ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 91: מאמר קו המדה - סוד היחוד ומדידות בוציצא דקרדינותא בכל דרגות האמונה › פיסקה 48 (נב ע"א)

׳ויבדל אלהים׳ - הבדלת המחלוקת בין אור לחשך להסכים לשלום

תיקוני זוהר · מאמר קו המדה - סוד היחוד ומדידות בוציצא דקרדינותא בכל דרגות האמונה · מאמר 91 · פיסקה 48 · דף נב ע"א

לשון הזוהר

ו"ו אִתְהַדַּר לְמֶהֱוֵי כְּלָל חַד, נְהוֹרָא חָדָא, כְּלִילָן בְּשִׁית סִטְרִין. וְרָזָא דָא ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב׳. דָּא ו"ו דְּהוּא אָזִיל וְנָהִיר בְּרָזָא דְּיָמִינָא, בִּכְלָלָא חָדָא. וּלְבָתַר ׳וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ׳, אִתְהַדַּר אָת דָּא לְמֶהֱוֵי אָלֶף, תְּרֵין דְּרוֹעִין, דָּא מִסִּטְרָא דָא, וְדָא מִסִּטְרָא דָא. חַד אִתְקְרֵי אוֹר, וְחַד אִתְקְרֵי חשֶׁךְ. אִתְפְּלַג אָת דָא (נ"א ו"ו) בְּגַוַויְיהוּ, וּכְדֵין אִתְפְּלַג מַחְלוֹקֶת מִתְּרֵין סִטְרִין, דְּאִינוּן אוֹר וְחשֶׁךְ, דִּכְתִיב ׳וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ׳. מַהוּ וַיַּבְדֵּל דְּאִיתְפְּרַשׁ מַחְלוֹקֶת הַהוּא, וְאִסְתַּכְּמוּ תְּרֵין סִטְרִין לְמֶהֱוֵי בִּשְׁלָם, (דף ז ע"א) וְהַבְדָּלָה דָא, הִיא הַבְדָּלַת מַחְלוֹקֶּת, לְאִסְתַּכְּמָא לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא חַד, שְׁלִים כַּחֲדָא. וּבְגִין כָּךְ, א"ו כַּחֲדָא אִינוּן. ׳וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם׳, דָּא סִטְרָא חָדָא דְרָזָא דְּאל"ף. (נ"א וְלַחשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה, דָּא סִטְרָא חָדָא דְרָזָא דְּאָלֶף). לְבָתַר אִתְפְּרָשׁוּ תְּרֵין סִטְרִין לְמֵיעְבַּד עוֹבָדָא, חַד עָבִיד עָרֶב, וְחַד עָבִיד בֹּקֶר. כֵּיוָן דַּעֲבָדוּ עוֹבָדִין, אִסְתַּכְּמוּ תַּרְוַיְיהוּ, וְאִתְכְּלִילוּ בְּאָת ו"ו. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר, וַיְהִי עֶרֶב, מִסִּטְרָא דְחשֶׁךְ. וַיְהִי בֹקֶר, מִסִּטְרָא דְאוֹר.

תרגום

ו"ו חוזרת להיות כלל אחד, אור אחד, כלולים בשישה צדדים. וסוד זה: ׳'וַיַּרְא אֱלֹהִים׳ אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב' - זו ו"ו ההולכת ומאירה בסוד הימין, בכלל אחד. ולאחר מכן 'וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ', חוזרת אות זו להיות אל"ף, שתי זרועות, זו מצד זה וזו מצד זה. אחת נקראת אור, ואחת נקראת חושך. נחלקת אות זו (נוסח אחר: ו"ו) בתוכן, ואז נחלקת מחלוקת משני הצדדים, שהם אור וחושך, שכתוב 'וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ'. מהו 'ויבדל'? שנפרדה אותה המחלוקת, והסכימו שני הצדדים להיות בשלום, (דף ז ע"א) והבדלה זו היא הבדלת המחלוקת, להסכים להיות הכל אחד, שלם כאחד. ומשום כך, א"ו כאחד הם. 'וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם' - זה צד אחד בסוד האל"ף. (נוסח אחר: 'וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה' - זה צד אחד בסוד האלף). לאחר מכן נפרדו שני הצדדים לעשות מעשה, אחד עושה ערב ואחד עושה בוקר. כיוון שעשו מעשים, הסכימו שניהם, ונכללו באות ו"ו. זהו שכתוב 'וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר' - 'וַיְהִי עֶרֶב' מצד החושך, 'וַיְהִי בֹקֶר' מצד האור.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ו"ו אתהדר למהוי כלל חד, נהורא חדא, כלילן בשית סטרין. ורזא דא ׳וירא אלהים את האור כי טוב׳. דא ו"ו דהוא אזיל ונהיר ברזא דימינא, בכללא חדא. ולבתר ׳ויבדל אלהים בין האור ובין החשך׳, אתהדר את דא למהוי אלף, תרין דרועין, דא מסטרא דא, ודא מסטרא דא. חד אתקרי אור, וחד אתקרי חשך. אתפלג את דא (נ"א ו"ו) בגווייהו, וכדין אתפלג מחלוקת מתרין סטרין, דאינון אור וחשך, דכתיב ׳ויבדל אלהים בין האור ובין החשך׳. מהו ויבדל דאיתפרש מחלוקת ההוא, ואסתכמו תרין סטרין למהוי בשלם, (דף ז ע"א) והבדלה דא, היא הבדלת מחלוקת, לאסתכמא למהוי כלא חד, שלים כחדא. ובגין כך, א"ו כחדא אינון. ׳ויקרא אלהים לאור יום׳, דא סטרא חדא דרזא דאל"ף. (נ"א ולחשך קרא לילה, דא סטרא חדא דרזא דאלף). לבתר אתפרשו תרין סטרין למיעבד עובדא, חד עביד ערב, וחד עביד בקר. כיון דעבדו עובדין, אסתכמו תרוייהו, ואתכלילו באת ו"ו. הדא הוא דכתיב ויהי ערב ויהי בקר, ויהי ערב, מסטרא דחשך. ויהי בקר, מסטרא דאור.

התרגום: ו"ו חוזרת להיות כלל אחד, אור אחד, כלולים בשישה צדדים. וסוד זה: ׳'וירא אלהים׳ את האור כי טוב' - זו ו"ו ההולכת ומאירה בסוד הימין, בכלל אחד. ולאחר מכן 'ויבדל אלהים בין האור ובין החשך', חוזרת אות זו להיות אל"ף, שתי זרועות, זו מצד זה וזו מצד זה. אחת נקראת אור, ואחת נקראת חושך. נחלקת אות זו (נוסח אחר: ו"ו) בתוכן, ואז נחלקת מחלוקת משני הצדדים, שהם אור וחושך, שכתוב 'ויבדל אלהים בין האור ובין החשך'. מהו 'ויבדל'? שנפרדה אותה המחלוקת, והסכימו שני הצדדים להיות בשלום, (דף ז ע"א) והבדלה זו היא הבדלת המחלוקת, להסכים להיות הכל אחד, שלם כאחד. ומשום כך, א"ו כאחד הם. 'ויקרא אלהים לאור יום' - זה צד אחד בסוד האל"ף. (נוסח אחר: 'ולחשך קרא לילה' - זה צד אחד בסוד האלף). לאחר מכן נפרדו שני הצדדים לעשות מעשה, אחד עושה ערב ואחד עושה בוקר. כיוון שעשו מעשים, הסכימו שניהם, ונכללו באות ו"ו. זהו שכתוב 'ויהי ערב ויהי בקר' - 'ויהי ערב' מצד החושך, 'ויהי בקר' מצד האור.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים