יו"ד נקדה סתומה ברצון המחשבה - והמרכבות המכסות את הנקבה כקליפה קדושה
תיקוני זוהר · מאמר קו המדה - סוד היחוד ומדידות בוציצא דקרדינותא בכל דרגות האמונה · מאמר 91 · פיסקה 52 · דף נב ע"א
לשון הזוהר
דְּיוֹקְנָא דְאָת יו"ד, נְקוּדָא קַדְמָאָה דְּסָלְקָא בְּמַחֲשָׁבָה, וְאִסְתִּים וְלָא יְדִיעַ, הַאי נְקוּדָא קָיְימָא בִּסְתִימָא דְמַחְשָׁבָה, בְּגִין דְּלָא אִתְפַּשַּׁט כְּלָל, וְלָא יְדִיעַ לְאָן אוֹרְחָא הִיא, וּלְאָן אָזְלַת, וּמֵאָן אִיהוּ, וּמֵאָן נָפְקָא. וְעַל דָּא כֻּלְהוּ קָיְימִין לְבַּר בְּהַהִיא נְקוּדָה, דְּקָיְימָא בִּרְעוּ דְּמַחְשָׁבָה, דְּלָא אִתְיְדַע כְּלָל. וְאִיהִי נְקוּדָה דְּקָיְימָא בְּאָת ה"א עִילָּאָה, דְּקָיְימָא עַל כָּל אִינוּן שִׁית סָמְכִין דְּקָאֲמָרָן, וְאִינוּן חָמֵשׁ כִּדְקָאֲמָרָן, וְאִינוּן פְּלִיאוֹת. וְעַל דָּא אִיקְרֵי רָזָא דָא פֶּלֶא. וְאוֹת אָלֶף סָלְקָא הָכָא. וְהָכָא כֹּלָּא אוֹת פְּלָאוֹת. וְהָא אוֹקִימְנָא. וְכָל אִלֵּין סָמְכִין, וְכָל אִלֵּין רְתִיכִין דְּקָאֲמָרָן, כַּד סָלְקָא ה"א בַּתְרָאָה, לְאִתְקַשְּׁרָא בְּאָת וָא"ו, אִינוּן רְתִיכִין דִּילָהּ פְּרִישָׂן עַל נוּקְבָא כִּדְקָאֲמָרָן, וְכָל אִינוּן רְתִיכִין דְּלָא (נ"ל דִּילָהּ) כְּלִילָן בְּאִינוּן רְתִיכִין עִילָּאִין, כֻּלְהוּ חָפְיָין בְּסַחֲרָנָא דְנוּקְבָא. רָזָא דָא, כַּד נוּקְבָא לָא אִתְקַשְּׁרַת בִּדְכוּרָא, חַפְיָא לָהּ חַד קְלִיפָּה תַּקִיפָא דְּסָתִים נְהוֹרָהּ. וְכַד אִתְקַשְּׁרַת בִּדְכוּרָא, חַפְיָין לָהּ כָּל הַנֵּי רְתִיכִין עִילָּאִין וְתַתָּאִין, אִינוּן קְלִיפָּה קַדִּישָׁא דְּחָפְיָין לָהּ, וְאִתְלַבְּשַׁת בְּהוּ, וְהִיא אִתְקַשְּׁרַת בְּאָת ו"ו. עִילָּאָה נָטְלָא בְּהֵ"א, דִּנְקוּדָה עִילָּאָה סָתִים בְּגַוָּוהּ. וְכַד אִיהִי נָטְלָא לוֹן, וְכֻלְהוּ בָּהּ, כְּדֵין אִיתְעֲבִידוּ כֻּלְהוּ, כְּגַוְונָא דָא. כּ (נ"א) וְאַסְתִּים נְקוּדָה עִילָּאָה דְּקָיְימָא בְּאֶמְצָעִיתָא, דְּאִיהוּ ו"ו דְּאָזְלָא בְּעִיגּוּלָא, לְמֶעְבַּד גּוּפָא לְאַסְתְּמָא לְהַאי נְקוּדָה.
תרגום
דמות אות יו"ד, נקודה ראשונה העולה במחשבה, ונסתמת ואינה נודעת. נקודה זו עומדת בסתימת המחשבה, משום שאינה מתפשטת כלל, ואינו נודע לאיזו דרך היא, ולאן הולכת, וממי היא, וממי יוצאת. ועל כן כולם עומדים בחוץ מאותה הנקודה, העומדת ברצון המחשבה, שאינו נודע כלל. והיא נקודה העומדת באות ה"א העליונה, העומדת על כל אותם ששת הסמכים שאמרנו, והם חמישה כאמור, והם הפליאות. ועל כן נקרא סוד זה 'פלא'. ואות אל"ף עולה כאן, וכאן הכל אות פלאות. והרי ביארנו. וכל אלה הסמכים, וכל אלה המרכבות שאמרנו, כשעולה ה"א אחרונה להתקשר באות ו"ו, מרכבותיה נפרשות על הנקבה כאמור, וכל אותן המרכבות (נוסח אחר: שלה) הנכללות במרכבות עליונות, כולן מכסות מסביב לנקבה. סוד זה: כשהנקבה אינה מתקשרת בזכר, מכסה אותה קליפה אחת חזקה הסותמת אורה. וכשמתקשרת בזכר, מכסים אותה כל אותן המרכבות עליונות ותחתונות, שהן קליפה קדושה המכסה אותה, והיא מתלבשת בהן, והיא מתקשרת באות ו"ו. העליונה נוטלת בה"א, שנקודה עליונה סתומה בתוכה. וכשהיא נוטלת אותן, וכולן בה, אז נעשו כולן, כעין זה: כ (נוסח אחר), וסותמת נקודה עליונה העומדת באמצע, שהיא ו"ו ההולכת בעיגול, לעשות גוף לסתום נקודה זו.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דיוקנא דאת יו"ד, נקודא קדמאה דסלקא במחשבה, ואסתים ולא ידיע, האי נקודא קיימא בסתימא דמחשבה, בגין דלא אתפשט כלל, ולא ידיע לאן אורחא היא, ולאן אזלת, ומאן איהו, ומאן נפקא. ועל דא כלהו קיימין לבר בההיא נקודה, דקיימא ברעו דמחשבה, דלא אתידע כלל. ואיהי נקודה דקיימא באת ה"א עילאה, דקיימא על כל אינון שית סמכין דקאמרן, ואינון חמש כדקאמרן, ואינון פליאות. ועל דא איקרי רזא דא פלא. ואות אלף סלקא הכא. והכא כלא אות פלאות. והא אוקימנא. וכל אלין סמכין, וכל אלין רתיכין דקאמרן, כד סלקא ה"א בתראה, לאתקשרא באת וא"ו, אינון רתיכין דילה פרישן על נוקבא כדקאמרן, וכל אינון רתיכין דלא (נ"ל דילה) כלילן באינון רתיכין עילאין, כלהו חפיין בסחרנא דנוקבא. רזא דא, כד נוקבא לא אתקשרת בדכורא, חפיא לה חד קליפה תקיפא דסתים נהורה. וכד אתקשרת בדכורא, חפיין לה כל הני רתיכין עילאין ותתאין, אינון קליפה קדישא דחפיין לה, ואתלבשת בהו, והיא אתקשרת באת ו"ו. עילאה נטלא בה"א, דנקודה עילאה סתים בגווה. וכד איהי נטלא לון, וכלהו בה, כדין איתעבידו כלהו, כגוונא דא. כ (נ"א) ואסתים נקודה עילאה דקיימא באמצעיתא, דאיהו ו"ו דאזלא בעיגולא, למעבד גופא לאסתמא להאי נקודה.
התרגום: דמות אות יו"ד, נקודה ראשונה העולה במחשבה, ונסתמת ואינה נודעת. נקודה זו עומדת בסתימת המחשבה, משום שאינה מתפשטת כלל, ואינו נודע לאיזו דרך היא, ולאן הולכת, וממי היא, וממי יוצאת. ועל כן כולם עומדים בחוץ מאותה הנקודה, העומדת ברצון המחשבה, שאינו נודע כלל. והיא נקודה העומדת באות ה"א העליונה, העומדת על כל אותם ששת הסמכים שאמרנו, והם חמישה כאמור, והם הפליאות. ועל כן נקרא סוד זה 'פלא'. ואות אל"ף עולה כאן, וכאן הכל אות פלאות. והרי ביארנו. וכל אלה הסמכים, וכל אלה המרכבות שאמרנו, כשעולה ה"א אחרונה להתקשר באות ו"ו, מרכבותיה נפרשות על הנקבה כאמור, וכל אותן המרכבות (נוסח אחר: שלה) הנכללות במרכבות עליונות, כולן מכסות מסביב לנקבה. סוד זה: כשהנקבה אינה מתקשרת בזכר, מכסה אותה קליפה אחת חזקה הסותמת אורה. וכשמתקשרת בזכר, מכסים אותה כל אותן המרכבות עליונות ותחתונות, שהן קליפה קדושה המכסה אותה, והיא מתלבשת בהן, והיא מתקשרת באות ו"ו. העליונה נוטלת בה"א, שנקודה עליונה סתומה בתוכה. וכשהיא נוטלת אותן, וכולן בה, אז נעשו כולן, כעין זה: כ (נוסח אחר), וסותמת נקודה עליונה העומדת באמצע, שהיא ו"ו ההולכת בעיגול, לעשות גוף לסתום נקודה זו.