ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 91: מאמר קו המדה - סוד היחוד ומדידות בוציצא דקרדינותא בכל דרגות האמונה › פיסקה 53 (נב ע"א)

חכמה עליונה וחכמה תחתונה בשתי הנקדות - ומדידת הבוציצא במעיו פנימה

תיקוני זוהר · מאמר קו המדה - סוד היחוד ומדידות בוציצא דקרדינותא בכל דרגות האמונה · מאמר 91 · פיסקה 53 · דף נב ע"א

לשון הזוהר

כְּגַוְונָא (נ"א דְּהֵ"א) אָחֳרָא, עָבִיד גּוּפָא בְּאִינוּן רְתִיכִין דִּילָהּ, וְאִיהִי נְקוּדָא דְּקָיְימָא בְּאֶמְצָעִיתָא, וּכְדֵין אִיקְּרֵי הֵ"א. הָכִי נָמֵי הַאי אָת רָזָא דְּו"ו, אִינוּן גּוּפָא, וְקָיְימָא בְּרָזָא דָא, וְהַאי נְקוּדָה בְּאֶמְצָעִיתָא, וּבְגִין כָּךְ כֹּלָּא חַד. וְהַאי נְקוּדָה עִילָּאָה, אִיקְּרֵי חָכְמָה עִילָּאָה. וְהַאי נְקוּדָה תַּתָּאָה, אִיקְּרֵי חָכְמָה תַּתָּאָה, חָכְמָה זְעִירָא. וְהַאי הֵ"א, וְהַאי הֵ"א, בַּר דְּהַאי נְקוּדָה (דף ז ע"ב) אִתְרְשִׁים בְּקַדְמִיתָא בִּלְחוֹדָאָה. י' נְקוּדָה חַד עִילָּאָה, דְּקָיְימָא עַל תִּשְׁעָה סָמְכִין, כְּמָא דְאוֹקִימְנָא. אִלִּין לָא אִיקְרוּן בִּשְׁמָהָן, בַּר בְּאִינוּן רְתִיכִין דִּילְהוֹן. אֲבָל הַנֵּי תִּשְׁעָה, נָפְקֵי מִגּוֹ בּוּצִינָא, וְאִתְרְשִׁימוּ תְּחוֹתוֹי דְּיוּ"ד. וְאִינוּן ט' נְקוּדִין, דְּאִתְפַּשְּׁטָן בְּכָל אַתְוָון. בְּגִין דְּכָל אַתְוָון נָפְקִין מִן יוּ"ד, בְּאִינוּן שְׁבִילִין דִּילָהּ. וּכְמָא דְּאַתְוָון נָפְקִין מִן יוּ"ד, הָכִי נִיקּוּדִין. וְכֻלְהוּ הַנֵּי נְקוּדִּין תֵּשַׁע, נָפְקִין מֵאִינוּן תֵּשַׁע. וְאַף עַל גַּב דַּאֲמָרָן, דְּהַנֵּי תֵּשַׁע אִינוּן תְּחוֹתֵיהּ דְּיוּ"ד, עֲלֵיהּ דְּיוּ"ד אִינוּן. אֲבָל אִינוּן סָמְכִין לָהּ, וְאִינוּן רְתִיכִין לְתִּשְׁעָה אָחֳרָנִין, דְּאִינוּן רָזָא דְּאֵין סוֹף, וְכֻלְהוּ קָיְימִין לְיוּ"ד. וְכָל הַנֵּי דִּלְתַתָּא, אִסְתִּימוּ, וְאַהַדְרוּ לְהַאי נְקוּדָה. עַל דָּא כָּל יוֹמִין. (עד כאן מזהר חדש בראשית, סתרי אותיות) (המשך מאמר 'קו המידה') קַו הַמִּדָּה, מָדֵיד אֶלֶף. וְשָׁארֵי מֵעוֹמְקָא דְגוּפָא לְגוֹ, וְאִתְפַּשַּׁט בּוּצִיצָא, וּמָדֵיד לְאוֹרְכָּא בְּעוֹמְקָא. וּקְשַׁר חֲמֵשׁ מְאָה אַלְפִין עָלְמִין בִּמְעוֹי לְגוֹ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שה"ש ה יד) ׳מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים׳. מְעֻלֶּפֶת, דָּא הִיא בּוּצִיצָא, עַד דְּלָא אִתְפַּשְׁטַת, דְּאִיהִי מְעֻלֶּפֶת לְאִתְפַּשְׁטָא, וּלְמֶיעֱבַד מְדִידוּ, וְדָא אִיהו מְדִידוּ דְּבוּצִיצָא בְּהַאי סִטְרָא, רוּמָא וּפוּתְיָיא. בְּרָזָא דִּנְפֵיק מִבּוּצִיצָא אִתְפַּשְׁטוּתָא חָדָא, דְּאִיהוּ רוּמָא וּפוּתְיָיא, תְּלַת מְאָה אַלְפִין זַרְתִּין, לְאִתְפַּשְׁטָא בִּתְלַת מְאָה עָלְמִין. וּבֵין עָלְמָא וְעָלְמָא, תְּלַת מְאָה אֶלֶף טְפָחִים. וְכֻלְהוּ קָיְימֵי בְּרוֹמָא וּפוּתְיָיא, בְּרָזָא דְּבוּצִיצָא דְקַרְדִינוּתָא. וְקָיְימָא הַאי בְּשִׁית סִטְרִין, אִלֵּין שִׁית סִטְרִין דְּעָלְמָא, דְּכֻלְהוּ קָיְימִין בְּהַאי בּוּצִיצָא, בְּאִתְפַּשְׁטוּתָא דָא. וְהָכָא אִתְקַשַּׁר קִשְׁרָא חָדָא לְתַתָּא, וְקִשְׁרָא חָדָא בְּאֶמְצָעִיתָא, וְקִשְׁרָא חָדָא לְעֵילָא. אִתְקַשְּׁרוּ אִלֵּין תְּלָתָא קִשְׁרִין, בַּאֲתַר דָּא בְּבוּצִיצָא. אִשְׁתַּכַּח בּוּצִיצָא דָא, בְּרָזָא דִּלְעֵילָא וְאֶמְצָעִיתָא וְתַתָּא, לְמֶיעְבַּד מִשְׁחֲתָא. תְּלַת קְשִׁירִין אִלֵּין אִתְקַשְּׁרִין בְּבוּצִיצָא, וְקָיְימָא אִלֵּין תְּלָתָא בְּסִטְרָא דְּאוֹרְכָּא, וְאִלֵּין עָבְדִין תְּלָתָא אָחֳרָנִין, בְּסִטְרָא דְאוֹרְכָּא. אִלֵּין תְּלַת קַדְמָאי, קָיְימֵי גוֹ מִשְׁחֲתָא, כָּל קִשְׁרָא וְקִשְׁרָא, קָאִים בְּמִשְׁחֲתָא, שִׁית מְאָה אֶלֶף עָלְמִין, וְשִׁית זַרְתִּין, וְשִׁית טְפָחִים. וְכֻלְהוּ קָיְימִין בְּקִיּוּמָא. אִשְׁתַּכָּחוֹ תְּלַת קִשְׁרִין קַדְמָאי, דְּאִינוּן תְּמַנֵּי סְרֵי מְאָה אַלְפֵי עָלְמִין, וּתְמַנֵּי סְרֵי זַרְתִּין, וּתְמַנֵּי סְרֵי טְפָחִים. וְדָא אִיהוּ רָזָא דְבוּצִיצָא בְּסִטְרָא דָא. וְכֵן כְּגַוְונָא דָא קָיְימִין תְּלַת קִשְׁרִין אָחֳרָנִין.

תרגום

כעין (נוסח אחר: ה״א) אחרת, עושה גוף באותן מרכבותיה, והיא נקודה העומדת באמצע, ואז נקראת ה״א. כך גם אות זו סוד ו״ו, הם גוף, ועומדת בסוד זה, ונקודה זו באמצע, ומשום כך הכל אחד. ונקודה עליונה זו נקראת חכמה עליונה. ונקודה תחתונה זו נקראת חכמה תחתונה, חכמה קטנה. וזו ה״א, וזו ה״א, אלא שנקודה זו (דף ז ע״ב) נרשמה תחילה לבדה. י' - נקודה עליונה אחת, העומדת על תשעה סמכים כאמור. אלה אינם נקראים בשמות אלא באותן המרכבות שלהם. אבל תשעה אלה יוצאים מתוך הבוציצא, ונרשמים תחתיו של יו״ד. ואלה תשע נקודות, המתפשטות בכל האותיות, משום שכל האותיות יוצאות מיו״ד, בשבילים שלה. וכמו שהאותיות יוצאות מיו״ד, כך הניקודים. וכל אלה הנקודות התשע יוצאות מאותן התשע. ואף על פי שאמרנו שתשעה אלה תחת היו״ד, על היו״ד הם. אבל הם סמכים לה, והם מרכבות לתשעה אחרים, שהם סוד אין סוף, וכולם עומדים ליו״ד. וכל אלה שלמטה, נסתמים וחוזרים לנקודה זו. על כן כל הימים. (עד כאן מזהר חדש בראשית, סתרי אותיות) (המשך מאמר 'קו המידה') קו המידה מודד אלף, ומתחיל מעומק הגוף פנימה, ומתפשטת הבוציצא, ומודדת לאורך בעומק. וקשר חמש מאות אלף עולמות במעיו פנימה, כמו שנאמר (שיר השירים ה יד) '׳מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים׳'. 'מעולפת' - זו הבוציצא, עד שלא התפשטה, שהיא עטופה להתפשט, ולעשות מדידה, וזו מדידת הבוציצא בצד זה: רום ורוחב. בסוד היוצא מהבוציצא, התפשטות אחת, שהיא רום ורוחב, שלוש מאות אלף זרתים, להתפשט בשלוש מאות עולמות. ובין עולם לעולם - שלוש מאות אלף טפחים. וכולם עומדים ברום ורוחב, בסוד בוציצא דקרדינותא. ועומד זה בשישה צדדים, שישה צדדי העולם, שכולם עומדים בבוציצא זו, בהתפשטות זו. וכאן נקשר קשר אחד למטה, וקשר אחד באמצע, וקשר אחד למעלה. נקשרו שלושה קשרים אלה במקום זה בבוציצא. נמצאת בוציצא זו בסוד מעלה ואמצע ומטה, לעשות מידה. שלושת קשרים אלה נקשרים בבוציצא, ועומדים שלושה אלה בצד האורך, ואלה עושים שלושה אחרים בצד האורך. שלושה ראשונים אלה עומדים בתוך המידה, כל קשר וקשר עומד במידה שש מאות אלף עולמות, ושישה זרתים, ושישה טפחים. וכולם עומדים בקיום. נמצאו שלושה קשרים ראשונים, שהם שמונה עשרה מאות אלפי עולמות, ושמונה עשרה זרתים, ושמונה עשרה טפחים. וזה סוד הבוציצא בצד זה. וכך כעין זה עומדים שלושה קשרים אחרים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כגוונא (נ"א דה"א) אחרא, עביד גופא באינון רתיכין דילה, ואיהי נקודא דקיימא באמצעיתא, וכדין איקרי ה"א. הכי נמי האי את רזא דו"ו, אינון גופא, וקיימא ברזא דא, והאי נקודה באמצעיתא, ובגין כך כלא חד. והאי נקודה עילאה, איקרי חכמה עילאה. והאי נקודה תתאה, איקרי חכמה תתאה, חכמה זעירא. והאי ה"א, והאי ה"א, בר דהאי נקודה (דף ז ע"ב) אתרשים בקדמיתא בלחודאה. י' נקודה חד עילאה, דקיימא על תשעה סמכין, כמא דאוקימנא. אלין לא איקרון בשמהן, בר באינון רתיכין דילהון. אבל הני תשעה, נפקי מגו בוצינא, ואתרשימו תחותוי דיו"ד. ואינון ט' נקודין, דאתפשטן בכל אתוון. בגין דכל אתוון נפקין מן יו"ד, באינון שבילין דילה. וכמא דאתוון נפקין מן יו"ד, הכי ניקודין. וכלהו הני נקודין תשע, נפקין מאינון תשע. ואף על גב דאמרן, דהני תשע אינון תחותיה דיו"ד, עליה דיו"ד אינון. אבל אינון סמכין לה, ואינון רתיכין לתשעה אחרנין, דאינון רזא דאין סוף, וכלהו קיימין ליו"ד. וכל הני דלתתא, אסתימו, ואהדרו להאי נקודה. על דא כל יומין. (עד כאן מזהר חדש בראשית, סתרי אותיות) (המשך מאמר 'קו המידה') קו המדה, מדיד אלף. ושארי מעומקא דגופא לגו, ואתפשט בוציצא, ומדיד לאורכא בעומקא. וקשר חמש מאה אלפין עלמין במעוי לגו. כמה דאת אמר, (שה"ש ה יד) ׳מעיו עשת שן מעלפת ספירים׳. מעלפת, דא היא בוציצא, עד דלא אתפשטת, דאיהי מעלפת לאתפשטא, ולמיעבד מדידו, ודא איהו מדידו דבוציצא בהאי סטרא, רומא ופותייא. ברזא דנפיק מבוציצא אתפשטותא חדא, דאיהו רומא ופותייא, תלת מאה אלפין זרתין, לאתפשטא בתלת מאה עלמין. ובין עלמא ועלמא, תלת מאה אלף טפחים. וכלהו קיימי ברומא ופותייא, ברזא דבוציצא דקרדינותא. וקיימא האי בשית סטרין, אלין שית סטרין דעלמא, דכלהו קיימין בהאי בוציצא, באתפשטותא דא. והכא אתקשר קשרא חדא לתתא, וקשרא חדא באמצעיתא, וקשרא חדא לעילא. אתקשרו אלין תלתא קשרין, באתר דא בבוציצא. אשתכח בוציצא דא, ברזא דלעילא ואמצעיתא ותתא, למיעבד משחתא. תלת קשירין אלין אתקשרין בבוציצא, וקיימא אלין תלתא בסטרא דאורכא, ואלין עבדין תלתא אחרנין, בסטרא דאורכא. אלין תלת קדמאי, קיימי גו משחתא, כל קשרא וקשרא, קאים במשחתא, שית מאה אלף עלמין, ושית זרתין, ושית טפחים. וכלהו קיימין בקיומא. אשתכחו תלת קשרין קדמאי, דאינון תמני סרי מאה אלפי עלמין, ותמני סרי זרתין, ותמני סרי טפחים. ודא איהו רזא דבוציצא בסטרא דא. וכן כגוונא דא קיימין תלת קשרין אחרנין.

התרגום: כעין (נוסח אחר: ה״א) אחרת, עושה גוף באותן מרכבותיה, והיא נקודה העומדת באמצע, ואז נקראת ה״א. כך גם אות זו סוד ו״ו, הם גוף, ועומדת בסוד זה, ונקודה זו באמצע, ומשום כך הכל אחד. ונקודה עליונה זו נקראת חכמה עליונה. ונקודה תחתונה זו נקראת חכמה תחתונה, חכמה קטנה. וזו ה״א, וזו ה״א, אלא שנקודה זו (דף ז ע״ב) נרשמה תחילה לבדה. י' - נקודה עליונה אחת, העומדת על תשעה סמכים כאמור. אלה אינם נקראים בשמות אלא באותן המרכבות שלהם. אבל תשעה אלה יוצאים מתוך הבוציצא, ונרשמים תחתיו של יו״ד. ואלה תשע נקודות, המתפשטות בכל האותיות, משום שכל האותיות יוצאות מיו״ד, בשבילים שלה. וכמו שהאותיות יוצאות מיו״ד, כך הניקודים. וכל אלה הנקודות התשע יוצאות מאותן התשע. ואף על פי שאמרנו שתשעה אלה תחת היו״ד, על היו״ד הם. אבל הם סמכים לה, והם מרכבות לתשעה אחרים, שהם סוד אין סוף, וכולם עומדים ליו״ד. וכל אלה שלמטה, נסתמים וחוזרים לנקודה זו. על כן כל הימים. (עד כאן מזהר חדש בראשית, סתרי אותיות) (המשך מאמר 'קו המידה') קו המידה מודד אלף, ומתחיל מעומק הגוף פנימה, ומתפשטת הבוציצא, ומודדת לאורך בעומק. וקשר חמש מאות אלף עולמות במעיו פנימה, כמו שנאמר (שיר השירים ה יד) '׳מעיו עשת שן מעלפת ספירים׳'. 'מעולפת' - זו הבוציצא, עד שלא התפשטה, שהיא עטופה להתפשט, ולעשות מדידה, וזו מדידת הבוציצא בצד זה: רום ורוחב. בסוד היוצא מהבוציצא, התפשטות אחת, שהיא רום ורוחב, שלוש מאות אלף זרתים, להתפשט בשלוש מאות עולמות. ובין עולם לעולם - שלוש מאות אלף טפחים. וכולם עומדים ברום ורוחב, בסוד בוציצא דקרדינותא. ועומד זה בשישה צדדים, שישה צדדי העולם, שכולם עומדים בבוציצא זו, בהתפשטות זו. וכאן נקשר קשר אחד למטה, וקשר אחד באמצע, וקשר אחד למעלה. נקשרו שלושה קשרים אלה במקום זה בבוציצא. נמצאת בוציצא זו בסוד מעלה ואמצע ומטה, לעשות מידה. שלושת קשרים אלה נקשרים בבוציצא, ועומדים שלושה אלה בצד האורך, ואלה עושים שלושה אחרים בצד האורך. שלושה ראשונים אלה עומדים בתוך המידה, כל קשר וקשר עומד במידה שש מאות אלף עולמות, ושישה זרתים, ושישה טפחים. וכולם עומדים בקיום. נמצאו שלושה קשרים ראשונים, שהם שמונה עשרה מאות אלפי עולמות, ושמונה עשרה זרתים, ושמונה עשרה טפחים. וזה סוד הבוציצא בצד זה. וכך כעין זה עומדים שלושה קשרים אחרים.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים