ועד הוא אחד בחלופי אותיות - עין הרע לא תשלט עד לעתיד לבא
תרומה · שמע ישראל ביחוד רצון שלם - סוד חפת המלך והמטרוניתא בששה צדדים · מאמר 12 · פיסקה 10 · דף קלד ע"א
לשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא, הָא כְּתִיב אֶחָד לְעֵילָּא, וּלְתַתָּא לָא כְּתִיב אֶחָד. וָעֶד הוּא אֶחָד, בְּחִלּוּפֵי אַתְוָון. אַתְוָון דִּדְכוּרָא לָא מִתְחַלְּפֵי, אַתְוָון דְּנוּקְבָּא מִתְחַלְּפֵי, דְּהָא שְׁבָחָא דִּדְכוּרָא עַל נוּקְבָּא. וּבְגִין דְּלָא תִּשְׁלוֹט עַיִן הָרָע, אֲנָן מְחַלְּפֵי אַתְוָון, דְּלָא אַמְרֵינָן אֶחָד בְּאִתְגַּלְיָיא. וּבְזִמְנָא דְּאָתֵי, דְּיִתְעֲבָר עַיִן הָרָע מֵעָלְמָא, וְלָא תִּשְׁלוֹט, (בהדה) כְּדֵין יִתְקְרֵי אֶחָד בְּאִתְגַּלְיָיא. בְּגִין דְּהַשְׁתָּא דְּהַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא אִתְדָּבַּק בַּהֲדָהּ, לָאו אִיהִי אֶחָד, אֶלָּא דַּאֲנָן מְיַחֲדִין לָהּ בִּלְחִישׁוּ, בְּרָזָא דְּאַתְוָון אָחֲרָנִין, וְאַמְרִי וָעֶד.
תרגום
וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי כָּתוּב אֶחָד לְמַעְלָה, וּלְמַטָּה לֹא כָתוּב אֶחָד. וָעֶד הוּא אֶחָד בְּחִלּוּפֵי אוֹתִיּוֹת. אוֹתִיּוֹת הַזָּכָר לֹא מִתְחַלְּפוֹת, אוֹתִיּוֹת הַנּוּקְבָּא מִתְחַלְּפוֹת, שֶׁהֲרֵי שֶׁבַח הַזָּכָר עַל הַנּוּקְבָּא. וּכְדֵי שֶׁלֹּא תִשְׁלֹט עַיִן הָרָע אָנוּ מַחֲלִיפִים אוֹתִיּוֹת שֶׁלֹּא אוֹמְרִים אֶחָד בְּגָלוּי, וְלֶעָתִיד לָבֹא כְּשֶׁתַּעֲבֹר עַיִן הָרָע מִן הָעוֹלָם וְלֹא תִשְׁלֹט (אֶצְלָהּ), אָז יִקָּרֵא אֶחָד בְּגָלוּי. מִשּׁוּם שֶׁעַכְשָׁו, כְּשֶׁאוֹתוֹ הַסִּטְרָא אַחֲרָא נִדְבָּק עִמָּהּ, אֵינָהּ אֶחָד, אֶלָּא שֶׁאָנוּ מְיַחֲדִים אוֹתָהּ בְּלַחַשׁ בְּסוֹד הָאוֹתִיּוֹת הָאֲחֵרוֹת, וְאוֹמְרִים וָעֶד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואי תימא, הא כתיב אחד לעילא, ולתתא לא כתיב אחד. ועד הוא אחד, בחלופי אתוון. אתוון דדכורא לא מתחלפי, אתוון דנוקבא מתחלפי, דהא שבחא דדכורא על נוקבא. ובגין דלא תשלוט עין הרע, אנן מחלפי אתוון, דלא אמרינן אחד באתגלייא. ובזמנא דאתי, דיתעבר עין הרע מעלמא, ולא תשלוט, (בהדה) כדין יתקרי אחד באתגלייא. בגין דהשתא דההוא סטרא אחרא אתדבק בהדה, לאו איהי אחד, אלא דאנן מיחדין לה בלחישו, ברזא דאתוון אחרנין, ואמרי ועד.
התרגום: ואם תאמר, הרי כתוב אחד למעלה, ולמטה לא כתוב אחד. ועד הוא אחד בחלופי אותיות. אותיות הזכר לא מתחלפות, אותיות הנוקבא מתחלפות, שהרי שבח הזכר על הנוקבא. וכדי שלא תשלט עין הרע אנו מחליפים אותיות שלא אומרים אחד בגלוי, ולעתיד לבא כשתעבר עין הרע מן העולם ולא תשלט (אצלה), אז יקרא אחד בגלוי. משום שעכשו, כשאותו הסטרא אחרא נדבק עמה, אינה אחד, אלא שאנו מיחדים אותה בלחש בסוד האותיות האחרות, ואומרים ועד.
מן המפרשים
אור החמה: ואי תימא הא כתיב א' לעילא. בשלמא אי לא הוה כתיב אחד הכא והכא ניחא אמנם הא כתיב אחד לעילא והיה ראוי שיהיה כתוב אחד לתתא כיון שעיקר הייחוד הוא א' לעילא וא' לתתא.
הסולם: ואי תימא הא וכו': ואם תאמר, הרי רק למעלה בז"א, דהיינו בשמע ישראל, כתוב אחד, ולמטה, במלכות, דהיינו בברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, לא כתוב אחד. ומשיב, ועד, הוא אחד בחילוף האותיות. כי א מתחלפת ב ו', ו ח' ב ע' ונעשה ועד אותיות…