ממלכת הזוהר › זוהר › תצוה › מאמר 13: השעיר לעזאזל נותן חלק לסטרא אחרא - סוד המטרוניתא והמלך ביום כפור › פיסקה 4 (קפה ע"א)

כשהאמא העליונה עולם הבא באה להיכל התחתון דין שלא ימצא המקטרג לפניה

תצוה · השעיר לעזאזל נותן חלק לסטרא אחרא - סוד המטרוניתא והמלך ביום כפור · מאמר 13 · פיסקה 4 · דף קפה ע"א

לשון הזוהר

דְּהָא כַּד עָלְמָא דְּאָתֵי, עָאל לְהֵיכָלָא דְּעָלְמָא תַּתָּאָה, וְאַשְׁכַּח דְּחַדֵּי עָלְמָא תַּתָּאָה עִם בְּנוֹי בְּהַהִיא סְעוּדָתָא עִלָּאָה, כְּדֵין אִיהוּ בָּרִיךְ פַּתוֹרָא, וְעָלְמִין כֻּלְּהוּ מִתְבָּרְכִין, וְכָל חִידוּ וְכָל נְהִירוּ דְּאַנְפִּין אִשְׁתְּכָחוּ תַּמָּן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳לִפְנֵי יהו"ה תִּטְהָרוּ׳ (ויקרא טז). (ק' ע"ב) כְּתִיב ׳וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים גּוֹרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַיהו"ה וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל׳ (ויקרא טז, ח). דָּא אִיהוּ הַהוּא חֶדְוָה דְּהַהוּא דַּלְטוֹרָא, בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָטִיל עִמֵּיהּ גּוֹרָל, וְזַמִּין לֵיהּ, וְלָא יָדַע דְּנוּר דָּלִיק אַטִּיל עַל רֵישֵׁיהּ, וְעַל עַמָּא דִּילֵיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳כִּי גֶחָלִים אַתָּה חוֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ׳ (משלי כה, כב).

תרגום

שֶׁהֲרֵי כַּאֲשֶׁר הָעוֹלָם הַבָּא נִכְנָס לַהֵיכָל שֶׁל הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן וּמוֹצֵא שֶׁשָּׂמֵחַ הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן עִם בָּנָיו בַּסְּעוּדָה הָעֶלְיוֹנָה הַהִיא, אָז הוּא מְבָרֵךְ הַשֻּׁלְחָן, וְהָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם מִתְבָּרְכִים, וְכָל שִׂמְחָה וְכָל הֶאָרַת הַפָּנִים נִמְצָאוֹת שָׁם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ׳ (שמות כז, כא). כָּתוּב ׳וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל׳ (ויקרא טז, ח) - זוֹהִי הַשִּׂמְחָה הַהִיא שֶׁל הַמְקַטְרֵג הַהוּא, מִשּׁוּם שהקב"ה יַפִּיל עִמּוֹ גוֹרָל, וּמַזְמִין אוֹתוֹ, וְלֹא יוֹדֵעַ שֶׁאֵשׁ דּוֹלֶקֶת שָׂם עַל רֹאשׁוֹ וְעַל הָעָם שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ׳ (משלי כה).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דהא כד עלמא דאתי, עאל להיכלא דעלמא תתאה, ואשכח דחדי עלמא תתאה עם בנוי בההיא סעודתא עלאה, כדין איהו בריך פתורא, ועלמין כלהו מתברכין, וכל חידו וכל נהירו דאנפין אשתכחו תמן. הדא הוא דכתיב, ׳לפני יהו"ה תטהרו׳ (ויקרא טז). (ק' ע"ב) כתיב ׳ונתן אהרן על שני השעירים גורלות גורל אחד ליהו"ה וגורל אחד לעזאזל׳ (ויקרא טז, ח). דא איהו ההוא חדוה דההוא דלטורא, בגין דקודשא בריך הוא יטיל עמיה גורל, וזמין ליה, ולא ידע דנור דליק אטיל על רישיה, ועל עמא דיליה, כמה דאת אמר ׳כי גחלים אתה חותה על ראשו׳ (משלי כה, כב).

התרגום: שהרי כאשר העולם הבא נכנס להיכל של העולם התחתון ומוצא ששמח העולם התחתון עם בניו בסעודה העליונה ההיא, אז הוא מברך השלחן, והעולמות כלם מתברכים, וכל שמחה וכל הארת הפנים נמצאות שם. זהו שכתוב ׳לפני ה' תטהרו׳ (שמות כז, כא). כתוב ׳ונתן אהרן על שני השעירם גרלות גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל׳ (ויקרא טז, ח) - זוהי השמחה ההיא של המקטרג ההוא, משום שהקב"ה יפיל עמו גורל, ומזמין אותו, ולא יודע שאש דולקת שם על ראשו ועל העם שלו, כמו שנאמר ׳כי גחלים אתה חתה על ראשו׳ (משלי כה).

מן המפרשים

הסולם: דהא כד עלמא וכו' : כי כשעולם הבא, שהיא בינה נכנס אל ההיכל של עולם התחתון, שהיא מלכות, ונמצא עולם התחתון, שהוא שמח עם בניו בסעודה ההיא העליונה, הנמשכת מבינה, אז הבינה, מברך השלחן, והעולמות כולם מתברכים, וכל שמחה וכל הארת פנים…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: