ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 91: מאמר קו המדה - סוד היחוד ומדידות בוציצא דקרדינותא בכל דרגות האמונה › פיסקה 6 (נב ע"א)

הארת המחשבה הסתומה המכה בהארת הפריסה - ונעשו תשעה היכלות

תיקוני זוהר · מאמר קו המדה - סוד היחוד ומדידות בוציצא דקרדינותא בכל דרגות האמונה · מאמר 91 · פיסקה 6 · דף נב ע"א

לשון הזוהר

זהר, פרשת פקודי, דף רס״ח ע״ב אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, אֲרֵימִית יְדַי בִּצְלוֹתִין לְעֵילָּא, דְּכַד רְעוּתָא עִלָּאָה, לְעֵילָּא לְעֵילָּא, קַיְּימָא עַל הַהוּא רְעוּתָא דְּלָא אִתְיְידַיע, וְלָא אִתְפַּס לְעָלְמִין, רֵישָׁא דְּסָתִים יַתִּיר לְעֵילָּא, וְהַהוּא רֵישָׁא אַפִּיק מַה דְּאַפִּיק, וְלָא יְדִיעַ. וְנָהִיר מַה דְּנָהִיר, כֹּלָּא בִּסְתִּימוּ. רְעוּ דְּמַחֲשָׁבָה עִלָּאָה, לְמִרְדַּף אֲבַתְרֵיהּ, וּלְאִתְנַהֲרָא מִנֵּיהּ, חַד פְּרִיסוּ אִתְפְּרַס, וּמִגּוֹ הַהוּא פְּרִיסָא בִּרְדִּיפוּ דְּהַהִיא מַחֲשָׁבָה עִלָּאָה, מָטֵי וְלָא מָטֵי, עַד הַהוּא פְּרִיסָא נָהִיר מַה דְּנָהִיר. וּכְדֵין הַהוּא מַחֲשָׁבָה עִלָּאָה, נָהִיר בִּנְהִירוּ סָתִים דְּלָא יְדִיעַ. וְהַאי מַחֲשָׁבָה לָא יָדַע. כְּדֵין בָּטַשׁ הַאי נְהִירוּ דְּמַחֲשָׁבָה דְּלָא אִתְיְידַע, ° בִּנְהִירוּ דִּפְרִיסָא דְּקַיְּימָא, ° דְּנָהִיר מִמָּה (דף רס״ט ע״א) דְּלָא יְדִיעַ, וְלָא אִתְיְידַע, וְלָא אִתְגַּלְּיָא. וּכְדֵין, (נ״א האי) דָּא נְהִירוּ דְּמַחֲשָׁבָה דְּלָא אִתְיְידַע, בָּטַשׁ בִּנְהִירוּ דִּפְרִיסָא, וְנָהֲרִין כַּחֲדָא. וְאִתְעָבִידוּ תִּשְׁעָה הֵיכָלִין לְהֵיכָלִין, לָאו אִינּוּן נְהוֹרִין, וְלָאו אִינּוּן רוּחִין, וְלָאו אִינּוּן נִשְׁמָתִין, וְלָא אִית מַאן דְּקַיְּימָא בְּהוּ. רְעוּתָא דְּכָל תֵּשַׁע נְהוֹרִין, קַיְימֵי כֻּלְּהוּ בְּמַחֲשָׁבָה, דְּאִיהִי חַד מִנַּיְיהוּ בְּחוּשְׁבָּנָא, כֻּלְּהוּ לְמִרְדַּף אֲבַתְרַיְיהוּ.

תרגום

זהר, פרשת פקודי, דף רס"ח ע"ב אמר רבי שמעון: הרימותי ידי בתפילה למעלה, שכאשר הרצון העליון למעלה מעלה, עומד על אותו רצון שאינו נודע ואינו נתפס לעולם, ראש הסתום ביותר למעלה. ואותו הראש הוציא מה שהוציא ואינו ידוע. ומאיר מה שמאיר, הכל בסתימה. רצון המחשבה העליונה לרדוף אחריו ולהאיר ממנו, פרישה אחת נפרשה, ומתוך אותה פריסה ברדיפת אותה מחשבה עליונה, מגיע ואינו מגיע, עד אותה פריסה מאיר מה שמאיר. ואז אותה מחשבה עליונה מאירה בהארה סתומה שאינה נודעת, וזו המחשבה אינה יודעת. אז מכה הארה זו של המחשבה שאינה נודעת, בהארת הפריסה העומדת, המאירה ממה (דף רס"ט ע"א) שאינו ידוע ואינו נודע ואינו מתגלה. ואז הארת המחשבה שאינה נודעת מכה בהארת הפריסה, ומאירות כאחת. ונעשו תשעה היכלות להיכלות, אינם אורות, ואינם רוחות, ואינם נשמות, ואין מי שעומד בהם. רצון כל תשעת האורות עומדים כולם במחשבה, שהיא אחת מהם בחשבון, כולם לרדוף אחריהם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: זהר, פרשת פקודי, דף רס״ח ע״ב אמר רבי שמעון, ארימית ידי בצלותין לעילא, דכד רעותא עלאה, לעילא לעילא, קיימא על ההוא רעותא דלא אתיידיע, ולא אתפס לעלמין, רישא דסתים יתיר לעילא, וההוא רישא אפיק מה דאפיק, ולא ידיע. ונהיר מה דנהיר, כלא בסתימו. רעו דמחשבה עלאה, למרדף אבתריה, ולאתנהרא מניה, חד פריסו אתפרס, ומגו ההוא פריסא ברדיפו דההיא מחשבה עלאה, מטי ולא מטי, עד ההוא פריסא נהיר מה דנהיר. וכדין ההוא מחשבה עלאה, נהיר בנהירו סתים דלא ידיע. והאי מחשבה לא ידע. כדין בטש האי נהירו דמחשבה דלא אתיידע, ° בנהירו דפריסא דקיימא, ° דנהיר ממה (דף רס״ט ע״א) דלא ידיע, ולא אתיידע, ולא אתגליא. וכדין, (נ״א האי) דא נהירו דמחשבה דלא אתיידע, בטש בנהירו דפריסא, ונהרין כחדא. ואתעבידו תשעה היכלין להיכלין, לאו אינון נהורין, ולאו אינון רוחין, ולאו אינון נשמתין, ולא אית מאן דקיימא בהו. רעותא דכל תשע נהורין, קיימי כלהו במחשבה, דאיהי חד מנייהו בחושבנא, כלהו למרדף אבתרייהו.

התרגום: זהר, פרשת פקודי, דף רס"ח ע"ב אמר רבי שמעון: הרימותי ידי בתפילה למעלה, שכאשר הרצון העליון למעלה מעלה, עומד על אותו רצון שאינו נודע ואינו נתפס לעולם, ראש הסתום ביותר למעלה. ואותו הראש הוציא מה שהוציא ואינו ידוע. ומאיר מה שמאיר, הכל בסתימה. רצון המחשבה העליונה לרדוף אחריו ולהאיר ממנו, פרישה אחת נפרשה, ומתוך אותה פריסה ברדיפת אותה מחשבה עליונה, מגיע ואינו מגיע, עד אותה פריסה מאיר מה שמאיר. ואז אותה מחשבה עליונה מאירה בהארה סתומה שאינה נודעת, וזו המחשבה אינה יודעת. אז מכה הארה זו של המחשבה שאינה נודעת, בהארת הפריסה העומדת, המאירה ממה (דף רס"ט ע"א) שאינו ידוע ואינו נודע ואינו מתגלה. ואז הארת המחשבה שאינה נודעת מכה בהארת הפריסה, ומאירות כאחת. ונעשו תשעה היכלות להיכלות, אינם אורות, ואינם רוחות, ואינם נשמות, ואין מי שעומד בהם. רצון כל תשעת האורות עומדים כולם במחשבה, שהיא אחת מהם בחשבון, כולם לרדוף אחריהם.

מן המפרשים

מקדש מלך: מן המקבילה בנח מאמר טז, ב (סה.) למרדף אבתריה נ"ב דא"ק: חד פריסו אתפרס נ"ב היינו פרסא שבתוך א"ק שמשם התחיל רד"לא: ברדיפו דההוא מחשבה עילאה נ"ב שהשפעת ומרוצה רדל"א: מטי ולא מטי עד ההוא פרסא היינו פרסא דבגו רדל"א גופיה:

יהל אור: מן המקבילה בנח מאמר טז, ב (סה.) רעו דמחשבה עלאה כו'. ר"ל דמוחא סתימאה כמו הבן מאמו וידוע שהכהן עייל לבית קה"ק לאתברכא מינה וכן מ"ס שם אור החסד דע"י גנוז כנ"ל:

אור החמה: מן המקבילה בנח מאמר טז, א (סה.) אר"ש ארימת ידא בצלותין . בענין נשיאות ידים פי' הרשב"י ע"ה בפ' יתרו [ריש פרשה] על פ' וישא אהרן את ידיו ידו כתיב דהיינו לתת נשיאות לימין על השמאל. לכן ארימית ידא דהיינו הימין על השמאל ולהיות העסק…

לכל המפרשים על פיסקה זו