אל"ף שלשה גוונים כאחד בסוד האבות - וו' ואל"ף סוד אחד
תיקוני זוהר · מאמר קו המדה - סוד היחוד ומדידות בוציצא דקרדינותא בכל דרגות האמונה · מאמר 91 · פיסקה 46 · דף נב ע"א
לשון הזוהר
וְאַף עַל גַּב דְּרָזִין עִילָּאִין אַחֲרָנִין נֶאֶמְרוּ בְּרָזָא דְאָלֶ"ף, אֲבָל דָּא אִיהוּ בְּרִירוּ דְּרָזָא דְמִלָּה כְּמָה דְאִיהוּ בְּסִפְרָא דָּא (דְּאָדָם), וְהָכָא אִיהוּ בְּרִירוּ דְרָזָא. וּמֵהָכָא אִתְפַּשְּׁטוּ אַתְוָון אָחֳרָנִין, כֻּלְהוּ בְּסִטְרַיְיהוּ, כָּל חַד וְחַד כִּדְקָא חָזֵי לֵיהּ. וְאָת דָּא כֹּלָּא אִיהוּ חַד, ו"ו וְאָלֶ"ף, בַּר דְּהַאי אַסְתִּים כֹּלָּא בְּגַוֵּיהּ, וְהַאי אַחֲזֵי כָּל דְּיוֹקְנֵיהּ. וְאִי תֵימָא תְּרֵין יַרְכִין דְּלָא אִתְחַזְּיָין. הָכִי הוּא וַדַּאי, דְּהָא תְּלַת סִטְרִין, אִינוּן רָזָא דִתְלַת אָחֳרָנִין. וְתוּ, אִלֵּין אִינוּן רָזָא דְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כְּלָלָא דְּכוֹלָּא. וּמֵהָכָא נָפְקָן כָּל שְׁאָר. כְּגַוְונָא דָא, נְבִיאִים וּכְתוּבִים כֻּלְהוּ כַּחֲדָא. אָלֶ"ף אִיהוּ חַד, רָזָא דִּתְלַת גְּוָונִין כַּחֲדָא, דְּאִינוּן אַבָּהָן. וְכַד אַבָּהָן מִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא, אִינוּן חַד. וְעַל דָּא אִיקְּרֵי אָלֶף, חַד רֵישָׁא לְכָל אַתְוָון, רָזָא דְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כְּמָא דְּאִיתְּמָר. וְעַל דָּא, ו' וְאָלֶף רָזָא חָדָא אִינוּן. אָת ו' דְּיוֹקְנָא דְּאָדָם, רֵישָׁא וְגוּפָא אִתְפַּשְׁטוּתָא חַד. אָלֶ"ף אַשְׁלָמוּתָא דִּדְיוֹקְנָא לְאַחֲזָאָה. וְכִי תֵימָא, ו', דְּאִיהוּ אִתְפַּשְׁטוּתָא חַד, פְּשִׁיטוּ חַד בְּלָא דְּיוֹקְנִין אָחֳרָנִין, אַמַּאי רָזָא דִילֵיהּ שִׁיתָא, וְאָלֶף דְּאִיהִי תְּלַת דְּיוֹקְנִין, אַמַּאי רָזָא דִילֵיהּ חַד. אֶלָּא מֵהָכָא, רָזִין דְּסָלְקִין בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, אָסוּר לְאַסְגָּאָה לוֹן בִּפְרָטָא, אֶלָּא לְחַבְּרָא כֻּלְהוּ, וּלְיַיחֲדָא לוֹן כַּחֲדָא, לְמֶהֱוֵי חָד.
תרגום
ואף על פי שסודות עליונים אחרים נאמרו בסוד האל"ף, אבל זה הוא בירור סוד הדבר כפי שהוא בספר זה (של אדם), וכאן הוא בירור הסוד. ומכאן התפשטו אותיות אחרות, כולן לצדדיהן, כל אחת כראוי לה. ואות זו הכל היא אחת, ו"ו ואל"ף, אלא שזו סותמת הכל בתוכה, וזו מראה כל דמותה. ואם תאמר: שני ירכיים שאינם נראים - כך הוא ודאי, שהרי שלושת הצדדים הם סוד שלושה אחרים. ועוד, אלה הם סוד תורה שבכתב, כלל הכל, ומכאן יוצאים כל השאר, כעין זה נביאים וכתובים כולם כאחד. אל"ף היא אחת, סוד שלושה גוונים כאחד, שהם האבות. וכשהאבות מתחברים כאחד, הם אחד. ועל כן נקראת אלף, אחת, ראש לכל האותיות, סוד תורה שבכתב כאמור. ועל כן, ו' ואל"ף סוד אחד הם. אות ו' דמות אדם, ראש וגוף התפשטות אחת. אל"ף שלמות הדמות להראות. ואם תאמר: ו' שהיא התפשטות אחת, פשיטות אחת בלא דמויות אחרות, מדוע סודה שש? ואל"ף שהיא שלוש דמויות, מדוע סודה אחד? אלא מכאן, סודות העולים בשם הקדוש, אסור להרבות בהם בפרט, אלא לחבר את כולם, ולייחד אותם כאחד, להיות אחד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואף על גב דרזין עילאין אחרנין נאמרו ברזא דאל"ף, אבל דא איהו ברירו דרזא דמלה כמה דאיהו בספרא דא (דאדם), והכא איהו ברירו דרזא. ומהכא אתפשטו אתוון אחרנין, כלהו בסטרייהו, כל חד וחד כדקא חזי ליה. ואת דא כלא איהו חד, ו"ו ואל"ף, בר דהאי אסתים כלא בגויה, והאי אחזי כל דיוקניה. ואי תימא תרין ירכין דלא אתחזיין. הכי הוא ודאי, דהא תלת סטרין, אינון רזא דתלת אחרנין. ותו, אלין אינון רזא דתורה שבכתב, כללא דכולא. ומהכא נפקן כל שאר. כגוונא דא, נביאים וכתובים כלהו כחדא. אל"ף איהו חד, רזא דתלת גוונין כחדא, דאינון אבהן. וכד אבהן מתחברן כחדא, אינון חד. ועל דא איקרי אלף, חד רישא לכל אתוון, רזא דתורה שבכתב, כמא דאיתמר. ועל דא, ו' ואלף רזא חדא אינון. את ו' דיוקנא דאדם, רישא וגופא אתפשטותא חד. אל"ף אשלמותא דדיוקנא לאחזאה. וכי תימא, ו', דאיהו אתפשטותא חד, פשיטו חד בלא דיוקנין אחרנין, אמאי רזא דיליה שיתא, ואלף דאיהי תלת דיוקנין, אמאי רזא דיליה חד. אלא מהכא, רזין דסלקין בשמא קדישא, אסור לאסגאה לון בפרטא, אלא לחברא כלהו, ולייחדא לון כחדא, למהוי חד.
התרגום: ואף על פי שסודות עליונים אחרים נאמרו בסוד האל"ף, אבל זה הוא בירור סוד הדבר כפי שהוא בספר זה (של אדם), וכאן הוא בירור הסוד. ומכאן התפשטו אותיות אחרות, כולן לצדדיהן, כל אחת כראוי לה. ואות זו הכל היא אחת, ו"ו ואל"ף, אלא שזו סותמת הכל בתוכה, וזו מראה כל דמותה. ואם תאמר: שני ירכיים שאינם נראים - כך הוא ודאי, שהרי שלושת הצדדים הם סוד שלושה אחרים. ועוד, אלה הם סוד תורה שבכתב, כלל הכל, ומכאן יוצאים כל השאר, כעין זה נביאים וכתובים כולם כאחד. אל"ף היא אחת, סוד שלושה גוונים כאחד, שהם האבות. וכשהאבות מתחברים כאחד, הם אחד. ועל כן נקראת אלף, אחת, ראש לכל האותיות, סוד תורה שבכתב כאמור. ועל כן, ו' ואל"ף סוד אחד הם. אות ו' דמות אדם, ראש וגוף התפשטות אחת. אל"ף שלמות הדמות להראות. ואם תאמר: ו' שהיא התפשטות אחת, פשיטות אחת בלא דמויות אחרות, מדוע סודה שש? ואל"ף שהיא שלוש דמויות, מדוע סודה אחד? אלא מכאן, סודות העולים בשם הקדוש, אסור להרבות בהם בפרט, אלא לחבר את כולם, ולייחד אותם כאחד, להיות אחד.