ממלכת הזוהר › זוהר › תצוה › מאמר 7: את חג המצות תשמר - סוד ספירת העמר וחג השבועות › פיסקה 1 (קפב ע"ב)

את חג המצות תשמר - שבעת ימים אלו תחתונים לימי סכות העליונים מצת חסר ו'

תצוה · את חג המצות תשמר - סוד ספירת העמר וחג השבועות · מאמר 7 · פיסקה 1 · דף קפב ע"ב

לשון הזוהר

׳אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר׳ - הַאי אִיהוּ אֲתָר דְּאִקְרֵי שָׁמוֹר. וּבְּגִין כָּךְ כְּתִיב, ׳אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ׳. ׳שִׁבְעַת יָמִים׳ אִלֵּין, לָאו אִינּוּן כְּשִׁבְעַת הַיָּמִים דְּסֻכּוֹת, דְּאִינּוּן עִלָּאִין וְאִלֵּין תַּתָּאִין. וְעַל דָּא, בְּאִינּוּן הַלֵּל גָּמוּר, וּבְהָנִי לָאו הַלֵּל גָּמוּר, וְעַל דְּאִינּוּן לְתַתָּא, ׳שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת׳. מַצֹּת כְּתִיב חָסֵר בְּלָא ו', דְּעַד לָא שָׁרָאן אִינּוּן יוֹמִין עִלָּאִין, רָזָא דְּו'. וְאִי תֵּימָא, כֵּיוָן דְּהַאי רָזָא דְּחַג הַמַּצּוֹת אִתְקַדָּשׁ, אֲמַאי נַחְתָּא, דְּהָא תָּנֵינָן מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלָא מוֹרִידִין, אֲמַאי נַחְתָּא לְתַתָּא בְּאִינּוּן יוֹמִין תַּתָּאִין.

תרגום

׳אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר׳ (שמות כג, טו) - זֶהוּ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא שָׁמוֹר. וּמִפְּנֵי כֵן כָּתוּב ׳אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר, שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךְ׳ - ׳שִׁבְעַת יָמִים׳ אֵלּוּ אֵינָם כְּשִׁבְעַת הַיָּמִים שֶׁל סֻכּוֹת, שֶׁהֵם עֶלְיוֹנִים, וְאֵלּוּ תַחְתּוֹנִים. וְעַל זֶה, בְּאֵלּוּ הַלֵּל גָּמוּר, וּבְאֵלּוּ אֵין הַלֵּל גָּמוּר, וְעַל שֶׁהֵם לְמַטָּה - ׳שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת׳ - מַצּת כָּתוּב חָסֵר בְּלִי אוֹת ו', שֶׁטֶּרֶם שׁוֹרִים אֵלּוּ הַיָּמִים הָעֶלְיוֹנִים, סוֹד אוֹת ו'. וְאִם תֹּאמַר, כֵּיוָן שֶׁסּוֹד זֶה שֶׁל ׳חַג הַמַּצּוֹת׳ הִתְקַדֵּשׁ, מַדּוּעַ יוֹרֶדֶת? שֶׁהֲרֵי לָמַדְנוּ, מַעֲלִים בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִים. וּמַדּוּעַ יוֹרֶדֶת לְמַטָּה בְּאֵלּוּ הַיָּמִים הַתַּחְתּוֹנִים?

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳את חג המצות תשמר׳ - האי איהו אתר דאקרי שמור. ובגין כך כתיב, ׳את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתיך׳. ׳שבעת ימים׳ אלין, לאו אינון כשבעת הימים דסכות, דאינון עלאין ואלין תתאין. ועל דא, באינון הלל גמור, ובהני לאו הלל גמור, ועל דאינון לתתא, ׳שבעת ימים תאכל מצות׳. מצת כתיב חסר בלא ו', דעד לא שראן אינון יומין עלאין, רזא דו'. ואי תימא, כיון דהאי רזא דחג המצות אתקדש, אמאי נחתא, דהא תנינן מעלין בקדש ולא מורידין, אמאי נחתא לתתא באינון יומין תתאין.

התרגום: ׳את חג המצות תשמר׳ (שמות כג, טו) - זהו מקום שנקרא שמור. ומפני כן כתוב ׳את חג המצות תשמר, שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך׳ - ׳שבעת ימים׳ אלו אינם כשבעת הימים של סכות, שהם עליונים, ואלו תחתונים. ועל זה, באלו הלל גמור, ובאלו אין הלל גמור, ועל שהם למטה - ׳שבעת ימים תאכל מצות׳ - מצת כתוב חסר בלי אות ו', שטרם שורים אלו הימים העליונים, סוד אות ו'. ואם תאמר, כיון שסוד זה של ׳חג המצות׳ התקדש, מדוע יורדת? שהרי למדנו, מעלים בקדש ולא מורידים. ומדוע יורדת למטה באלו הימים התחתונים?

מן המפרשים

מקדש מלך: אמאי נחתא פירש שבליל פסח נכנסו כל המוחין בזעיר ומשם למלכות וא"כ אמאי אח"כ אנו עושים חשבון העומר להתחיל ממטה למעלה: ה"ג מאן דיכפר אצטריך עליה וכו':

אור החמה: כיון דהאי רזא וגו' נראה דהכי פריך כיון דהאי רזא בחג המצות אתקדש מהקדש העליון בקדושת י"ט ראשון הלל גמור אמאי נחתא שאר הימים לתתא שחזר להיות הלל שאינו גמור:

הסולם: את חג המצות תשמר: זה הוא מקום שנקרא שמור. דהיינו המלכות הנקראת שמור, ומשום זה כתוב, את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתיך. שבעת ימים אלו של חג המצות, אינם כשבעת הימים של סוכות, כי של סוכות המה עליונים דהיינו ז"ס…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: