ממלכת הזוהר › זוהר › תצוה › מאמר 7: את חג המצות תשמר - סוד ספירת העמר וחג השבועות › פיסקה 2 (קפג ע"א)

וכפר בעדו ובעד ביתו - מקדש עצמו תחלה ואחר כך מקדש ביתו בחשבון העמר

תצוה · את חג המצות תשמר - סוד ספירת העמר וחג השבועות · מאמר 7 · פיסקה 2 · דף קפג ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, כְּתִיב ׳וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וְגוֹ'׳ (ויקרא טז, ו), מַאן דִּיְכַפֵּר, אִצְטְרִיךְ (נ"א לכפרא) עָלֵיהּ בְּקַדְמִיתָא, וּבָתַר עַל בֵּיתֵיהּ. כְּגַוְונָא דָּא, הַאי דַּרְגָּא, שָׁאֲרִי לְאִתְקַדְּשָׁא וּלְנָפְקָא בִּקְדוּשָׁה, לְכַפְּרָא עָלֵיהּ, וְכֵיוָן דְּאִיהוּ אִתְקַדָּשׁ, בָּעֵי לְכַפָּרָא עַל בֵּיתֵיהּ, וּלְקַדְּשָׁא לוֹן, וְעַל דָּא נַחְתָּא לְתַתָּא לְקַדְּשָׁא בֵּיתֵיהּ. וּבְמָּה מְקַדֵּשׁ לוֹן, בְּיִשְׂרָאֵל דִּלְתַתָּא. בְּחוּשְׁבָּנָא דְעוֹמֵר וְכֵיוָן דְּאִלֵּין מִתְקַדְשָׁאן, בָּעֵינָן לְסַלְּקָא לָהּ לְעֵילָּא, דְּהָא כַּד בֵּיתָא דְּמַטְרוֹנִיתָא אִתְקַדְשַׁת, כְּדֵין סַלְקַת לְעֵילָּא, לְאִתְקַשְּׁרָא בְּאִינּוּן יוֹמִין עִלָּאִין לְעֵילָּא.

תרגום

בֹּא וּרְאֵה, כָּתוּב ׳וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וְגוֹ'׳ (ויקרא טז, ו). מִי שֶׁיְּכַפֵּר צָרִיךְ (לְכַפֵּר) עַל עַצְמוֹ תְחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ עַל בֵּיתוֹ. כְּדֻגְמַת זֶה, מַדְרֵגָה זוֹ מַתְחִילָה לְהִתְקַדֵּשׁ וְלָצֵאת בִּקְדֻשָּׁה לְכַפֵּר עָלָיו, וְכֵיוָן שֶׁהוּא הִתְקַדֵּשׁ, צָרִיךְ לְכַפֵּר עַל בֵּיתוֹ וּלְקַדֵּשׁ אוֹתָם, וְעַל זֶה יוֹרֵד לְמַטָּה לְקַדֵּשׁ בֵּיתוֹ. וּבַמֶּה מְקַדֵּשׁ אוֹתָם? בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁלְּמַטָּה, בְּחֶשְׁבּוֹן הָעֹמֶר. וְכֵיוָן שֶׁאֵלּוּ מִתְקַדְּשִׁים, צְרִיכִים לְהַעֲלוֹת אוֹתָהּ לְמַעְלָה. שֶׁהֲרֵי כַּאֲשֶׁר בֵּית הַמַּטְרוֹנִיתָא מִתְקַדֵּשׁ, אָז עוֹלָה לְמַעְלָה, לְהִתְקַשֵּׁר בְּאֵלּוּ הַיָּמִים הָעֶלְיוֹנִים לְמַעְלָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, כתיב ׳וכפר בעדו ובעד ביתו וגו'׳ (ויקרא טז, ו), מאן דיכפר, אצטריך (נ"א לכפרא) עליה בקדמיתא, ובתר על ביתיה. כגוונא דא, האי דרגא, שארי לאתקדשא ולנפקא בקדושה, לכפרא עליה, וכיון דאיהו אתקדש, בעי לכפרא על ביתיה, ולקדשא לון, ועל דא נחתא לתתא לקדשא ביתיה. ובמה מקדש לון, בישראל דלתתא. בחושבנא דעומר וכיון דאלין מתקדשאן, בעינן לסלקא לה לעילא, דהא כד ביתא דמטרוניתא אתקדשת, כדין סלקת לעילא, לאתקשרא באינון יומין עלאין לעילא.

התרגום: בא וראה, כתוב ׳וכפר בעדו ובעד ביתו וגו'׳ (ויקרא טז, ו). מי שיכפר צריך (לכפר) על עצמו תחלה, ואחר כך על ביתו. כדגמת זה, מדרגה זו מתחילה להתקדש ולצאת בקדשה לכפר עליו, וכיון שהוא התקדש, צריך לכפר על ביתו ולקדש אותם, ועל זה יורד למטה לקדש ביתו. ובמה מקדש אותם? בישראל שלמטה, בחשבון העמר. וכיון שאלו מתקדשים, צריכים להעלות אותה למעלה. שהרי כאשר בית המטרוניתא מתקדש, אז עולה למעלה, להתקשר באלו הימים העליונים למעלה.

מן המפרשים

מקדש מלך: בעי לכפרא על ביתי' פי' היכלות המ'. ה"ג ובמה מקדש לון בישראל דלתתא בחושבנא דעומר ור"ל ע"י מי מתקדשים היכלותיה ואמר ע"י ישראל שסופרים העומר יומין עילאין. פירש הארות זעיר:

הסולם: ת"ח כתיב וכפר וגו': בוא וראה, כתוב וכפר בעדו ובעד ביתו וגו ', להורות, שמי שמכפר, צריך לכפר על עצמו תחילה, ואח"כ על ביתו, כעין זה, מדרגה זו, דהיינו המלכות, התחילה להתקדש ולצאת בקדושה, בלילה הא' דפסח, כדי לכפר על עצמה, וכיון…

אור יקר: לכפרא על ביתיה צריך לכפרא על גרמיה תחלה, וכך התפארת באה לגאול ולטהר המלכות, אם כן צריך שימשיך הקדושה על עצמו, ומשם ימשיך הקדושה על המלכות, לכך לפתוח הקדושה בה פתח בו, לכך פתח בהלל גמור מפני שפתיחת יום ראשון התפארת מתקדש עמה,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר