ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 91: מאמר קו המדה - סוד היחוד ומדידות בוציצא דקרדינותא בכל דרגות האמונה › פיסקה 27 (נב ע"א)

מרכבות ההולכות בשלש שלש - ורוח הימין הנפרדת לשלשה גוונים

תיקוני זוהר · מאמר קו המדה - סוד היחוד ומדידות בוציצא דקרדינותא בכל דרגות האמונה · מאמר 91 · פיסקה 27 · דף נב ע"א

לשון הזוהר

וְהַאי ו"ו, אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ שִׁית, וְרָזָא דְשִׁית, אִיהוּ חָמֵשׁ, וְרָזָא דְּחָמֵשׁ, וְכֹלָּא אִיהוּ כִּדְקָא חָזֵי. שִׁירוּתָא בְּסִטְרָא דְּיָמִינָא, רָזָא דִּנְהוֹרָא קַדְמָאָה דָא, קָיְימָא עַל רְתִיכָא חָדָא, דְּאִיהוּ תְּלַת תְּלַת, וְלָא אַרְבַּע. וְאַף עַל גַּב דְּלֵית רְתִיכָא אֶלָּא בְּאַרְבַּע, כֹּלָּא הָכָא בְּרָזָא בִּתְלַת תְּלַת. כְּמָה דְּאַתְוָון אָזְלִין בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. וּבְגִין כָּךְ כֹּלָּא אָזְלָא בִּתְלַת תְּלַת. אָת ה"א דְּקָאֲמַרְתְּ, אִיהִי רְבִיעֲתָא דְּאַתְוָון. וּבְגִין כָּךְ רְתִיכָא דִילָהּ אִיהִי בְּאַרְבַּע. וְאַף עַל גַּב דְּאִיהִי בְּאַרְבַּע, אִיהִי בִּתְלַת תְּלַת. וְכֹלָּא אָזְלָא בְּאֹרַח מֵישָׁר, לְסַלְקָא דָּא כְּגַוְונָא דְדָא, לְמֶהֱוֵי חָד. רְתִיכָא דְּלִסְטַר דָּרוֹם, דְּאִיהוּ יָמִינָא, (הַהוּא רְתִיכָא) בִּתְלָתָא דִּי נָפְקָא מִגּוֹ בּוּצִינָא. כַּד סָלְקָא רוּחָא דְנָשִׁיב בְּתְרֵיסָר רוּחִין, דְּבוּסְמִין דְּסָלְקִין רֵיחִין, וְלָא סָלְקִין, כָּלִיל בִּתְלַת גְּוָונִין, נָהִיר בִּנְהִירוּ, וְאִישְׁתָּאַב בְּגַוָּוהּ. חַד לָהִיט בְּאֶשָׁא, וְחַד לָהִיט בְּמַיָא, וְחַד לָהִיט בְּרוּחָא. וְהַאי אִתְפְּרַשׁ, וַהֲוֵי (דף ה ע"א) תְּלַת. הַאי רוּחָא, כַּד אִתְפְּרַשׁ וַהֲוֵי תְּלַת גְּוָונִין, אִלֵּין לָאו אִינוּן אֶשָׁא, וְלָאו אִינוּן מַיָא, וְלָאו אִינוּן רוּחָא, אֶלָּא הַאי רוּחָא כַּד אִתְפְּרַשׁ, כָּל חַד וְחַד נָהִיר וְלָהִיט וְיָהִיב תּוּקְפָא לַאֲתַר דַּעֲלֵיהּ, וּלְבָתַר אִתְעֲבִיד סֶמֶךְ תְּחוֹתֶיהּ.

תרגום

וו"ו זו, אף על פי שהיא שש, וסוד השש הוא חמש, וסוד החמש, והכל כראוי. תחילה בצד הימין, סוד האור הראשון הזה, עומד על מרכבה אחת, שהיא שלוש שלוש, ולא ארבע. ואף על פי שאין מרכבה אלא בארבע, הכל כאן בסוד בשלוש שלוש, כמו שהאותיות הולכות בשם הקדוש. ומשום כך הכל הולך בשלוש שלוש. אות ה"א שאמרת, היא הרביעית לאותיות. ומשום כך מרכבתה בארבע. ואף על פי שהיא בארבע, היא בשלוש שלוש. והכל הולך בדרך ישרה, לעלות זה כעין זה, להיות אחד. מרכבת צד הדרום, שהוא הימין, (אותה המרכבה) בשלושה היוצאים מתוך הבוציצא. כשעולה רוח הנושבת בשנים עשר רוחות בשמים העולים ריחות ואינם עולים, כלול בשלושה גוונים, מאיר בהארה, ונשאב לתוכה. אחד להוט באש, ואחד להוט במים, ואחד להוט ברוח. וזה נפרד, ונעשה (דף ה ע"א) שלושה. רוח זו, כשנפרדת ונעשית שלושה גוונים, אלה אינם אש, ואינם מים, ואינם רוח, אלא רוח זו כשנפרדת, כל אחד ואחד מאיר ולוהט ונותן תוקף למקום שעליו, ולאחר מכן נעשה סמך תחתיו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: והאי ו"ו, אף על גב דאיהו שית, ורזא דשית, איהו חמש, ורזא דחמש, וכלא איהו כדקא חזי. שירותא בסטרא דימינא, רזא דנהורא קדמאה דא, קיימא על רתיכא חדא, דאיהו תלת תלת, ולא ארבע. ואף על גב דלית רתיכא אלא בארבע, כלא הכא ברזא בתלת תלת. כמה דאתוון אזלין בשמא קדישא. ובגין כך כלא אזלא בתלת תלת. את ה"א דקאמרת, איהי רביעתא דאתוון. ובגין כך רתיכא דילה איהי בארבע. ואף על גב דאיהי בארבע, איהי בתלת תלת. וכלא אזלא בארח מישר, לסלקא דא כגוונא דדא, למהוי חד. רתיכא דלסטר דרום, דאיהו ימינא, (ההוא רתיכא) בתלתא די נפקא מגו בוצינא. כד סלקא רוחא דנשיב בתריסר רוחין, דבוסמין דסלקין ריחין, ולא סלקין, כליל בתלת גוונין, נהיר בנהירו, ואישתאב בגווה. חד להיט באשא, וחד להיט במיא, וחד להיט ברוחא. והאי אתפרש, והוי (דף ה ע"א) תלת. האי רוחא, כד אתפרש והוי תלת גוונין, אלין לאו אינון אשא, ולאו אינון מיא, ולאו אינון רוחא, אלא האי רוחא כד אתפרש, כל חד וחד נהיר ולהיט ויהיב תוקפא לאתר דעליה, ולבתר אתעביד סמך תחותיה.

התרגום: וו"ו זו, אף על פי שהיא שש, וסוד השש הוא חמש, וסוד החמש, והכל כראוי. תחילה בצד הימין, סוד האור הראשון הזה, עומד על מרכבה אחת, שהיא שלוש שלוש, ולא ארבע. ואף על פי שאין מרכבה אלא בארבע, הכל כאן בסוד בשלוש שלוש, כמו שהאותיות הולכות בשם הקדוש. ומשום כך הכל הולך בשלוש שלוש. אות ה"א שאמרת, היא הרביעית לאותיות. ומשום כך מרכבתה בארבע. ואף על פי שהיא בארבע, היא בשלוש שלוש. והכל הולך בדרך ישרה, לעלות זה כעין זה, להיות אחד. מרכבת צד הדרום, שהוא הימין, (אותה המרכבה) בשלושה היוצאים מתוך הבוציצא. כשעולה רוח הנושבת בשנים עשר רוחות בשמים העולים ריחות ואינם עולים, כלול בשלושה גוונים, מאיר בהארה, ונשאב לתוכה. אחד להוט באש, ואחד להוט במים, ואחד להוט ברוח. וזה נפרד, ונעשה (דף ה ע"א) שלושה. רוח זו, כשנפרדת ונעשית שלושה גוונים, אלה אינם אש, ואינם מים, ואינם רוח, אלא רוח זו כשנפרדת, כל אחד ואחד מאיר ולוהט ונותן תוקף למקום שעליו, ולאחר מכן נעשה סמך תחתיו.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים