, רֶמֶז פִּסוּל כְּלַל.
אמר יעקב לבניו שמא ארע פסול במטתי - ענו כשם שאין בלבך אלא אחד
וְכָךָ אָמַר יַעֲקֹב לְבָנָיו, שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם אֵרַע פְּסוּל (בזרעי אוֹ) בְּמִטָּתִי. אָז הֵם אָמְרוּ, כְּמוֹ שֶׁאֵין בְּלִבְּךְ אֶלָּא אֶחָד, כָּךְ וְכוּ', אֵין לָנוּ דְּבֵקוּת בַּסִּטְרָא אַחֲרָא כְּלָל. שֶׁהֲרֵי פָּרוּשׁ הָיָה מִמִּטָּתְךְ, וְאָנוּ בְּיִחוּד לַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן וְאֵין לָנוּ כְּלָל דְּבֵקוּת בַּסִּטְרָא אַחֲרָא, שֶׁהֲרֵי בִּפְרֵדָה מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא (היינו ברצון) הָיָה הָרָצוֹן וְהַמַּחֲשָׁבָה שֶׁלָּנוּ.
בלשון הזוהר
וְהָכִי אָמַר יַעֲקֹב לִבְנוֹי, שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם אֵירַע פִּסוּל (בזרעאי) בְּעַרְסִי, כְּדֵין אִינּוּן אָמְרוּ, כְּמָה דְּלֵית בְּלִבָּךְ אֶלָּא אֶחָד, כַּךְ וְכוּ' לֵית לָן דְּבִיקוּ בְּסִטְרָא אַחֲרָא כְּלָל, דְּהָא פְּרִישָׁא הֲוָה מֵעַרְסָךְ, וַאֲנָן בְּיִחוּדָא לְגַבֵּי מַלְכָּא עִלָּאָה, וְלֵית לָן דְּבִיקוּ כְּלָל בְּסִטְרָא אַחֲרָא, דְּהָא בִּפְרִישׁוּ מִסִּטְרָא אַחֲרָא (נ"א הוינן ברעו) הֲוָה רְעוּתָא וּמַחֲשַׁבְתָּא דִּילָן.
האשה נכנסה לבעלה בלחש - ברוך שם כבוד מלכותו בסוד היחוד
כֵּיוָן שֶׁיָּדַע שֶׁהַסִּטְרָא אַחֲרָא, לֹא נִדְבַּק שָׁם כְּלָל, אָז נִכְנְסָה הָאִשָּׁה לְבַעְלָהּ בְּלַחַשׁ, בְּסוֹד הַיִּחוּד שֶׁל שִׁשָּׁה צְדָדִים. פָּתַח וְאָמַר, בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, שֶׁהֲרֵי הִיא בְּסוֹד שֶׁל אֶחָד, בְּעַלְמוֹתֶיהָ, בְּלִי עִרְבּוּב כְּלָל, וְלֹא שֻׁתָּפוּת שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא.
בלשון הזוהר
כֵּיוָן דְּיָדַע דְּסִטְרָא אַחֲרָא לָא אִתְדָּבַּק תַּמָּן כְּלָל כְּדֵין עָאלַת אִתְּתָא, לְגַבֵּי בַּעְלָהּ בִּלְחִישׁוּ, בְּרָזָא דְּיִחוּדָא דְּשִׁית סִטְרִין. פָּתַח וְאָמַר, בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד דְּהָא אִיהִי בְּרָזָא דְּאֶחָד, בְּעוּלֵימְתָהָא, בְּלָא עִרְבּוּבָא כְּלָל וְלָא שׁוּתָּפוּ דְּסִטְרָא אַחֲרָא.
יעקב ובניו בדיוקן עליון ותחתון - קץ הימין מלכות הקדושה וקץ הימים סטרא אחרא
וּבֹא רְאֵה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ יַעֲקֹב וּבָנָיו בִּדְיוֹקָן עֶלְיוֹן לְמַטָּה עִם הַשְּׁכִינָה. יַעֲקֹב הָיָה בְּסוֹד שֶׁל שִׁשָּׁה צְדָדִים שֶׁל הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן בְּסוֹד אֶחָד. בָּנָיו הָיוּ בִּדְיוֹקָן שֶׁל שִׁשָּׁה צְדָדִים שֶׁל הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן. וְהוּא רָצָה לְגַלּוֹת לָהֶם אוֹתוֹ קֵץ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, שֶׁיֵּשׁ קֵץ וְיֵשׁ קֵץ, יֵשׁ קֵץ הַיָּמִין וְיֵשׁ קֵץ הַיָּמִים. קֵץ הַיָּמִין - זוֹ הַמַּלְכוּת הַקְּדוֹשָׁה, סוֹד הָאֱמוּנָה, סוֹד מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם. קֵץ הַיָּמִים - זֶה סוֹד שֶׁל מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, סוֹד שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁנִּקְרָא קֵץ כָּל בָּשָׂר, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ.
בלשון הזוהר
וְתָא חֲזִי, בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, יַעֲקֹב וּבְנוֹי הֲווֹ בְּדִיּוּקְנָא עִלָּאָה לְתַתָּא בַּהֲדֵי שְׁכִינְתָּא. יַעֲקֹב הֲוָה בְּרָזָא דְּשִׁית סִטְרִין דְּעָלְמָא עִלָּאָה, בְּרָזָא חַד. בְּנוֹי הֲווֹ בְּדִיּוּקְנָא דְּשִׁית סִטְרִין דְּעָלְמָא תַּתָּאָה. וְאִיהוּ בָּעָא לְגַלָּאָה לוֹן הַהוּא קֵץ, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, דְּאִית קֵץ וְאִית קֵץ, אִית קֵץ הַיָּמִין, וְאִית קֵץ הַיָּמִים. קֵץ הַיָּמִין: דָּא מַלְכוּת קַדִּישָׁא רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא רָזָא דְּמַלְכוּ דִּשְׁמַיָּא. קֵץ הַיָּמִים: דָּא רָזָא דְּמַלְכוּ חַיָּיבָא רָזָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא דְּאִקְרֵי קֵץ כָּל בָּשָׂר. וְהָא אוּקִימְנָא.
כשם שאין בלבך אלא אחד - שני לבבות עולם עליון ותחתון ביחוד אחד
כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁהִסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה מִמֶּנּוּ וְכוּ', הֵם אָמְרוּ: כְּמוֹ שֶׁאֵין בְּלִבְּךְ אֶלָּא אֶחָד, שֶׁאַתָּה בַּסּוֹד שֶׁל הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן וְהוּא אֶחָד - אַף אָנוּ, שֶׁאָנוּ בַּסּוֹד שֶׁל הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, הוּא אֶחָד. וְלָכֵן נִזְכְּרוּ שְׁנֵי לְבָבוֹת, סוֹד שֶׁל הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא הַלֵּב שֶׁל יַעֲקֹב, וְהַסּוֹד שֶׁל הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהוּא הַלֵּב שֶׁל בָּנָיו. אָז הִכְנִיס אוֹתָהּ בְּלַחַשׁ.
בלשון הזוהר
כֵּיוָן דְּחָמָא דְּאִסְתַּלָּקַת שְׁכִינְתָּא מִנֵּיהּ וְכוּ'. אִינּוּן אָמְרוּ כְּמָּה דְּלֵית בְּלִבָּךְ אֶלָּא אֶחָד, דְּאַנְתְּ בְּרָזָא דְּעָלְמָא עִלָּאָה, וְאִיהוּ אֶחָד. אוּף אֲנָן, דְּאֲנָן בְּרָזָא דְּעָלְמָא תַּתָּאָה, אִיהוּ אֶחָד. וְעַל דָּא אַדְכְּרוּ תְּרֵי לְבָבוֹת, רָזָא דְּעָלְמָא עִלָּאָה, דְּאִיהוּ לִבָּא דְּיַעֲקֹב, וְרָזָא דְּעָלְמָא תַּתָּאָה, דְּאִיהוּ לִבָּא דִּבְנוֹי, כְּדֵין אָעִיל לָהּ בִּלְחִישׁוּ.
יחוד העולם העליון והתחתון בששה צדדים - אשרי מי ששם רצונו לזה
וּכְמוֹ שֶׁהֵם הִתְיַחֲדוּ - הַסּוֹד שֶׁל הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן בְּאֶחָד, וְהַסּוֹד שֶׁל הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן בְּאֶחָד, אַף כָּךְ אָנוּ צְרִיכִים לְיַחֵד אֶת הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן בְּאֶחָד וּלְיַחֵד אֶת הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן בְּסוֹד שֶׁל אֶחָד. זֶה בְּשִׁשָּׁה צְדָדִים, וְזֶה בְּשִׁשָּׁה צְדָדִים. וְלָכֵן שֵׁשׁ תֵּבוֹת כָּאן בְּסוֹד שֶׁל שִׁשָּׁה צְדָדִים. וְשֵׁשׁ תֵּבוֹת כָּאן בְּסוֹד שֶׁל שִׁשָּׁה צְדָדִים, ׳ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׳ (זכריה יד, ט) - אַשְׁרֵי גּוֹרָלוֹ וְחֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁשָּׂם רְצוֹנוֹ לָזֶה בָּעוֹלָם הַזָּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.
בלשון הזוהר
וְכְמָה דְּאִינּוּן אִתְיַיחֲדוּ רָזָא דְּעָלְמָא עִלָּאָה בְּאֶחָד, וְרָזָא דְּעָלְמָא תַּתָּאָה בְּאֶחָד. אוּף הָכִי אֲנָן צְרִיכִין לְיַחֲדָא עָלְמָא עִלָּאָה בְּאֶחָד, וּלְיַחֲדָא עָלְמָא תַּתָּאָה בְּרָזָא דְּאֶחָד. דָּא בְּשִׁית סִטְרִין, וְדָא בְּשִׁית סִטְרִין. וּבְגִין כַּךְ, שִׁית תֵּיבִין הָכָא, בְּרָזָא דְּשִׁית סִטְרִין. וְשִׁית תֵּיבִין הָכָא, בְּרָזָא דְּשִׁית סִטְרִין, ׳יהו"ה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׳ (זכריה יד, ט). זַכָּאָה עַדְבֵיהּ וְחוּלָקֵיהּ מַאן דְּיִשְׁוֵי רְעוּתֵיהּ לְהַאי, בְּעָלְמָא דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
רב המנונא סבא - התעוררות היחוד עתידה להתעתד לפני עתיק יומין בלי בושה
רַב הַמְנוּנָא סָבָא אָמַר כָּךְ, הִתְעוֹרְרוּת זוֹ שֶׁל הַיִּחוּד יָפָה הִיא, שֶׁסּוֹד בֵּרוּר הַדָּבָר הֲרֵי בֵּאַרְנוּ, וְהַדְּבָרִים הַלָּלוּ עֲתִידִים לְהִתְעַתֵּד לִפְנֵי עַתִּיק יוֹמִין בְּלִי בוּשָׁה כְּלָל.
בלשון הזוהר
רַב הַמְנוּנָא סָבָא אָמַר הָכִי, דָּא אִתְעָרוּתָא דְּיִחוּדָא שַׁפִּיר אִיהוּ, דְרָזָא דִּבְרִירָא דְּמִלְתָּא הָא אוֹקִימְנָא. וּמִלִּין אִלֵּין זְמִינִין לְאִתְעַתְּדָא קָמֵי עַתִּיק יוֹמִין, בְּלֹא כִּסּוּפָא כְּלַל.
מצוה ללמוד תורה בכל יום - סוד המהימנותא לדעת דרכי הקב"ה
מִצְוָה לִלְמֹד תּוֹרָה בְּכָל יוֹם, שֶׁהִיא סוֹד הָאֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה לָדַעַת דַּרְכֵי הקב"ה. שֶׁכָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, זוֹכֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְזוֹכֶה בָּעוֹלָם הַבָּא וְנִצּוֹל מִכָּל הַמְקַטְרְגִים הָרָעִים, מִשּׁוּם שֶׁהַתּוֹרָה הִיא סוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא, שֶׁמִּי שֶׁמִּתְעַסֵּק בָּהּ, מִתְעַסֵּק בַּמְּהֵימְנוּתָא הָעֶלְיוֹנָה, והקב"ה מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְתוֹכוֹ שֶׁלֹּא תָזוּז מִמֶּנּוּ.
בלשון הזוהר
רעיא מהימנא פִּקּוּדָא לִלְמוֹד תּוֹרָה בְּכָל יוֹמָא, דְּאִיהִי רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה, לְמִנְדַּע אָרְחֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, זָכֵי בְּהַאי עָלְמָא, וְזָכֵי בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, וְאִשְׁתְּזִיב מִכָּל קִטְרוּגִין בִּישִׁין. בְגִין דְּאוֹרַיְיתָא רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא אִיהִי, דְּמַאן דְּאִתְעַסָּק בָּהּ, אִתְעַסַּק בִּמְהֵימָנוּתָא עִלָּאָה, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַשְׁרֵי שְׁכִינְתֵּיהּ בְּגַוִּיהּ דְּלָא תַּעְדֵּי מִנֵּיהּ.
מי שיודע דבר תורה ילמדנו ממנו - התורה עץ חיים למחזיקים בה
מִי שֶׁיּוֹדֵעַ דְּבַר תּוֹרָה, צָרִיךְ לִרְדֹּף אַחֲרָיו וְלִלְמֹד דָּבָר זֶה מִמֶּנּוּ, לְקַיֵּם אֶת סוֹד הַכָּתוּב, ׳מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי׳ (שמות כה, ב) - הַתּוֹרָה הִיא ׳עֵץ הַחַיִּים׳ לָתֵת חַיִּים לַכֹּל. מִי שֶׁמִּתְחַזֵּק בַּתּוֹרָה, מִתְחַזֵּק ׳בְּעֵץ הַחַיִּים׳, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ׳ (משלי ג, יח).
בלשון הזוהר
מַאן דְּיָדַע מִלָּה דְּאוֹרַיְיתָא, אִצְטְרִיךְ לְמִרְדַּף אֲבַתְרֵיהּ, וּלְאוֹלְפָא הַאי מִלָּה מִנֵּיהּ, לְקַיְּימָא רָזָא דִּכְתִּיב, ׳מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי׳ (שמות כה, ב). אוֹרַיְיתָא אִילָנָא דְּחַיֵּי אִיהוּ, לְמֵיהַב חַיִּין לְכֹלָּא. מַאן דְּאִתְתָּקַּף בְּאוֹרַיְיתָא, אִתְתָּקַּף בְּאִילָנָא דְּחַיֵּי, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ׳ (משלי ג, יח).
המשתדל בתורה נקשר בתורה שלמעלה - אף בקבר שפתותיו מרחשות בתורה
וְכַמָּה סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים בֵּאַרְנוּ בְּמִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, שֶׁזּוֹכֶה לְהִקָּשֵׁר בַּתּוֹרָה שֶׁלְּמַעְלָה. בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ שׁוֹכֵךְ, וְאֵינוֹ שׁוֹכֵךְ בָּעוֹלָם הַבָּא, וַאֲפִלּוּ בַּקֶּבֶר שִׂפְתוֹתָיו מְרַחֲשׁוֹת בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים׳ (שיר השירים ז, י).
בלשון הזוהר
וְכַמָּה רָזִין עִלָּאִין אוֹקִימְנָא בְּמַאן דְּאִשְׁתָּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, דְּזַכֵּי לְאִתְקַשְּׁרָא בְּאוֹרַיְיתָא דִּלְעֵילָּא. בְּהַאי עָלְמָא לָא שָׁכִיךְ, וְלָא שָׁכִיךְ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, וַאֲפִילּוּ בְּקִבְרָא שִׁפְוָותֵיהּ מְרַחֲשָׁן אוֹרַיְיתָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים׳ (שיר השירים ז, י). עֲד כָּאן. וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל וכו' עַד כְּאִילוּ קִיֵּים ׳וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה׳, וּמִכָּאן תֵלֵךְ ויקרא רס"ג ע"א שֵׁמַע יִשְׂרָאֵל.
ויקחו לי תרומה
שבעת הגונים וזמני השנה בסוד יחוד מעלה ומטה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.