ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 91: מאמר קו המדה - סוד היחוד ומדידות בוציצא דקרדינותא בכל דרגות האמונה › פיסקה 36 (נב ע"א)

שני הסמכים שבחוץ הנקראים חסדי דוד - ושליחותם בנביאי האמת

תיקוני זוהר · מאמר קו המדה - סוד היחוד ומדידות בוציצא דקרדינותא בכל דרגות האמונה · מאמר 91 · פיסקה 36 · דף נב ע"א

לשון הזוהר

וְכֻלְהוּ כְּלִילָן בְּרָזָא דְּאָת ו"ו, דְּכָלֵיל כֻּלְהוּ. וְכֻלְהוּ בִּרְתִיכִין יְדִיעָן מִתְפָּרְשָׁן בְּסִטְרַיְיהוּ. וְאִלֵּין לָא אִיקְרוּן בִּשְׁמָהָן יְדִיעָאן, בַּר בְּאִינוּן כִּינּוּיִין דִּלְתַתָּא, כְּגַוְונָא דְּאִינוּן כִּינּוּיִין עִילָּאִין, וְאִלֵּין תַּתָּאִין אֲחִידָן בְּעִילָּאִין, וְהַנֵּי תְּלָתָא אוֹחֲרָנִין כֻּלְהוּ רְתִיכַן לְבַר, וְהָא אוֹקִימְנָא. תָּא חֲזֵי, הַנֵּי תְּרֵין קָיְימִין, אִינוּן סָמְכִין דִּלְבַר, וְאִינוּן יָמִינָא וּשְׂמָאלָא, וְאִיקְרוּן חַסְדֵּי דָּוִד, וְאִלֵּין צְבָאוֹת רְתִיכָא דִּילְהוֹן. תְּרֵין דְּקָיְימִין וְעָבְדִין שְׁלִיחוּתָא בִּנְבִיאֵי קְשׁוֹט. וּמִתַּמָּן מִתְפָּרְשִׁין עוֹבָדִין בְּעָלְמָא בְּאִתְגַּלְּיָיא, וְרָזָא דָּא דִּכְתִיב, ׳גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי ה׳ (תהלים קיא, ב) '. גְּדוֹלִים: דְּנָפְקֵי מִן גָּדוֹל. וְאִלֵּין אִיקְּרוּן ׳רַחֲמֶיךָ רַבִּים ה'׳ (שם קיט, קנו). ׳אַיֵּה חֲסָדֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים ה'׳ (שם פט, נ). ׳זְכֹר רַחֲמֶיךָ ה' וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׳ (שם כה, ו). וְאַף עַל גַּב דְּאוֹקִימְנָא דְּאִינוּן לְעֵילָא, אוֹף הָכִי מִתְפָּרְשָׁן לְתַתָּא כְּגַוְונָא דִלְעֵילָא, דִּכְתִיב, ׳כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׳ (שם כה, ו). ׳מֵעוֹלָם הֵמָּה׳ לְעֵילָא. ׳מֵעוֹלָם הֵמָּה׳ לְתַתָּא. וְעַל דָּא לָא אִיקְרוּן בִּשְׁמָהָן, כְּגַוְונָא דְּאִיקְרוּן בִּשְׁמָהָן אִינוּן דִּלְעֵילָא.

תרגום

וכולם נכללים בסוד אות ו״ו, הכוללת את כולם. וכולם במרכבות ידועות נפרדות לצדדיהן. ואלה אינם נקראים בשמות ידועים, אלא באותם הכינויים שלמטה, כעין אותם הכינויים העליונים, ואלה התחתונים אחוזים בעליונים, ושלושת האחרים כולם מרכבות בחוץ, והרי ביארנו. בוא וראה, שני אלה העומדים הם הסמכים שבחוץ, והם ימין ושמאל, ונקראים חסדי דוד, ואלה צבאות מרכבתם. שניים העומדים ועושים שליחות בנביאי האמת. ומשם נפרדים מעשים בעולם בגלוי, וסוד זה שכתוב (תהלים קיא ב) 'גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי ה''. 'גדולים' - היוצאים מ'גדול'. ואלה נקראים (שם קיט קנו) 'רַחֲמֶיךָ רַבִּים ה''. (שם פט נ) 'אַיֵּה חֲסָדֶיךָ הָרִאשֹׁנִים ה''. (שם כה ו) 'זְכֹר רַחֲמֶיךָ ה' וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה'. ואף על פי שביארנו שהם למעלה, אף כך נפרדים למטה כעין שלמעלה, שכתוב (שם כה ו) '׳כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׳' - מעולם הם למעלה, מעולם הם למטה. ועל כן אינם נקראים בשמות, כעין שנקראים בשמות אלה שלמעלה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכלהו כלילן ברזא דאת ו"ו, דכליל כלהו. וכלהו ברתיכין ידיען מתפרשן בסטרייהו. ואלין לא איקרון בשמהן ידיעאן, בר באינון כינויין דלתתא, כגוונא דאינון כינויין עילאין, ואלין תתאין אחידן בעילאין, והני תלתא אוחרנין כלהו רתיכן לבר, והא אוקימנא. תא חזי, הני תרין קיימין, אינון סמכין דלבר, ואינון ימינא ושמאלא, ואיקרון חסדי דוד, ואלין צבאות רתיכא דילהון. תרין דקיימין ועבדין שליחותא בנביאי קשוט. ומתמן מתפרשין עובדין בעלמא באתגלייא, ורזא דא דכתיב, ׳גדולים מעשי ה׳ (תהלים קיא, ב) '. גדולים: דנפקי מן גדול. ואלין איקרון ׳רחמיך רבים ה'׳ (שם קיט, קנו). ׳איה חסדיך הראשונים ה'׳ (שם פט, נ). ׳זכר רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה׳ (שם כה, ו). ואף על גב דאוקימנא דאינון לעילא, אוף הכי מתפרשן לתתא כגוונא דלעילא, דכתיב, ׳כי מעולם המה׳ (שם כה, ו). ׳מעולם המה׳ לעילא. ׳מעולם המה׳ לתתא. ועל דא לא איקרון בשמהן, כגוונא דאיקרון בשמהן אינון דלעילא.

התרגום: וכולם נכללים בסוד אות ו״ו, הכוללת את כולם. וכולם במרכבות ידועות נפרדות לצדדיהן. ואלה אינם נקראים בשמות ידועים, אלא באותם הכינויים שלמטה, כעין אותם הכינויים העליונים, ואלה התחתונים אחוזים בעליונים, ושלושת האחרים כולם מרכבות בחוץ, והרי ביארנו. בוא וראה, שני אלה העומדים הם הסמכים שבחוץ, והם ימין ושמאל, ונקראים חסדי דוד, ואלה צבאות מרכבתם. שניים העומדים ועושים שליחות בנביאי האמת. ומשם נפרדים מעשים בעולם בגלוי, וסוד זה שכתוב (תהלים קיא ב) 'גדלים מעשי ה'. 'גדולים' - היוצאים מ'גדול'. ואלה נקראים (שם קיט קנו) 'רחמיך רבים ה'. (שם פט נ) 'איה חסדיך הראשנים ה'. (שם כה ו) 'זכר רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה'. ואף על פי שביארנו שהם למעלה, אף כך נפרדים למטה כעין שלמעלה, שכתוב (שם כה ו) '׳כי מעולם המה׳' - מעולם הם למעלה, מעולם הם למטה. ועל כן אינם נקראים בשמות, כעין שנקראים בשמות אלה שלמעלה.

מן המפרשים

אור יקר: א ב ג וכיוצא, עם כלזה יש להם תחומין ידועים מצד עצמן, שהרי הנקודות להם ומבחינה לבחינה. הנהגה וענין שהוא תחום כל נקודה ונקודה, לא תתפשט יותר מן התחום אשר לה, ולזה הם עשרה תחומין עשרה נקודות, שאלמלא לא היה תחום לנקודות אם כן היאך…

לכל המפרשים על פיסקה זו