ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 91: מאמר קו המדה - סוד היחוד ומדידות בוציצא דקרדינותא בכל דרגות האמונה › פיסקה 38 (נב ע"א)

הכנויים הסובבים את הה"א בעלותה - כבעלה הפורש כנפיו עליה

תיקוני זוהר · מאמר קו המדה - סוד היחוד ומדידות בוציצא דקרדינותא בכל דרגות האמונה · מאמר 91 · פיסקה 38 · דף נב ע"א

לשון הזוהר

לָאו הָכִי, קְלִיפָּה אִיהִי לְגַבֵּי אִלֵּין עִילָּאִין, אֲבָל לְגַבֵּי אִינוּן כִּינּוּיִין לָאו. דְּהָא לָא מִשְׁתַּמְּשֵׁי בָּהּ, אֶלָּא אִינוּן שְׁמָהָן עִילָּאִין, וְלָאו אִינוּן כִּינּוּיִין. אֶלָּא כַּד אִיהִי סָלְקָא לְאִתְעַטְּרָא לְעֵילָא, וּלְאִתְאַחֲדָא בְּרָזָא דְּיָמִינָא וּשְׂמָאלָא, כָּל הַנֵּי רְתִיכִין דְּאִינוּן כִּינּוּיִין, כֻּלְהוּ סָחֲרִין לָהּ, וְחַפְיָין עֲלָהּ סַחְרָנָהָא, כְּבַעְלָהּ לְאִתְּתָא, דְּפָרֵישׂ גַּדְפֵיהּ עֲלָהָא, הָכִי אִינוּן פְּרִישִׂין גַּדְפִין דְּבַעֲלָהּ עֲלָהָא, וְחַפְיָין לָהּ בְּכָל סִטְרָא, וְאִיהִי מְשַׁמְּשָׁא בְּבַעֲלָהּ, וְסִימָנָא דָא ׳וָאֶפְרֹשׂ כְּנָפִי עָלַיִךְ׳ (יחזקאל טז, ח), ׳וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ עַל אֲמָתְךָ׳ (רות ג, ט). וּבְגִין כָּךְ אִינוּן לְגוֹ וְאִינוּן לְבַר, וְאִיהִי לְגוֹ וְאִיהִי לְבָר, וְהָנֵי כִּינּוּיִין אִינוּן לְגוֹ, וְאִינוּן לְבָר. מַה דְּאִיהוּ לְגָו קָיְימָא לְבָר, מַה דְּאִיהוּ לְבָר קָיְימָא לְגָו, וְכֹלָּא שַׁפִּיר אִיהוּ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּאִינוּן דְּיָדְעִין לְמֵיזַל בְּאוֹרַח מֵישָׁר, דְּלָא יִטְעוּן לְיָמִינָא וּשְׂמָאלָא, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, ׳כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה'׳ (הושע יד, י). מַבּוּעָא דְּבֵירָא דְּלָא פָּסֵיק לְעָלְמִין, הַאי קָיְימָא קִיּוּמָא, לְקָיְימָא כֹּלָּא, כֻּלְהוּ עִילָּאִין וְכֻלְהוּ תַּתָּאִין, קָיְימִין בְּהַאי לְרַחֲמָא דְּתֵיאוֹבְתָּא, בְּגִין דְּאִיהוּ תֵּיאוֹבְתָּא לְעֵילָא וְתַתָּא, לְאַנְהָרָא אַנְפִּין, וּלְאַשְׁקָאָה גִּנְתָּא.

תרגום

לא כך, קליפה היא כלפי אלה העליונים, אבל כלפי אותם הכינויים לא, שהרי לא משתמשים בה, אלא באותם השמות העליונים, ולא באותם הכינויים. אלא כשהיא עולה להתעטר למעלה, ולהתאחד בסוד הימין והשמאל, כל אלה המרכבות שהן הכינויים, כולן סובבות אותה, ומכסות עליה מסביב, כבעלה לאשה הפורש כנפיו עליה. כך הם פורשים כנפי בעלה עליה, ומכסים אותה מכל צד, והיא משמשת בעלה. וסימן זה (יחזקאל טז ח) 'וָאֶפְרֹשׂ כְּנָפִי עָלַיִךְ', (רות ג ט) 'וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ עַל אֲמָתֶךָ'. ומשום כך אלה בפנים ואלה בחוץ, והיא בפנים והיא בחוץ, ואלה הכינויים בפנים והם בחוץ. מה שבפנים עומד בחוץ, מה שבחוץ עומד בפנים, והכל יפה הוא. אשרי חלקם של אלה היודעים ללכת בדרך ישרה, שלא יטעו ימין ושמאל, כמו שביארנו, (הושע יד י) 'כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה''. מעיין הבאר שאינו פוסק לעולם, זה עומד קיום, לקיים הכל, כל העליונים וכל התחתונים, עומדים בזה לרחם מתוך כיסופים, משום שהוא כיסופים למעלה ולמטה, להאיר פנים ולהשקות גן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: לאו הכי, קליפה איהי לגבי אלין עילאין, אבל לגבי אינון כינויין לאו. דהא לא משתמשי בה, אלא אינון שמהן עילאין, ולאו אינון כינויין. אלא כד איהי סלקא לאתעטרא לעילא, ולאתאחדא ברזא דימינא ושמאלא, כל הני רתיכין דאינון כינויין, כלהו סחרין לה, וחפיין עלה סחרנהא, כבעלה לאתתא, דפריש גדפיה עלהא, הכי אינון פרישין גדפין דבעלה עלהא, וחפיין לה בכל סטרא, ואיהי משמשא בבעלה, וסימנא דא ׳ואפרש כנפי עליך׳ (יחזקאל טז, ח), ׳ופרשת כנפך על אמתך׳ (רות ג, ט). ובגין כך אינון לגו ואינון לבר, ואיהי לגו ואיהי לבר, והני כינויין אינון לגו, ואינון לבר. מה דאיהו לגו קיימא לבר, מה דאיהו לבר קיימא לגו, וכלא שפיר איהו. זכאה חולקיהון דאינון דידעין למיזל באורח מישר, דלא יטעון לימינא ושמאלא, כמה דאוקימנא, ׳כי ישרים דרכי ה'׳ (הושע יד, י). מבועא דבירא דלא פסיק לעלמין, האי קיימא קיומא, לקיימא כלא, כלהו עילאין וכלהו תתאין, קיימין בהאי לרחמא דתיאובתא, בגין דאיהו תיאובתא לעילא ותתא, לאנהרא אנפין, ולאשקאה גנתא.

התרגום: לא כך, קליפה היא כלפי אלה העליונים, אבל כלפי אותם הכינויים לא, שהרי לא משתמשים בה, אלא באותם השמות העליונים, ולא באותם הכינויים. אלא כשהיא עולה להתעטר למעלה, ולהתאחד בסוד הימין והשמאל, כל אלה המרכבות שהן הכינויים, כולן סובבות אותה, ומכסות עליה מסביב, כבעלה לאשה הפורש כנפיו עליה. כך הם פורשים כנפי בעלה עליה, ומכסים אותה מכל צד, והיא משמשת בעלה. וסימן זה (יחזקאל טז ח) 'ואפרש כנפי עליך', (רות ג ט) 'ופרשת כנפך על אמתך'. ומשום כך אלה בפנים ואלה בחוץ, והיא בפנים והיא בחוץ, ואלה הכינויים בפנים והם בחוץ. מה שבפנים עומד בחוץ, מה שבחוץ עומד בפנים, והכל יפה הוא. אשרי חלקם של אלה היודעים ללכת בדרך ישרה, שלא יטעו ימין ושמאל, כמו שביארנו, (הושע יד י) 'כי ישרים דרכי ה'. מעיין הבאר שאינו פוסק לעולם, זה עומד קיום, לקיים הכל, כל העליונים וכל התחתונים, עומדים בזה לרחם מתוך כיסופים, משום שהוא כיסופים למעלה ולמטה, להאיר פנים ולהשקות גן.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים