משל למלך שקרא לשוטר שידע שכעס עליו ואחר שהתפיס עשה לו סעודה נסתרת
תצוה · השעיר לעזאזל נותן חלק לסטרא אחרא - סוד המטרוניתא והמלך ביום כפור · מאמר 13 · פיסקה 2 · דף קפה ע"א
לשון הזוהר
אֶלָּא לְמַלְכָּא דְּהֲוָה אַרְגִּיז עַל בְּרֵיהּ, קָרָא לְסַנְטִירָא, הַהוּא דְּעָבִיד דִּינָא בִּבְנֵי נָשָׁא תָּדִיר, בְּגִין דְּיִזְדָּמַּן לְמֶעְבַּד דִּינָא בִּבְרֵיהּ. הַהוּא סַנְטִירָא חַדֵּי, וְעָאל בְּבֵי מַלְכָּא לְמֵיכַל תַּמָּן, כֵּיוָן דְּאַשְׁגַּח בֵּיהּ בְּרֵיהּ, אָמַר, וַדַּאי לָא עָאל סַנְטִירָא דָּא בְּבֵי אַבָּא, אֶלָּא בְּגִין דְּאַרְגִּיז מַלְכָּא עָלַי. מָה עָבֵד, אָזַל וְאִתְפְּיָיס בַּהֲדֵיהּ. כֵּיוָן דְּאִתְפָּיַיס בַּהֲדֵיהּ, פָּקִיד מַלְכָּא לְמֶעְבַּד סְעוּדָתָא עִלָּאָה לֵיהּ וְלִבְרִיהּ, וּפָקִיד דְּלָא יָדַע בֵּיהּ הַהוּא סַנְטִירָא. לְבָתַר עָאל הַהוּא סַנְטִירָא. אָמַר מַלְכָּא הַשְׁתָּא אִי יִנְדַּע דָּא, מִסְּעוּדָתָא עִלָּאָה דְּאַתְקִינִית לִי וְלִבְרִי, יִתְעַרְבֵּב פָּתוֹרָא. מָה עֲבַד. קָרָא לַמְּמָנָא עַל סְעוּדָתָא, אָמַר לֵיהּ, אַתְקִין מִדִי, וּתְשָׁוֵי קַמָּאי, וּתְשָׁוֵי קַמֵּיהּ דְּהַהוּא סַנְטִירָא, בְּגִין דְּיַחְשִׁיב דְּסָעִיד קַמָּאי מִדִּילִי, וְלָא יִנְדַּע בְּהַהִיא סְעוּדָתָא יַקִּירָא דְּחֶדְוָה דִּילִי וְדִבְרִי, וְיִטּוֹל הַהוּא חוּלָקָא וְיֵזִיל לֵיהּ, וְיִתְפְּרַשׁ מִחֶדְוָה דִּסְעוּדָתָא דִּילָן. וְאִי לָאו דְּמַלְכָּא עָבִיד הָכִי, לָא יִתְפְּרַשׁ הַהוּא סַנְטִירָא מִבֵּי מַלְכָּא.
תרגום
אֶלָּא, לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה כּוֹעֵס עַל בְּנוֹ, קָרָא לַשּׁוֹטֵר, זֶה שֶׁעוֹשֶׂה דִּין בִּבְנֵי אָדָם תָּמִיד, כְּדֵי שֶׁיִּתְכּוֹנֵן לַעֲשׂוֹת דִּין בִּבְנוֹ. הַשּׁוֹטֵר הַהוּא שָׂמַח, וְנִכְנַס לְבֵית הַמֶּלֶךְ לֶאֱכֹל שָׁם. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ בְנוֹ, אָמַר, וַדַּאי לֹא נִכְנַס הַשּׁוֹטֵר הַזֶּה בְּבֵית אָבִי אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁכָּעַס הַמֶּלֶךְ עָלַי. מֶה עָשָׂה? הָלַךְ וְהִתְפַּיֵּס עִמּוֹ. וּמִשּׁוּם שֶׁהִתְפַּיֵּס עִמּוֹ, צִוָּה הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת סְעוּדָה עֶלְיוֹנָה לוֹ וְלִבְנוֹ, וְצִוָּה שֶׁלֹּא יֵדַע בּוֹ הַשּׁוֹטֵר הַהוּא. לְבַסּוֹף נִכְנַס הַשּׁוֹטֵר הַהוּא. אָמַר הַמֶּלֶךְ, עַתָּה אִם יֵדַע זֶה מֵהַסְּעוּדָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהֵכַנְתִּי לִי וְלִבְנִי, יִתְבַּלְבֵּל הַשֻּׁלְחָן. מֶה עָשָׂה? קָרָא לַמְמֻנֶּה עַל הַסְּעוּדָה וְאָמַר לוֹ, תָּכִין מַשֶּׁהוּ וְתָשִׂים לְפָנַי, וְתָשִׂים לִפְנֵי הַשּׁוֹטֵר הַהוּא, כְּדֵי שֶׁיַּחְשֹׁב שֶׁסּוֹעֵד לְפָנַי מִשֶּׁלִּי, וְלֹא יֵדַע מֵהַסְּעוּדָה הַחֲשׁוּבָה הַהִיא שֶׁל שִׂמְחָה שֶׁלִּי וְשֶׁל בְּנִי, וְיִקַּח הַחֵלֶק הַהוּא וְיֵלֵךְ לוֹ, וְיִתְרַחֵק מֵהַשִּׂמְחָה שֶׁל הַסְּעוּדָה שֶׁלָּנוּ. וְאִם לֹא שֶׁעָשָׂה הַמֶּלֶךְ כָּךְ, לֹא יִתְרַחֵק הַשּׁוֹטֵר הַהוּא מִבֵּית הַמֶּלֶךְ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אלא למלכא דהוה ארגיז על בריה, קרא לסנטירא, ההוא דעביד דינא בבני נשא תדיר, בגין דיזדמן למעבד דינא בבריה. ההוא סנטירא חדי, ועאל בבי מלכא למיכל תמן, כיון דאשגח ביה בריה, אמר, ודאי לא עאל סנטירא דא בבי אבא, אלא בגין דארגיז מלכא עלי. מה עבד, אזל ואתפייס בהדיה. כיון דאתפייס בהדיה, פקיד מלכא למעבד סעודתא עלאה ליה ולבריה, ופקיד דלא ידע ביה ההוא סנטירא. לבתר עאל ההוא סנטירא. אמר מלכא השתא אי ינדע דא, מסעודתא עלאה דאתקינית לי ולברי, יתערבב פתורא. מה עבד. קרא לממנא על סעודתא, אמר ליה, אתקין מדי, ותשוי קמאי, ותשוי קמיה דההוא סנטירא, בגין דיחשיב דסעיד קמאי מדילי, ולא ינדע בההיא סעודתא יקירא דחדוה דילי ודברי, ויטול ההוא חולקא ויזיל ליה, ויתפרש מחדוה דסעודתא דילן. ואי לאו דמלכא עביד הכי, לא יתפרש ההוא סנטירא מבי מלכא.
התרגום: אלא, למלך שהיה כועס על בנו, קרא לשוטר, זה שעושה דין בבני אדם תמיד, כדי שיתכונן לעשות דין בבנו. השוטר ההוא שמח, ונכנס לבית המלך לאכל שם. כיון שראה אותו בנו, אמר, ודאי לא נכנס השוטר הזה בבית אבי אלא משום שכעס המלך עלי. מה עשה? הלך והתפיס עמו. ומשום שהתפיס עמו, צוה המלך לעשות סעודה עליונה לו ולבנו, וצוה שלא ידע בו השוטר ההוא. לבסוף נכנס השוטר ההוא. אמר המלך, עתה אם ידע זה מהסעודה העליונה שהכנתי לי ולבני, יתבלבל השלחן. מה עשה? קרא לממנה על הסעודה ואמר לו, תכין משהו ותשים לפני, ותשים לפני השוטר ההוא, כדי שיחשב שסועד לפני משלי, ולא ידע מהסעודה החשובה ההיא של שמחה שלי ושל בני, ויקח החלק ההוא וילך לו, ויתרחק מהשמחה של הסעודה שלנו. ואם לא שעשה המלך כך, לא יתרחק השוטר ההוא מבית המלך.
מן המפרשים
הסולם: אלא למלכא דהוה וכו' : ומשיב, אלא דומה למלך שכעס על בנו, קרא לסנטר ההוא. שעושה תמיד דין בבני אדם, כדי שיבא לעשות דין בבנו. סנטר ההוא שמח ונכנס לבית המלך לאכול שם. כיון שהביט בו בנו, אמר, ודאי לא בא סנטר הזה בבית אבי, אלא משום…
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: כגוונא דא דינא דנוקבא וכו' בס"הכ מיישב שנראה קשה עם מ"ש בספרא דצניעותא דדינין דנוקבא נייחין ברישא ותקיפין בסופא והכא אמר שרישא קשה וסיפי' רך. ותירץ דהכא איירי בכח שיש לה בפעולת' שבתחלה פועלת דיניה באומץ מפני שהיא מלאה מן הכח…