ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 91: מאמר קו המדה - סוד היחוד ומדידות בוציצא דקרדינותא בכל דרגות האמונה › פיסקה 43 (נב ע"א)

נקדה האמצעית הנוטלת כל האור - וה"א הפתוחה כלפי הזכר לקבלו

תיקוני זוהר · מאמר קו המדה - סוד היחוד ומדידות בוציצא דקרדינותא בכל דרגות האמונה · מאמר 91 · פיסקה 43 · דף נב ע"א

לשון הזוהר

וְדָא (נ"א הדא) נְקוּדָה בְּאֶמְצָעִיתָא. דְּהַהִיא נְקוּדָה נָטְלָה נְהוֹרָא מִן שִׁמְשָׁא, לְאַנְהָרָא לְכָל גּוּפָא. וְרָזָא דָא נְקוּדָה דְּקָיְימָא בְּפַלְגוּ דְּעֵינָא, דְּכוֹלָּא קָיְימָא בְּהַהִיא נְקוּדָה דְּקָיְימָא בְּאֶמְצָעִיתָא, דְּאִיהִי נָטְלָא כָּל נְהוֹרָא, לְאַנְהָרָא לְכָל עֵינָא. וְסִיהֲרָא לָא אִתְנְהֵירַת אֶלָּא מִגּוֹ חַד נְקוּדָה דְּקָיְימָא וְאַסְתִּים גוֹ אֶמְצָעִיתָא. אַף עַל גַּב דְּלָא אִתְחַזְּיָיא בְּסִיהֲרָא. תָּא חֲזֵי לֵית לָךְ עִיגּוּלָא בְּעָלְמָא, דְּלָא אִיתְעֲבִיד מִגּוֹ נְקוּדָה חָדָא דְּקָיְימָא בְּאֶמְצָעִיתָא. וּבְגִין כָּךְ עִיגּוּלָא דְּסִיהֲרָא מִגּוֹ (דף ו ע"ב) חַד נְקוּדָה דְּאַסְתִּים בְּגַוָּוהּ בְּאֶמְצָעִיתָא, אִתְעֲבִיד כֹּלָּא. וְהַאי נְקוּדָה דְּקָיְימָא בְּאֶמְצָעִיתָא נָטִיל כָּל נְהוֹרָא, וְאַנְהִיר לָהּ לְגוּפָא, וְאִתְנְהֵיר כֹּלָּא. רָזָא דְּרָזִין, לְאִינוּן דְּמִסְתַּכְּלִין בְּרָזֵי דְחָכְמְתָא. הַאי ה"א דְּאִיהִי פַּלְגוּ דְגוּפָא דְּסִיהֲרָא, וְאִיהִי בְּעִיגּוּלָא, כִּדְאֲמָרָן בְּגוֹ הַהוּא נְקוּדָה דְּקָיְימָא גּוֹ אֶמְצָעִיתָא, אַמַּאי אִיהוּ פַּלְגָא, לָאו פַּלְגוּ, אֶלָּא סְתִימָא מִסִּטְרָא דָא, וּפְתִיחָא מִסִּטְרָא דָא, כְּנוּקְבָא דִּפְתִיחָא לְגַבֵּי דְכוּרָא לְקַבְּלָא לֵיהּ בְּגַוָּוהּ, וּלְאִתְנְהָרָא מִנֵּיהּ, וּלְאִתְחַבְּרָא בַּהֲדֵיהּ. וְעַל דָּא אִיהִי פְּתִיחָא לְגַבֵּיהּ לְקַבְּלָא לֵיהּ, וּכְדֵין (נ"א ובגין דא) אִיקְּרֵי ה"א. מַאי ה"א, כְּמַאן דַּאֲמַר הָא אֲנָא. וְכַד אִיהִי אִתְנְהֵירַת מִנֵּיהּ, וְאִתְחַבְּרוּ דָּא בְּדָא, וְסִיהֲרָא אִתְמַלְּיָיא, כְּדֵין הַאי ה"א אִשְׁתְּלֵים וְאִתְמַלְּיָא סִיהֲרָא מִכֹּלָּא.

תרגום

וזו נקודה באמצע, שאותה הנקודה נטלה אור מהשמש, להאיר לכל הגוף. וסוד זה: נקודה העומדת באמצע העין, שהכל עומד באותה הנקודה העומדת באמצע, שהיא נוטלת כל האור, להאיר לכל העין. והלבנה אינה מאירה אלא מתוך נקודה אחת העומדת ונסתמת בתוך אמצעה, אף על פי שאינה נראית בלבנה. בוא וראה: אין לך עיגול בעולם שאינו נעשה מתוך נקודה אחת העומדת באמצע. ומשום כך עיגול הלבנה, מתוך נקודה אחת הנסתמת בתוכה באמצע, נעשה הכל. ונקודה זו העומדת באמצע נוטלת כל האור, ומאירה אותו לגוף, ומאיר הכל. סוד סודות לאלה המסתכלים בסודות החכמה: ה"א זו שהיא חצי גוף הלבנה, והיא בעיגול כאמור, בתוך אותה הנקודה העומדת באמצע - מדוע היא חצי? אינה חצי, אלא סתומה מצד זה ופתוחה מצד זה, כנקבה הפתוחה כלפי הזכר לקבל אותו בתוכה, ולהאיר ממנו, ולהתחבר עמו. ועל כן היא פתוחה כלפיו לקבלו, ואז נקראת ה"א. מהו ה"א? כמי שאומר 'הא אני'. וכשהיא מאירה ממנו, ומתחברים זה בזה, והלבנה מתמלאת, אז ה"א זו נשלמת ומתמלאת הלבנה מהכל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ודא (נ"א הדא) נקודה באמצעיתא. דההיא נקודה נטלה נהורא מן שמשא, לאנהרא לכל גופא. ורזא דא נקודה דקיימא בפלגו דעינא, דכולא קיימא בההיא נקודה דקיימא באמצעיתא, דאיהי נטלא כל נהורא, לאנהרא לכל עינא. וסיהרא לא אתנהירת אלא מגו חד נקודה דקיימא ואסתים גו אמצעיתא. אף על גב דלא אתחזייא בסיהרא. תא חזי לית לך עיגולא בעלמא, דלא איתעביד מגו נקודה חדא דקיימא באמצעיתא. ובגין כך עיגולא דסיהרא מגו (דף ו ע"ב) חד נקודה דאסתים בגווה באמצעיתא, אתעביד כלא. והאי נקודה דקיימא באמצעיתא נטיל כל נהורא, ואנהיר לה לגופא, ואתנהיר כלא. רזא דרזין, לאינון דמסתכלין ברזי דחכמתא. האי ה"א דאיהי פלגו דגופא דסיהרא, ואיהי בעיגולא, כדאמרן בגו ההוא נקודה דקיימא גו אמצעיתא, אמאי איהו פלגא, לאו פלגו, אלא סתימא מסטרא דא, ופתיחא מסטרא דא, כנוקבא דפתיחא לגבי דכורא לקבלא ליה בגווה, ולאתנהרא מניה, ולאתחברא בהדיה. ועל דא איהי פתיחא לגביה לקבלא ליה, וכדין (נ"א ובגין דא) איקרי ה"א. מאי ה"א, כמאן דאמר הא אנא. וכד איהי אתנהירת מניה, ואתחברו דא בדא, וסיהרא אתמלייא, כדין האי ה"א אשתלים ואתמליא סיהרא מכלא.

התרגום: וזו נקודה באמצע, שאותה הנקודה נטלה אור מהשמש, להאיר לכל הגוף. וסוד זה: נקודה העומדת באמצע העין, שהכל עומד באותה הנקודה העומדת באמצע, שהיא נוטלת כל האור, להאיר לכל העין. והלבנה אינה מאירה אלא מתוך נקודה אחת העומדת ונסתמת בתוך אמצעה, אף על פי שאינה נראית בלבנה. בוא וראה: אין לך עיגול בעולם שאינו נעשה מתוך נקודה אחת העומדת באמצע. ומשום כך עיגול הלבנה, מתוך נקודה אחת הנסתמת בתוכה באמצע, נעשה הכל. ונקודה זו העומדת באמצע נוטלת כל האור, ומאירה אותו לגוף, ומאיר הכל. סוד סודות לאלה המסתכלים בסודות החכמה: ה"א זו שהיא חצי גוף הלבנה, והיא בעיגול כאמור, בתוך אותה הנקודה העומדת באמצע - מדוע היא חצי? אינה חצי, אלא סתומה מצד זה ופתוחה מצד זה, כנקבה הפתוחה כלפי הזכר לקבל אותו בתוכה, ולהאיר ממנו, ולהתחבר עמו. ועל כן היא פתוחה כלפיו לקבלו, ואז נקראת ה"א. מהו ה"א? כמי שאומר 'הא אני'. וכשהיא מאירה ממנו, ומתחברים זה בזה, והלבנה מתמלאת, אז ה"א זו נשלמת ומתמלאת הלבנה מהכל.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים