ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 91: מאמר קו המדה - סוד היחוד ומדידות בוציצא דקרדינותא בכל דרגות האמונה › פיסקה 5 (נב ע"א)

תשעה אורות העומדים במחשבה ואינם נודעים - והמחשבה מתעטרת באין סוף

תיקוני זוהר · מאמר קו המדה - סוד היחוד ומדידות בוציצא דקרדינותא בכל דרגות האמונה · מאמר 91 · פיסקה 5 · דף נב ע"א

לשון הזוהר

° רְעוּתָא דְּכָל תֵּשַׁע נְהוֹרִין דְּקָיְימֵי כֻּלְהוּ בְּמַחֲשָׁבָה ° דְּאִיהוּ חַד מִנַּיְיהוּ בְּחוּשְׁבְּנָא ° כֻּלְהוּ לְמִרְדַּף בַּתְרַיְיהוּ ° בְּשַׁעֲתָא דְּקָיְימֵי בְּמַחֲשָׁבָה ° וְלָא מִתְדַּבְּקָן וְלָא אִתְיְידָעוּ. ° וְאִלֵּין לָא קָיְימֵי לָא בִּרְעוּתָא וְלָא בְּמַחֲשָׁבָה עִלָּאָה (נ״א עלאין). ° תָּפְסִין בָּהּ וְלָא תָפְסִין. ° בְּאִלֵּין קָיְימֵי כָּל רָזֵי דִמְהֵימְנוּתָא וְכָל אִנּוּן נְהוֹרִין מֵרָזָא דְּמַחֲשָׁבָה עִלָּאָה ולעילא, ° כֻּלְהוּ אִקְרוּן אֵין סוֹף. ° עַד הָכָא מָטוּ נְהוֹרִין וְלָא מָטוּן וְלָא אִתְיְידָעוּ, לָאו הָכָא רְעוּתָא וְלָא מַחֲשָׁבָה. ° כד נָהִיר מַחֲשָׁבָה ° וְלָא אִתְיְידַע מִמַּאן דְּנָהִיר, ° כְּדֵין אִתְלַבֵּשׁ וְאַסְתִּים גּוֹ בִּינָה, ° וְנָהִיר לְמַאן דְנָהִיר וְאָעִיל דָּא בְּדָא עַד דְּאִתְכְּלִילוּ כֻּלְהוּ כְּחֲדָא. וּבְרָזָא דְּקָרְבָּנָא כַּד סָלִיק כֹּלָּא אִתְקַשַּׁר דָּא בְּדָא וְנָהִיר דָּא בְּדָא. ° כְּדֵין קָיְימֵי כֻּלְהוּ בִּסְלִיקוּ וּמַחֲשָׁבָה אִתְעַטַּר בְּאֵין סוֹף. ° הַהוּא נְהִירוּ, דְּאִתְנְהִיר מִנֵּיהּ מַחֲשָׁבָה עִלָּאָה, דלא אתיידע בה כלל, אִקְרֵי אֵין סוֹף. וּמִנֵּיהּ אִשְׁתְּכַח וְקָיְימָא, וְנָהִיר לְמַאן דְּנָהִיר, וְעַל דָּא כֹּלָּא קָאִים. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָא בְּעָלְמָא דֵין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.

תרגום

רצון כל תשעת האורות העומדים כולם במחשבה, שהיא אחת מהם בחשבון, כולם רודפים אחריהם בשעה שעומדים במחשבה, ואינם נדבקים ואינם נודעים. ואלה אינם עומדים לא ברצון ולא במחשבה העליונה (נוסח אחר: עליונים), תופסים בה ואינם תופסים. באלה עומדים כל סודות האמונה וכל אותם האורות מסוד המחשבה העליונה ומעלה, כולם נקראים אין סוף. עד כאן מגיעים האורות ואינם מגיעים ואינם נודעים, אין כאן רצון ואין מחשבה. כשמאירה המחשבה ואינו נודע ממי מאירה, אז מתלבשת ומסתתרת בתוך בינה, ומאירה למי שמאירה ומכניסה זו בזו עד שנכללות כולן כאחת. ובסוד הקרבן, כשעולה הכל, מתקשר זה בזה ומאיר זה בזה. אז עומדים כולם בעלייה, והמחשבה מתעטרת באין סוף. אותה הארה שמאירה ממנה המחשבה העליונה, שאינה נודעת בה כלל, נקראת אין סוף. וממנה נמצאת ועומדת, ומאירה למי שמאירה, ועל כך הכל עומד. אשרי חלקם של הצדיקים בעולם הזה ובעולם הבא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ° רעותא דכל תשע נהורין דקיימי כלהו במחשבה ° דאיהו חד מנייהו בחושבנא ° כלהו למרדף בתרייהו ° בשעתא דקיימי במחשבה ° ולא מתדבקן ולא אתיידעו. ° ואלין לא קיימי לא ברעותא ולא במחשבה עלאה (נ״א עלאין). ° תפסין בה ולא תפסין. ° באלין קיימי כל רזי דמהימנותא וכל אנון נהורין מרזא דמחשבה עלאה ולעילא, ° כלהו אקרון אין סוף. ° עד הכא מטו נהורין ולא מטון ולא אתיידעו, לאו הכא רעותא ולא מחשבה. ° כד נהיר מחשבה ° ולא אתיידע ממאן דנהיר, ° כדין אתלבש ואסתים גו בינה, ° ונהיר למאן דנהיר ואעיל דא בדא עד דאתכלילו כלהו כחדא. וברזא דקרבנא כד סליק כלא אתקשר דא בדא ונהיר דא בדא. ° כדין קיימי כלהו בסליקו ומחשבה אתעטר באין סוף. ° ההוא נהירו, דאתנהיר מניה מחשבה עלאה, דלא אתיידע בה כלל, אקרי אין סוף. ומניה אשתכח וקיימא, ונהיר למאן דנהיר, ועל דא כלא קאים. זכאה חולקיהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי.

התרגום: רצון כל תשעת האורות העומדים כולם במחשבה, שהיא אחת מהם בחשבון, כולם רודפים אחריהם בשעה שעומדים במחשבה, ואינם נדבקים ואינם נודעים. ואלה אינם עומדים לא ברצון ולא במחשבה העליונה (נוסח אחר: עליונים), תופסים בה ואינם תופסים. באלה עומדים כל סודות האמונה וכל אותם האורות מסוד המחשבה העליונה ומעלה, כולם נקראים אין סוף. עד כאן מגיעים האורות ואינם מגיעים ואינם נודעים, אין כאן רצון ואין מחשבה. כשמאירה המחשבה ואינו נודע ממי מאירה, אז מתלבשת ומסתתרת בתוך בינה, ומאירה למי שמאירה ומכניסה זו בזו עד שנכללות כולן כאחת. ובסוד הקרבן, כשעולה הכל, מתקשר זה בזה ומאיר זה בזה. אז עומדים כולם בעלייה, והמחשבה מתעטרת באין סוף. אותה הארה שמאירה ממנה המחשבה העליונה, שאינה נודעת בה כלל, נקראת אין סוף. וממנה נמצאת ועומדת, ומאירה למי שמאירה, ועל כך הכל עומד. אשרי חלקם של הצדיקים בעולם הזה ובעולם הבא.

מן המפרשים

מקדש מלך: מן המקבילה בנח מאמר טז, ו (סה.) ההוא נהירו דנהיר מניה מחשבה עילאה דלא ידע איקרי א"ס נלע"ד ההוא נהירו הוא א"ק שממנו נהיר עתיק שנקרא מחשבה עילאה. ומ"ש איקרי א"ס כי א"ס בעצם הוא א"ק אבל עתיק ואריך נקראים א"ס בהשאלה. מן המקבילה…

יהל אור: מן המקבילה בנח מאמר טז, ו (סה.) ההוא נהירו דנהיר מיניה כו' אקרי אין . ר"ל דמוחא סתימאה נהיר מההוא אוירא רוחא דגניז בעתיק יומין בין הקרומים ואותו אוירא נקרא אין שאין נתפס. וז"ש ההוא נהירו כו' , ר"ל אותו האור שממנו מאיר האור…

רמ"א: מן המקבילה בנח מאמר טז, ד (סה.) תשע היכלין תשע היכלין כו'. הם ט' ספירות דאצילות. ועיין לעיל דף י"ב ע"א (זו"ח סתרי אותיות ב: דאינון תשע דאיקרון אין סוף) , ופרשת תצוה דף ע"ט ע"ב (קפ.) . ואלו אינן בספירות שלמטה הנקראות 'רוחין'…

לכל המפרשים על פיסקה זו