ממלכת הזוהר › זוהר › תצוה › מאמר 9: שני מיני לחם אכלו ישראל - סוד המצה כרפואה והחמץ המקטרג בראש השנה › פיסקה 10 (קפג ע"ב)

שמח רשבי - הקב"ה שלח אותך אלינו נשמע דברים חדשים ממה שנטעתם במדבר

תצוה · שני מיני לחם אכלו ישראל - סוד המצה כרפואה והחמץ המקטרג בראש השנה · מאמר 9 · פיסקה 10 · דף קפג ע"ב

לשון הזוהר

חַדֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן, אָמַר, נֵתִיב, דְּוַדַּאי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שַׁדְרָךְ לְגַבָּן. אָמַר לֵיהּ, חַיֶּיךָ דְּנִשְׁמַע מִלָּה מִפּוּמָךְ, מֵאִינּוּן מִלִּין חַדְתִּין עַתִּיקִין, דִּנְטַעְתּוּן תַּמָּן בְּמַדְבְּרָא, מֵהַאי יַרְחָא שְׁבִיעָאָה. וַאֲמַאי אִתְפְּרַשְׁתּוּן הַשְׁתָּא מִמַּדְבְּרָא, לְמֵיתֵי לְיִשׁוּבָא. אָמַר לֵיהּ הַהוּא סָבָא, בִּשְׁאֶלְתָּא דָּא, יְדַעְנָא דְּחָכְמְתָא גַּבָּךְ, וּמִילָּךְ מָטוּ לִרְקִיעֵי דְּחָכְמְתָא. (ס"א נטו לתקיעו דחכמתא)

תרגום

שָׂמַח רַבִּי שִׁמְעוֹן, אָמַר, נֵשֵׁב, בְּוַדַּאי הקב"ה שָׁלַח אוֹתְךְ אֵלֵינוּ. אָמַר לוֹ, חַיֶּיךְ שֶׁנִּשְׁמַע דָּבָר מִפִּיךְ, מֵאֵלּוּ הַדְּבָרִים הַחֲדָשִׁים עַתִּיקִים שֶׁנְּטַעְתֶּם שָׁם בַּמִּדְבָּר מֵחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה, וּמַדּוּעַ נִפְרַדְתֶּם עַתָּה מֵהַמִּדְבָּר לָבא לְיִשּׁוּב? אָמַר לוֹ אוֹתוֹ הַזָּקֵן, בִּשְׁאֵלָה זוֹ יָדַעְתִּי שֶׁחָכְמָה אֶצְלְךְ וּדְבָרֶיךְ מַגִּיעִים לִרְקִיעֵי הַחָכְמָה (נוטים לתקיעת הַחָכְמָה).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: חדי רבי שמעון, אמר, נתיב, דודאי קודשא בריך הוא שדרך לגבן. אמר ליה, חייך דנשמע מלה מפומך, מאינון מלין חדתין עתיקין, דנטעתון תמן במדברא, מהאי ירחא שביעאה. ואמאי אתפרשתון השתא ממדברא, למיתי לישובא. אמר ליה ההוא סבא, בשאלתא דא, ידענא דחכמתא גבך, ומילך מטו לרקיעי דחכמתא. (ס"א נטו לתקיעו דחכמתא)

התרגום: שמח רבי שמעון, אמר, נשב, בודאי הקב"ה שלח אותך אלינו. אמר לו, חייך שנשמע דבר מפיך, מאלו הדברים החדשים עתיקים שנטעתם שם במדבר מחדש השביעי הזה, ומדוע נפרדתם עתה מהמדבר לבא לישוב? אמר לו אותו הזקן, בשאלה זו ידעתי שחכמה אצלך ודבריך מגיעים לרקיעי החכמה (נוטים לתקיעת החכמה).

מן המפרשים

מקדש מלך: חדתין עתיקין דנטעתון וכו' בכאן רמז עתיקין לומר שסודות התורה הם מעתיק יומין כמ"ש הזוהר בפ' בראשית וכל מלין דעתיק יומין כולהו רזין עילאין. דנטעתון לרמוז שע"י חדושי התורה עביד אילנא דחיי סחרניה דגנתא כמ"ש בפ' קדושים ולכך אמ"ל…

הסולם: חדי ר' שמעון וכו': שמח ר"ש, אמר, נשב, כי ודאי הקב"ה שלחך אלינו. אמר לו, חייך, שנשמע דבר מפיך מאלו דברים חדשים ישנים, שנטעתם שם במדבר מחודש השביעי הזה. ולמה נפרדת עתה מן המדבר לבא לישוב. אמר לו זקן ההוא, בשאלה זו, יודע אני…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר