כלם מתישבים - ואתה הקרב אליך ליחד עמו ואתה תדבר ברוח הקדש המדברת בתוכם
תצוה · ואתה תצוה את בני ישראל - סוד ואתה המיחד שכינה ומעשה המשכן · מאמר 1 · פיסקה 4 · דף קעט ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ, כֻּלְּהוּ מִתְיַישְּׁבָן נִינְהוּ. ׳וְאַתָּה הַקְּרֵב אֵלֶיךָ׳: לְיַחֲדָא בַּהֲדֵיהּ, וּלְקָרְבָא בַּהֲדֵיהּ, רָזָא דִּשְׁמָא קַדִישָׁא כְּדְקָא יֵאוֹת. ׳וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב׳ - בְּגִין דְּכֻלְּהוּ לָא אַתְיָין לְמֶעְבַּד עֲבִידְתָּא, עַד דְּרוּחַ קֻדְשָׁא מְמַלְּלָא בְּגַוַּויְיהוּ, וְלָחַשׁ לוֹן בִּלְחִישׁוּ, וּכְדֵין עַבְדֵי עֲבִידְתָּא. ׳וְאַתָּה תְּצַוֵּה אֶת בְּנִי יִשְׂרָאֵל׳ - רוּחַ קֻדְשָׁא פַּקְדָא עָלַיְיהוּ, וְאַנְהִיר עָלַיְיהוּ, לְמֶעְבַּד עוֹבָדָא בִּרְעוּתָא שְׁלִים. ׳וְאַתָּה קַח לְךָ׳: כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. (דכתיב) ׳וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ׳, וְהָנִי כֻּלְּהוּ, הָכָא בְּעוֹבָדָא דְּמַשְׁכְּנָא. דְּכֹלָּא אִתְעָבִיד בְּרָזָא דָּא.
תרגום
אָמַר לוֹ, כֻּלָּם מִתְיַשְּׁבִים הֵם. ׳וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךְ׳ - לְיַחֵד עִמּוֹ וּלְקָרֵב אֶצְלוֹ סוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ. ׳וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב׳ (שמות כח, ג) - לְפִי שֶׁכֻּלָּם לֹא בָאוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה עַד שֶׁרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְדַבֶּרֶת בְּתוֹכָם וְלוֹחֶשֶׁת לָהֶם בְּלַחַשׁ, וְאָז עוֹשִׂים עֲבוֹדָתָם. ׳וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ (שמות כז, כ) - רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְצַוָּה עֲלֵיהֶם וּמְאִירָה עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה בְּרָצוֹן שָׁלֵם. ׳וְאַתָּה קַח לְךְ׳ - כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, (שֶׁכָּתוּב) ׳וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךְ׳ (שמות כח, א) - וְאֵלֶּה כֻּלָּם כָּאן בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַמִּשְׁכָּן. שֶׁהַכֹּל נַעֲשָׂה בְּסוֹד זֶה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר ליה, כלהו מתיישבן נינהו. ׳ואתה הקרב אליך׳: ליחדא בהדיה, ולקרבא בהדיה, רזא דשמא קדישא כדקא יאות. ׳ואתה תדבר אל כל חכמי לב׳ - בגין דכלהו לא אתיין למעבד עבידתא, עד דרוח קדשא ממללא בגווייהו, ולחש לון בלחישו, וכדין עבדי עבידתא. ׳ואתה תצוה את בני ישראל׳ - רוח קדשא פקדא עלייהו, ואנהיר עלייהו, למעבד עובדא ברעותא שלים. ׳ואתה קח לך׳: כמה דאוקימנא. (דכתיב) ׳ואתה הקרב אליך׳, והני כלהו, הכא בעובדא דמשכנא. דכלא אתעביד ברזא דא.
התרגום: אמר לו, כלם מתישבים הם. ׳ואתה הקרב אליך׳ - ליחד עמו ולקרב אצלו סוד השם הקדוש כמו שצריך. ׳ואתה תדבר אל כל חכמי לב׳ (שמות כח, ג) - לפי שכלם לא באו לעשות מעשה עד שרוח הקדש מדברת בתוכם ולוחשת להם בלחש, ואז עושים עבודתם. ׳ואתה תצוה את בני ישראל׳ (שמות כז, כ) - רוח הקדש מצוה עליהם ומאירה עליהם לעשות מעשה ברצון שלם. ׳ואתה קח לך׳ - כמו שפרשנו, (שכתוב) ׳ואתה הקרב אליך׳ (שמות כח, א) - ואלה כלם כאן במעשה של המשכן. שהכל נעשה בסוד זה.
מן המפרשים
אור החמה: ואתה תצוה ת' לנקבה רוח הקדש פקדא עלייהו ומעורר לבם לגמור ואתה קח לך היינו כענין ואתה הקרב שמצוה למרע"ה שיכוון לבו אל הייחוד שלם בענין המצוה ההיא וקשה מה טעם ואתה ואתה במשכן ולא בשאר מצות לז"א והני כלהו הכא בעובדא דמשכנא וגומר…
אור יקר: את בני ישראל, רוח קודשא פקדא עלייהו למעבד ברעותא שלים,
הסולם: אמר ליה כלהו וכו' : אמר ליה ר"ש כולם הם מתישבים, ואתה הקרב אליך, פירושו, שאמר למשה שיקרב את ואתה שהוא ז"א ונוקבא אל אהרן, דהיינו ליחד בו ולקרב אליו סוד השם הקדוש ואתה כראוי. ועל דרך זה, ואתה תדבר אל כל חכמי לב, פירושו שידבר…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: