קדשת תרגום ליחיד להמשיך תוספת קדשה - ואתם הדבקים בה' חיים כלכם
תרומה · הללויה הללו עבדי ה' סוד תפלת השחר שירת הים והשמות הקדושים · מאמר 10 · פיסקה 38 · דף קלג ע"א
לשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא הָא אִית בָּהּ קְדוּשַׁת לָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. הַהוּא לַצִּבּוּר, לְאִתְקַדְּשָׁא כֻּלְּהוּ בִּכְלָל, בְּהַהוּא תּוֹסֶפֶת קְדוּשָׁה. וּבְגִין דְּיָחִיד לֵית לֵיהּ רְשׁוּת, לְאוֹמְרָהּ בְּלָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וּלְאִתְקַדְּשָׁא יְחִידָאי, אַתְקִינוּ לָהּ בְּלָשׁוֹן תַּרְגּוּם, וְאִיהוּ בְּיָחִיד, לְאִתְקַדְּשָׁא כָּל חַד וְחַד בְּהַהוּא תּוֹסֶפֶת, לְאַמְשָׁכָא עָלֵיהּ קְדוּשָׁה יַתִּיר. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְּקָא מִתְקַדְּשֵׁי בְּקִדּוּשֵׁי עִלָּאֵי, בְּגִין דְּאִינּוּן דְּבֵקִין לְעֵילָּא, דִּכְתִּיב, ׳וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהו"ה אֱלהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְכֶם הַיּוֹם׳ (דברים ד, ד).
תרגום
וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי יֵשׁ בָּהּ קְדֻשַּׁת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ - אוֹתָהּ לְצִבּוּר, לְהִתְקַדֵּשׁ כֻּלָּם בִּכְלָל בְּאוֹתָהּ תּוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה. וּמִשּׁוּם שֶׁלְּיָחִיד אֵין רְשׁוּת לְאָמְרָהּ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּלְהִתְקַדֵּשׁ יְחִידִי, הִתְקִינוּהָ בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם, וְהִיא בְּיָחִיד, לְהִתְקַדֵּשׁ כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּאוֹתָהּ תּוֹסֶפֶת לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו יֶתֶר קְדֻשָּׁה. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּתְקַדְּשִׁים בִּקְדֻשּׁוֹת עֶלְיוֹנוֹת, מִשּׁוּם שֶׁהֵם דְּבֵקִים לְמַעְלָה, שֶׁכָּתוּב ׳וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׳ (דברים ד, ד).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואי תימא הא אית בה קדושת לשון הקדש. ההוא לצבור, לאתקדשא כלהו בכלל, בההוא תוספת קדושה. ובגין דיחיד לית ליה רשות, לאומרה בלשון הקדש, ולאתקדשא יחידאי, אתקינו לה בלשון תרגום, ואיהו ביחיד, לאתקדשא כל חד וחד בההוא תוספת, לאמשכא עליה קדושה יתיר. זכאה חולקיהון דישראל, דקא מתקדשי בקדושי עלאי, בגין דאינון דבקין לעילא, דכתיב, ׳ואתם הדבקים ביהו"ה אלהיכם חיים כלכם היום׳ (דברים ד, ד).
התרגום: ואם תאמר, הרי יש בה קדשת לשון הקדש - אותה לצבור, להתקדש כלם בכלל באותה תוספת קדשה. ומשום שליחיד אין רשות לאמרה בלשון הקדש ולהתקדש יחידי, התקינוה בלשון תרגום, והיא ביחיד, להתקדש כל אחד ואחד באותה תוספת להמשיך עליו יתר קדשה. אשרי חלקם של ישראל שמתקדשים בקדשות עליונות, משום שהם דבקים למעלה, שכתוב ׳ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום׳ (דברים ד, ד).
מן המפרשים
הסולם: ואי תימא הא וכו': ואם תאמר הרי יש בה גם קדושת לשון הקודש. זה הוא בשביל הצבור, שיתקדשו כולם בכלל עם תוספת קדושה ההיא. ומשום שיחיד אין לו רשות לאומרה בלשון הקודש ולהתקדש יחידי, התקינו אותה בלשון תרגום, שהוא בשביל היחיד, שיתקדש…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: