ממלכת הזוהר › זוהר › תצוה › מאמר 14: ובעשור לחדש השביעי - סוד יום הכפורים העולה למאה ולשבעים › פיסקה 2 (קפה ע"ב)

הזקן שאל את רשבי למה עולה למאה ולא לשבעים - ידעתי שחכם אתה

תצוה · ובעשור לחדש השביעי - סוד יום הכפורים העולה למאה ולשבעים · מאמר 14 · פיסקה 2 · דף קפה ע"ב

לשון הזוהר

אַהְדָּר הַאי סָבָא רֵישֵׁיהּ לָקֳבְלֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְאָמַר לֵיהּ, (רבי שמעון) הָא יָדַעְנָא דִּשְׁאֶלְתָּא תִּבָּעֵי בְּהַאי, ׳בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי׳. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן וַדַּאי, (ס"א דא בעשירי יאות הוא, והכי הוא, אבל בעשור אמאי וכו') בֶּעָשׂוֹר יֵאוֹת הוּא. אִי הָכִי הוּא, אֲמַאי סָלִיק לְמֵאָה, וְהָא מִקְרָא לָא אִתְחָזֵי, אֶלָּא דְּסָלִיק לְשִׁבְעִין, מַשְׁמַע דִּכְתִּיב ׳בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי׳, וְכַד מְעַשְּׂרֵי לְשְׁבִיעָאָה עֶשֶׂר זִמְנִין, הָא וַדַּאי סָלִיק לְשִׁבְעִין. אֲמַר לֵיהּ, עַל דָּא אַהֲדַרְנָא רֵישָׁא לְגַבָּךְ, דְּהָא יָדַעְנָא דְּחַכִּימָא אַנְתְּ.

תרגום

הֶחֱזִיר הַזָּקֵן הַזֶּה רֹאשׁוֹ כְּנֶגֶד רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְאָמַר לוֹ, (רַבִּי שִׁמְעוֹן) הֲרֵי יָדַעְתִּי שֶׁשְּׁאֵלָה תַקְשֶׁה בְכָאן, ׳בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי׳. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן, וַדַּאי, (זֶה בעשירי נָכוֹן הוּא וְכֵן הוּא, אֲבָל בֶּעָשׂוֹר מַדּוּעַ וכו') בֶּעָשׂוֹר נָכוֹן הוּא. אִם כָּךְ הוּא, מַדּוּעַ עוֹלֶה לְמֵאָה? וַהֲרֵי מֵהַפָּסוּק לֹא נִרְאֶה, אֶלָּא שֶׁעוֹלֶה לְשִׁבְעִים, מִמַּשְׁמָע שֶׁכָּתוּב ׳בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי׳. וְכַאֲשֶׁר מְעַשְּׂרִים לַשְּׁבִיעִי עֶשֶׂר פְּעָמִים, הֲרֵי וַדַּאי עוֹלֶה לְשִׁבְעִים. אָמַר לוֹ, עַל זֶה הֶחֱזַרְתִּי רֹאשִׁי כְלַפֶּיךְ, שֶׁהֲרֵי יָדַעְתִּי שֶׁחָכָם אַתָּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אהדר האי סבא רישיה לקבליה דרבי שמעון, ואמר ליה, (רבי שמעון) הא ידענא דשאלתא תבעי בהאי, ׳בעשור לחדש השביעי׳. אמר ליה רבי שמעון ודאי, (ס"א דא בעשירי יאות הוא, והכי הוא, אבל בעשור אמאי וכו') בעשור יאות הוא. אי הכי הוא, אמאי סליק למאה, והא מקרא לא אתחזי, אלא דסליק לשבעין, משמע דכתיב ׳בעשור לחדש השביעי׳, וכד מעשרי לשביעאה עשר זמנין, הא ודאי סליק לשבעין. אמר ליה, על דא אהדרנא רישא לגבך, דהא ידענא דחכימא אנת.

התרגום: החזיר הזקן הזה ראשו כנגד רבי שמעון, ואמר לו, (רבי שמעון) הרי ידעתי ששאלה תקשה בכאן, ׳בעשור לחדש השביעי׳. אמר לו רבי שמעון, ודאי, (זה בעשירי נכון הוא וכן הוא, אבל בעשור מדוע וכו') בעשור נכון הוא. אם כך הוא, מדוע עולה למאה? והרי מהפסוק לא נראה, אלא שעולה לשבעים, ממשמע שכתוב ׳בעשור לחדש השביעי׳. וכאשר מעשרים לשביעי עשר פעמים, הרי ודאי עולה לשבעים. אמר לו, על זה החזרתי ראשי כלפיך, שהרי ידעתי שחכם אתה.

מן המפרשים

הסולם: אהדר האי סבא וכו' : החזיר סבא ההוא ראשו כנגד ר"ש, ואמר לו, יודע אני שיש לך שאלה בכתוב, הזה, בעשור לחדש השביעי. א"ל ר"ש ודאי, בעשור, יפה הוא מה שאמרת שיורה על עשר, אבל אם כן הוא, למה עולה למאה, והרי מן הכתוב אינו משמע אלא שעולה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר